יביע אומר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יביע אומר
תחום הלכתי שו"ת בהלכה
המחבר הרב עובדיה יוסף
יצא לאור לראשונה תרצ"ח, 1938

יביע אומר היא סדרת ספרי שאלות ותשובות של הרב עובדיה יוסף, הנחשבת ליצירתו העיקרית והחשובה ביותר. הסדרה מכילה 10 כרכים ועוד כרך מפתחות. שם סדרת הספרים לקוח מתהילים, יט', ג': "יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת". (יחוה דעת הוא שם סדרת ספרים אחרת של הרב יוסף), כאשר "יביע" הם ראשי התיבות של שמו, עובדיה יוסף בן יעקב, במהופך. הספר זיכה את המחבר בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשי"ד ופרס ישראל לספרות תורנית לשנת תש"ל.

בראשונה יצא קונטרס שנקרא 'יביע אומר-הוריות' שהופיע כשרק היה בגיל 17 בשנת תרצ"ח (1938) הקונטרס עוסק במסכת הוריות. (נדפס מחדש בחלק האחרון של ספרו יחווה דעת) לאחר מכן יצאו לאור הספרים העוסקים בשאלות ותשובות.

ההסכמות לספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסכמות רבות ניתנו לספרו של הרב, בחלק הראשון מובא הסכמותיהם של הרבנים: הרב הראשי לישראל הרב יצחק הלוי הרצוג, הרב חזקיה שבתי, הרב יעקב משה טולידאנו, הרב הראשי לירושלים הרב צבי פסח פרנק, הרב פנחס אפשטיין, והרב עזרא עטייה. בחלק השני מובאות הסכמות רבות ומהם, הרב יצחק ניסים, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב שלמה זלמן אוירבך ועוד.

הכרכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הכרך הראשון יצא לאור בשנת ה'תשי"ד. בהקדמה לכרך זה פרש הרב יוסף את שיטת הלימוד שלו: העמקה בתלמוד; חובה לעיין בפוסקים, הן הראשונים והן האחרונים; אי אפשר לחלוק על הראשונים אלא רק אם מתגלה טעות חד משמעית; סיני עדיף; יש לפסוק על סמך הבקיאות ולא הפלפול (אגב כך הוא מבקר את דרך הפלפול הנהוג בישיבות; תכלית לימוד התורה הוא לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא; צריך ללמוד את האחרונים ואחרונים האחרונים, ויוצא נגד אלה המקדשים את כל ספרי האחרונים. לימים בנו, הרב יצחק יוסף, תמצת הקדמה זו ופרסמה בספרו "אגרת לבן תורה".

כבר בכרך הראשון הראה את גישתו המקלה, בפסיקתו כי מחללי שבת אינם בחזקת מומרים לכל התורה, דהיינו אינם בחזקת גוי, ולכן אם נגעו ביין אינם פוסלים אותו (יביע אומר, א יו"ד א).

הכרך הראשון, שנכתב רובו בזמן שהותו במצרים, זכה להערכה עצומה בקרב חכמי התורה.

