יבגני זמיאטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יבגני זמיאטין

יבגני איבנוביץ' זַמִיָאטִיןרוסית: Евге́ний Ива́нович Замя́тин;‏ 20 בפברואר 188410 במרץ 1937) היה סופר רוסי אשר התפרסם בזכות ספרו "אנחנו" (1921) – דיסטופיה עתידנית שהשפיעה, בין היתר, על ג'ורג' אורוול בכתיבת הספר "1984".‏[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמיאטין נולד בעיירה לבדיאן (Лебедя́нь)‏, 300 ק"מ דרומית למוסקבה (כיום במחוז ליפצק). אביו היה כומר באורתודוקסיה הרוסית ומנהל בית-ספר, ואמו מוזיקאית. בין השנים 1902 ו-1908 למד הנדסה ימית במוסד הפוליטכני בסנקט פטרבורג, ובתקופה זו הצטרף לתנועה הבולשביקית. במהלך מהפכת 1905 נאסר והוגלה. בשנת 1906 שהה זמן מה בפינלנד אך חזר לרוסיה באופן לא חוקי כדי לסיים את לימודיו. לאחר מכן החל לעבוד כמרצה באוניברסיטה, ובמקביל כתב ספרות בדיונית. ב-1911 נאסר והוגלה בשנית. בשנת 1913 זכה לחנינה; באותה שנה זכה לפרסום בזכות "סיפור פרובינציאלי" (Уездное, "אויזדנויה") – סאטירה על החיים בעיירה קטנה. בשנה לאחר-מכן נשפט בגין השמצת הצבא בסיפורו "סוף העולם" (На куличках, "נה קוליצ'קאח"). הוא המשיך לעבוד במקצועו, וכתב מאמרים בעיתונים סוציאליסטיים שונים. בשנת 1916 נשלח לגור בניוקאסל, אנגליה, ושימש כמפקח בבניית ספינות שוברות קרח.

עם חזרתו לרוסיה, בסוף 1917, פרסם את "אוסטרוביטיאנייה" (Островитяне;‏ The Islanders). הוא תמך במהפכת אוקטובר, אך התנגד למערכת הצנזורה של הבולשביקים. לאחר המהפכה הרוסית ב-1917 שימש כעורך במספר ירחונים, הרצה על כתיבה ועבד בתרגום לרוסית של כתבי ג'ק לונדון, או. הנרי, הרברט ג'ורג' ולס ואחרים.

במהלך שנות ה-20 הפכו כתביו יותר ויותר ביקורתיים כלפי המשטר. הוא זכה להערכה רבה ולמעמד של אמן ספרותי בקרב קהל אוהדים רחב בסנקט פטרבורג – אך במקביל נחשב לכופר, נעצר מספר פעמים, הוחרם במוסדות שונים ואולץ לפרוש מתפקידים ציבוריים. ב-1927 הוציא לאור את "אנחנו" (Мы) בכתב-עת ברוסית שהודפס מחוץ לרוסיה.

בשנת 1931 קיבל אישור מסטלין לצאת, יחד עם אשתו, ולגלות מברית המועצות. ב-1932 עבר להתגורר בפריז, ובשנת 1937 מת מהתקף לב.

כתביו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • השיטפון, תל אביב: בבל, תשנ"ה 1995.
  • אנחנו (מרוסית: מירי ליטווק), תל אביב: בבל, תשנ"ט-1999.
  • סיפור על הדבר החשוב ביותר ועוד סיפורים (תרגמה מאנגלית: חוה שאלתיאל), ירושלים: כרמל, תשס"א-2001.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Bowker, Gordon (2003). Inside George Orwell: A Biography. Palgrave Macmillan. p. 340. ISBN 031223841X.
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.