יאקובוס ואן 'ט הוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יאקובוס ואן 'ט הוף
Jacobus van 't Hoff
1852 –‏ 1911
Vant Hoff.jpg
תרומות עיקריות
כיראליות
דינמיקה כימית
לחץ אוסמוטי

יאקובוס הנריקוס ואן 'ט הוף (הולנדית: Jacobus Henricus van 't Hoff) ‏ (30 באוגוסט 1852 - 1 במרץ 1911), כימאי פיזיקלי ואורגני הולנדי, הזוכה הראשון בפרס נובל לכימיה, "על גילוי חוקי הדינמיקה הכימית והלחץ האוסמוטי בתמיסות".

השנים המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואן 'ט הוף נולד ברוטרדם, בנו של רופא. מגיל צעיר התעניין במדע וטבע. פתיחותו לפילוסופיה ונטייתו לשירה התגלו כבר בשנותיו הראשונות בבית הספר, ולורד ביירון היה דמות נערצת עליו. בניגוד לרצון אביו פנה ללימודי הכימיה, בתחילה במכון הפוליטכני של דלפט, ולאחר מכן באוניברסיטת ליידן, ואז לבון, גרמניה, ולפריז. לבסוף קיבל את תואר הדוקטור מאוניברסיטת אוטרכט ב-1874.

תרומות לכימיה ועבודות מרכזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר לפני קבלת הדוקטורט, פרסם ואן 'ט הוף את הראשונה מבין תרומותיו החשובות לכימיה האורגנית. הוא הסביר את תופעת הפעילות האופטית של מולקולות כיראליות בעזרת ההנחה שהקשרים הכימיים בין אטומי פחמן ושכניהם פונים לפינותיו של ארבעון רגיל. המבנה התלת-ממדי הזה הסביר באורח מושלם את האיזומרים השונים המצויים בטבע. הוא חולק את הקרדיט לרעיון זה עם הכימאי הצרפתי ז'וזף לה בל, שהגיע לאותה מסקנה באופן עצמאי.

הזוכה הראשון בפרס נובל לכימיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואן 'ט הוף נהיה למרצה לכימיה ופיזיקה בקולג' הוטרינרי באוטרכט. בסופו של דבר עבר לתפקיד יושב-ראש מחלקת הכימיה באוניברסיטת אמסטרדם, וסיים את הקריירה שלו באוניברסיטת ברלין בין השנים 1896 ל-1911. ב-1901 קיבל את פרס נובל לכימיה הראשון, על עבודתו בתחום התמיסות. ניתן לומר בקצרה שתמיסות מהולות מאוד נוהגות לפי חוקים מתמטיים הקרובים מאוד לחוקים המתארים את התנהגות הגזים.

סוף חייו, פרסים ומורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1885 התמנה לחבר באקדמיה ההולנדית המלכותית למדעים. בין תוארי הכבוד שלו – תואר דוקטור כבוד מאוניברסיטאות ייל והרווארד ב-1901, אוניברסיטת ויקטוריה, מנצ'סטר ב-1903, אוניברסיטת היידלברג ב-1908, מדליית דייווי של החברה המלכותית ב1893 (במשותף עם לה בל), מדליית הלמהולץ (על שם הרמן פון הלמהולץ) של האקדמיה הפרוסית למדעים ב-1911. כמו כן זכה לאות לגיון הכבוד ב-1894, ו-סנטור בחברת הקייזר וילהלם ב-1911. ואן 'ט הוף היה גם חבר כבוד בחברה הכימית הבריטית בלונדון, האקדמיה המלכותית למדעים בגוטינגן ב-1892, בחברה הכימית האמריקאית ב-1898 ובאקדמיה למדעים בפריז ב-1905.

ואן 'ט הוף נפטר בגיל 58, ב-1 במרץ 1911, בשטגליץ הסמוכה לברלין.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
-
פרס נובל לכימיה
1901
הבא:
הרמן אמיל פישר