יאקוב ארקאדלט
 | |
| לידה |
1505 נאמור, ארצות השפלה ההבסבורגיות  |
|---|---|
| פטירה |
14 באוקטובר 1568 (בגיל 63 בערך) פריז, ממלכת צרפת |
| מוקד פעילות |
הרפובליקה של ונציה |
| שפה מועדפת |
איטלקית |
  | |
יאקוב ארקאדלט (בצרפתית: Jacques Arcadelt, בהולנדית: Jacob Arcadelt; 1504/5 – 14 באוקטובר 1568) היה מלחין פרנקו-פלמי בתקופה של אמצע עד סוף הרנסאנס, שחיבר בעיקר מדריגלים ושאנסונים. הוא נולד קרוב לוודאי בליאז' ומת בפריז.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעט מאוד ידוע על ילדותו ונעוריו, אבל ידוע ששהה ברומא בשנת 1539, כאשר הצטרף כחבר לקאפלה היוליאנית. זמן קצר אחר כך הצטרף לקאפלה הסיסטינית, שם התמנה ל"מאגיסטר פוארורום" (מנצח מקהלת הנערים) ובהמשך קודם למנצח מקהלת הכנסייה. באותה שנה הוציא לאור ארבעה מששת ספרי המדריגלים לארבעה קולות שהוציא במשך חייו. בסביבות 1553 כנראה עבר לצרפת, שם בילה את שארית חייו; השאנסונים הרבים שלו נכתבו בשנה זו ובבאות אחריה. ב-1557 פרסם ספר של מיסות, שהקדיש למעסיקו, שארל דה גיז, החשמן של לורן, שארקאדלט היה מנצח המקהלה בכנסייתו.
סגנונו של אקראדלט מעודן, טהור, מלודי ופשוט והמוזיקה שלו הייתה פופולרית מאוד באיטליה במשך יותר ממאה שנים; ספר המדריגלים הראשון שלו הודפס מחדש 58 פעמים בין 1538, בקירוב, ל-1654, רצף הדפסות יוצא דופן ביותר לזמנו. עוד רמז לפופולריות שלו אפשר לראות בנטייה התדירה לייחס לו יצירות אנונימיות. סביר להניח, שהפופולריות שלו נבעה מכישרונו לתפוס את הרוח האיטלקית ולזווג אותה לשלמות הטכנית, המאפיינת את הסגנון הפרנקו-פלמי בכתיבה הרמונית ופוליפונית; ארקאדלט גם כתב נעימות קליטות, קלות לשירה.
המדריגל המפורסם ביותר שלו הוא "Il bianco e dolce cigno" משמח הלב, המצטיין בפיסוק ברור, שירתיות נפלאה ושימוש נבון בחזרות. הסגנון המיוצג במדריגל זה השפיע על הדור הבא של מלחיני מדריגלים, ביניהם ג'ובאני פלסטרינה.
בסך הכול פרסם אקראדלט 24 מוטטים, 3 ספרי מיסות, 126 שאנסונים צרפתיים ויותר מ-200 מדריגלים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יאקוב ארקאדלט, באתר AllMusic (באנגלית)
יאקוב ארקאדלט, באתר MusicBrainz (באנגלית)
יאקוב ארקאדלט, באתר Discogs (באנגלית)- יאקוב ארקאדלט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
