יאקופו דלה קוורצ'ה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יאקופו דלה קוורצ'האיטלקית: Jacopo della Quercia;‏ 1374 - 20 באוקטובר 1438) היה פסל איטלקי הנחשב לפסל הבכיר בין פסלי העיר סיינה בתקופת הרנסאנס. הוא היה בן דורם של פיליפו ברונלסקי, דונטלו ולורנצו גיברטי.

דלה קוורצ'ה נולד בקוורצ'ה גרוסה (Quercia Grossa), אשר בקרבת העיר סיינה בשנת 1375. את השכלתו האמנותית הראשונה קיבל מאביו שהיה גלף עץ וצורף. השפעה אמנותית נוספת קיבל דלה קוורצ'ה מעבודתם של ניקולה פיזאנו וארנולפו די קמביו (Arnolfo di Cambio), אשר עיצבו במחצית המאה ה-13 דוכן תפילה מעוטר בתבליטים בקתדרלה של סיינה.

בעת שהותו בעיר פיזה, למד רבות מן התבליטים שעל גבי סרקופאגים מן התקופה הרומית, אשר היו פזורים בכיכר הקתדרלה של העיר (המקום בו עומד היום מגדל פיזה). ההשפעה של הפיסול הרומי על עבודתו הפכה אותו לדמות משמעותית בפיסול של הרנסאנס המוקדם.

עבודתו המוקדמת ביותר היא מצויה בקתדרלה של לוקה, שם עיצב זבח ותבליט על קברו של אניאלו הקדוש (St. Aniello). בשנת 1401 השתתף דלה קוורצ'ה בתחרות לעיצוב דלתות הבפטיסטריום של פירנצה אולם הפסיד בתחרות ללורנצו גיברטי.

בשנת 1403 יצר את פסל המדונה והילד עבור הקתדרלה של העיר פרארה (Ferrara). עבודה נוספת המיוחסת לו הוא פסל הקדוש מרליוס ( St. Maurelius), אף הוא מאותה קתדרלה.

בשנת 1406 שב דלה קוורצ'ה ללוקה וקיבל הזמנה לעיצוב מצבה על קברה של אשת שליט העיר בקתדרלה של העיר. דמותה של האישה עוצבה לבושה בבגדים מן האופנה הגותית של התקופה. לרגלי דמות האישה מופיע כלב, כסמל לנאמנות. בתבליטים נוספים המופיעים על המצבה יצר דלה קוורצ'ה את דמויותיהם של מלאכים קטנים (פוטי), המעידים על השפעת הפיסול הקלאסי.

הזמנה נוספת שקיבל בשנה זו הייתה עיצוב מזרקה בכיכר המרכזית של העיר סיינה (Piazza del Campo). המניע לבניית המזרקה היה פסל עתיק של האלה ונוס, אשר ניצב באותו מקום והואשם כמי שגרם להתפרצות מגפת "המוות השחור". הפסל נשרף ונקבר מחוץ לחומות העיר ובמקומו הקים דלה קוורצ'ה מזרקה מלבנית, עשויה שיש לבן אשר הוקדשה למריה הבתולה. על שלוש מקירותיה קירותיה הפנמיים של המזרקה מופיעים פסלים רבים אשר נעשו בסדנה שפתח דלה קוורצ'ה ליד הקתדרלה של העיר. המזרקה מכונה "Fonte Gaia", כיוון שחנוכתה התרחשה בעת החגיגות. הפסלים המקוריים של המזרקה הוחלפו בשנת 1858 בהעתקים.

העבודה על המזרקה, אשר החלה בשנת 1414, נמשכה זמן רב עד לשנת 1419, כיוון שדלה קוורצ'ה עבד במקביל על הזמנות נוספות. בשנת 1412, לדוגמה, קיבל דלה קוורצ'ה הזמנה מאת הסוחר לורנצו טרנטה (Lorenzo Trenta) לעצב קפלה משפחתית בבזיליקה של העיר לוקה. אולם, האשמות נגדו ונגד עוזרו בביצוע פשעים ובהם גניבה, אונס ומעשה סדום נמלט דלה קוורצ'ה מן העיר בחזרה אל סיינה. הוא שב ללוקה להשלים את העבודה על הקפלה רק בשנת בחודש מרץ 1416, לאחר שקיבל מכתב התחייבות לביטחונו. מלבד עיצוב הקפלה ופיסול כמה פסלי קדושים יצר דלה קוורצ'ה, בעזרת עוזרים, מצבות שיש עבור טרנטה ואשתו, אשר נקברו לפני המזבח שבקפלה.

בשנת 1416 תכנן לורנצו גיברטי אגן טבילה בבפטיסטריום של סיינה. גיברטי תכנן את האגן בצורת משושה ועליו תכנן להוסף תבליטים עשויי ברונזה, המתארים אירועים מחייו של יוחנן המטביל. גיברטי עיצב לבסוף רק את אחד מן התבליטים וזנח את הפרויקט בשל העבודה המרובה על דלתות הבפטיסטריום של פירנצה. דונטלו עיצב עבור האגן את התבליט "משתה הורדוס". ג'ובאני טורינו עיצב שני תבליטים נוספים בנושא לידת יוחנן וההטפה של יוחנן ואילו דלה קוורצ'ה יצר תבליט המציג את זכריה, אביו של יוחנן הקדוש המתבשר על ידי מלאך על הולדתו הצפויה של בנו.‏[1]

על רקע ארכיטקטוני מופיעות, על בימת המזבח הקטנה, שתי הדמויות המרכזיות. הן מתוארות בפרופיל, עטוייות בגדים ארוכים עמושי קפלים. משני צידי הקומפוזיציה מופיעות דמויותיהן של שישה צופים. בהשוואה לתבליטו של דונטלו, נראות הדמויות של דלה קוורצ'ה מגושמות ובעלות פרופורציות לא נכונות. גם הפרספקטיבה שבתיאור החלל אינה משוכללת באותה מידה. אולם, דמויותיו של דלה קוורצ'ה מצטיינות בתבליט זה בתחושה מונומנטלית ובאקספרסיביות.

בשנת 1421 הוא יצר גרסה של נושא הבשורה עבור הכנסייה של סן ג'ימיניאנו (Collegiata di San Gimignano). יצירה זו, העשוייה מעץ צבוע, מצביע על יכולת טכנית גבוהה גם בתחום גילוף העץ. בשנים הבאות הולך והופך דלה קוורצ'ה לאמן מצליח. הוא מקבל פרויקטים רבים עליהם הוא עובד בצורה סימולטאנית.

תבליטי השער שעיצב עבור פתח כנסיית סן פטרוניו בבולוניה מציגות את סגנונו המגובש של דלה קוורצ'ה. הדמויות, הלקוחות מסיפורי הברית החדשה, מגולפות כתבליט שטוח ובעל התייחסות מעטה לתיאור פרספקטיבה וחלל, אולם ההדגשה הגראפית של הדמויות, תורמת לתחושה פלאסטית והבעתית של הדמויות.‏[2] את הפרויקט דךה קוורצ'ה בשנת 1925 והעבודה על תבליטי הכנסייה נמשכה כשלוש עשרה שנים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: מישורי, אליק; טיבר, עדה, אמנות הרנסאנס באיטליה, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1991, יחידה 7-8, עמוד 47-52.
  2. ^ ראו: מישורי, אליק; טיבר, עדה, אמנות הרנסאנס באיטליה, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1991, יחידה 7-8, עמוד 38.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]