יאנקה דיאגילבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יאנקה דיאגילבה בשנת 1990

יאנה סטניסלבובנה דיאגילבהרוסית: Яна Станиславовна Дягилева)‏; 4 בספטמבר 1966 - בסביבות 9 במאי 1991) הייתה יוצרת, משוררת וזמרת רוסייה, נחשבת לאחת מדמויות המפתח ברוק הסובייטי ונציגה בולטת של ה"אנדרגראונד הסיבירי" של סוף שנות ה-80 של המאה ה-20.

ביוגרפיה [עריכה]

יאנה דיאגילבה נולדה ב-4 בספטמבר 1966 בנובוסיבירסק שברוסיה, הוריה היו מהנדסים. למדה לנגן בפסנתר בבית הספר למוזיקה, אך עזבה את הלימודים אחרי שנה. לאחר מכן נרשמה לחוג גיטרה והתמידה בלימודיה. דיאגילבה גדלה כילדה סגורה ומופנמת, לא אהבה מדעים מדויקים אך הצטיינה במקצועות ההומניים, במיוחד ספרות. אהבה לקרוא, בין הסופרים ומשוררים שהשפיעו עליה במיוחד - מרינה צבטייבה, אנה אחמטובה וניקולאי גומילב. התחילה לכתוב שירה עוד בזמן הלימודים אך יצירותיה מאותה תקופה לא שרדו.

בשנת 1984 שקלה דיאגילבה לעזוב את העיר בה נולדה ולהירשם ללימודים במכון ללימודי תרבות בעיר קמרובו. תוכניותיה לא התממשו בגלל אילוצים משפחתיים ודיאגילבה התחילה ללמוד באוניברסיטה הטכנולוגית בנובוסיבירסק. הלימודים לא עניינו אותה במיוחד, אבל היא לקחה חלק פעיל במועדון השירה הפוליטית "אמיגו", איתו צברה את ניסיון הבמה הראשון שלה. באותה תקופה הכירה את הזמר אלכסנדר בשלצ'ב, שהשפיע עליה רבות. כפי שטוענים רבים, התאבדותו בשנת 1988 גרמה בסופו של דבר גם לדיאגילבה לשים קץ לחייה שלוש שנים מאוחר יותר.

בין השנים 1986-1987 התחילה דיאגילבה להופיע עם השירים שלה, במועדון הנוער ובהופעות ביתיות.

באפריל 1987 הכירה את זמר הפּאנק יגור לטוב, אשר השפיע רבות על המשך הקריירה שלה. בהתחלה ניסתה דיאגילבה להשתלב בלהקתו המפורסמת של לטוב, "גרז'דנסקאיה אובורונה" ("ההגנה האזרחית") אך לבסוף הופיעה עם לטוב ולהקתו כזמרת אורחת במשך כשנה וחצי. לטוב נחשב למעצב ובעל השפעה על הסגנון הייחודי של דיאגילבה, אך יש כאלה שטוענים שגם התערב בבחירות האמנותיות של דיאגילבה וגרם לה להעדיף את הצליל האלקטרוני הנוקשה כאשר ההעדפה הטבעית שלה היה סגנון רך יותר ואקוסטי.

בתחילת 1988 הקליטה דיאגילבה את אלבומה הראשון "נה פולוז'נו!" ("נאסר!"). באותה שנה יצא גם אלבומה השני, שהוקלט בהופעה חיה. בין השנים 1988-1990 הופיעה דיאגילבה יחד עם לטוב ולהקתו ברחבי ברית המועצות. היא הפכה להיות פופולרית בזכות עצמה. בסופו של דבר כבשה הזמרת גם את שני המעוזות החשובים מבחינת הרוק הסובייטי - את מוסקבה ואת לנינגרד. יחד עם זאת, דיאגילבה סירבה לשתף פעולה עם הממסד ולהוציא תקליט ראשון בחברת "מלודיה" הממלכתית. בשנת 1989 שמעה דיאגילבה על המושג אנהדוניה והחליטה שהיא סובלת מתסמונת זו. בעקבות זה כתבה הזמרת שיר באותו שם והוציאה אלבום בשם "אנהדוניה". בשנת 1990 נפרדו דרכיהם האמנותיות והאישיות של דיאגילבה ולטוב. הזמרת שקעה בדיכאון ונשארה במצב נפשי קשה עד מותה המסתורי.

בתחילת שנת 1991 חזרה דיאגילבה לנובוסיברסק. ב-9 במאי עזבה את הבית ונעלמה. לדברי חלק ממכריה, כמה מהם קיבלו גלויות פרידה אשר נכתבו על ידה ב-10 במאי, אך הדבר לא הוכח רשמית. ב-17 במאי מצא דייג את גופתה בנהר איניה, במרחק של עשרות קילומטרים ממקום היעלמותה. החקירה לאחר המוות לא הצליחה להגיע למסקנה ברורה האם מדובר בתאונה או בהתאבדות. ישנה גם גרסה הטוענת שמדובר ברצח, כיוון שבריאותיה של דיאגילבה לא מצאו מים וכן מצאו פצע בעורפה. לגרסה זו אין הוכחות רשמיות.

דיאגילבה נקברה בנובוסיבירסק, ב-19 במאי. קברה הפך עם הזמן למקום עלייה לרגל.

חשיבותה [עריכה]

יאנקה דיאגילבה נחשבת לפורצת דרך בתחום הרוק הנשי בברית המועצות. אף על פי שמוכרים והוקלטו רק 29 מהשירים שכתבה בעצמה (לא כולל גרסאות כיסוי, ביצוע שירים של אחרים ושירי עם שהקליטה), מדובר ביוצרת שעיצבה דור שלם. את רוח התקופה ההיא, של סוף שנות ה-80, הגדיר אלכסנדר בשלצ'ב כ"תקופת הפעמונים". גם הדימוי הזה קשור בעקיפין לדמותה של דיאגילבה אשר לעתים ניגנה בפעמונים בהופעות של אחרים. שיריה של דיאגילבה זוכים לפופולריות רבה גם כיום, גם בגרסאות המקוריות וגם כגרסאות כיסוי. בשנת 2007 הקליטה אלינה סימון, זמרת אמריקאית ממוצא רוסי, אלבום בשם "Everyone is Crying Out to Me Beware" אשר מורכב רק מגרסאות הכיסוי לשיריה של דיאגילבה.

דיסקוגרפיה חלקית [עריכה]

  • 1988 - "נה פולוז'נו!" ("נאסר!")
  • 1988 - "דקלסירובנים אלאמנטם" ("לאלמנטים הלא מוגדרים"
  • 1988 - הופעה חיה בעיר קורגן
  • 1989 - "פרודנו!" ("נמכר!")
  • 1989 - "דומוי!" ("הביתה!")
  • 1989 - "אנגדוניה" ("אנהדוניה")
  • 1990 - "יאנקה ו"גרז'דנסקאיה אובורונה" בהופעה חיה במוסקבה
  • 1991 - "סטיד אי סראם" ("בושה וחרפה")

בשנת 2009 הוציאו במוסקבה את כל ההקלטות של דיאגילבה בארבעה דיסקים. את הגרסה הכין יגור לטוב בשנת 2007.