  • הכרך השני יצא לאור בתשט"ז, ורובו נכתב בזמן שהותו במצרים.
  • בכרך השלישי, שיצא לאור בתש"ך, מופיעה הפסיקה התומכת בהיתר מכירה בשנת השמיטה (יביע אומר, ג, יו"ד יט).
  • הכרך הרביעי יצא לאור בתשכ"ד, בחלק זה ישנם כמה נושאים חדשים, כמו למשל, בהלכות שבת - היתר לצחצח שיניים עם משחה ומברשת והיתר להשתמש בדוד שמש בשבת.
  • הכרך השישי יצא לאור בתשל"ו. בחלק זה נכללו פסיקות רבות מתקופת כהונתו כרב ראשי של תל אביב-יפו, וכן פסקים מתקופת עבודתו הראשונה כרב ראשי לישראל. אחד מהפסקים המפורסמים בכרך זה עוסק בהתרת העגונות של חללי מלחמת יום הכיפורים. פסיקה מפורסמת נוספת עוסקת באמירת הלל ביום העצמאות. הרב יוסף פסק "שאם הקהל רוצים לומר הלל בלא ברכה אחר תפילת י"ח אין למחות בידם" (יביע אומר, ו או"ח יא). עמדה זו ניצבת, בקווים כלליים, בין עמדת הציונים הדתיים האומרים הלל בברכה, הנשענת בעיקר על קביעתו של הרב שלמה גורן, שהיה עמיתו לכהונת הרב הראשי לישראל באותם ימים, ובמובנים רבים בר הפלוגתא שלו, ובין עמדת החרדים שאינם אומרים הלל גם ללא ברכה. כמו כן, התיר הרב יוסף, במקרים מסוימים, שחיטה של עוף שיש בו חשש טרפה (יביע אומר, ו, יו"ד ג) והעדפת לבישת מכנסיים אצל נשים במקום חצאית מיני (יביע אומר, ו', יו"ד יד).
  • הכרך השביעי יצא לאור בתשנ"ג, ובו יותר מ-130 תשובות בכל שטחי ההלכה. יחסית לכרכים האחרים, בכרך זה ישנן הרבה תשובות מ"אבן העזר". בכרך זה ישנן תשובות לשאלות שנשלחו מכל העולם, "וניכר מהן שרבני העולם מכירים ברב עובדיה כרב גדול המסוגל להתמודד עם השאלות הסבוכות ביותר. בכך עלה הרב עובדיה למדרגה של משיב, שהופך להיות 'רבן של כל בני הגולה'".‏[1].
  • הכרך השמיני יצא לאור בתשנ"ה, ונראה כהמשך ישיר לכרך הקודם. בכרך זה פרסם פסיקות ששמר "במגירה", כגון: היתר הנשואים עם הקראים, וכן הקביעה כי ביתא ישראל הם יהודים לכל דבר.
  • הכרך התשיעי יצא לאור בשנת תשס"ב. הסימן הארוך ביותר בכרך משקף את מאבקו הפנים-ספרדי, ומוקדש לחברו הטוב הרב בן-ציון אבא שאול.
  • הכרך העשירי והאחרון, יצא לאור בשנת תשס"ד. אחד מהסימנים החשובים בספר דן בנושא מבצע אנטבה לאור ההלכה, (שנכתב לאחר חטיפת המטוס) ובכל נושא פדיון שבויים.
  • בחודש אב תשע"ב החל הרב שוקד על כתיבת הכרך האחד-עשר של השו"ת יביע אומר, מלאכה שנקטעה בעיצומה עקב פטירתו.

בימים אלו (תשע"ד), נשלמות ההכנות לקראת הדפסת מהדורה חדשה של שו"ת יביע אומר, הכוללת אלפי גליונות אשר נוספו על ידי המחבר במשך השנים, ואלפי תיקוני שגיאות וטעויות דפוס.

ב-1971, ריכז בנו של הרב יוסף, הרב יצחק יוסף, את פסקי אביו מחמשת חלקי יביע אומר שיצאו עד אותה שנה. החוברת, שנקראה "ילקוט יוסף", נערכה בעידודו של הרב עובדיה ובפיקוחו. ב-1985 פורסם "ילקוט יוסף" לראשונה כספר, והוא עסק בהלכות קריאת שמע ותפילה. מאז יצאו כרכים נוספים של ילקוט יוסף מתוך מטרה של הרב יוסף לייצר טקסט הלכתי קצר ונוח, כך שכל יהודי, ואפילו אינו למדן, יוכל לעיין בו ולדעת כיצד לקיים מצוות יומיומיות. ילקוט יוסף נחשב כספר יסוד בקרב חלקים גדולים של היהדות הספרדית.

על כתיבתו של הרב יוסף כתב אריאל פיקאר, שיש בה "שפה גבוהה ומדויקת וסגנון ספרותי יוצא מן הכלל ביופיו ובווירטואוזיות הלשונית שלו. הרב יוסף הוא אמן של משחקי מילים ופרפזות מתוחכמות. מקצתם מופיעים כבר אצל מחברים אחרים, אך רובם חידושי לשון שלו".‏[2]

פרס הרב קוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

באלול תשט"ו זכה הספר יביע אומר חלק א' לפרס הרב קוק שע"י עיריית ת"א-יפו. מתוך נימוקי הרבנים הגאונים ועדת השופטים לפרס:

Cquote2.svg

...רגילים לחשוב שהתורה הלכה ונתדלדלה מהעדה הספרדית, ירד קרנה, פנה זיוה הדרה וכבודה, ולא היא, נר האלהים טרם יכבה בין אחינו הספרדים, וכפעם בפעם אנו פוגשים אותם ביצירות ספרותיות תורניות. מהמעולה והחשוב שביצירות אלה הוא הספר שלפנינו 'יביע אומר'. צעיר לימים הוא המחבר, וכבר נתפרסם לגדול בתורה, וכבר הספיק לשמש לראב"ד בקהיר שבמצרים, ואחר כך חבר בית הדין בפתח תקווה... הספר 'יביע אומר' שלפנינו הוא שו"ת בשני חלקי השו"ע...מיוחד במינו הוא מחברנו בבקיאותו המפליאה, לכל פרט ולכל קו מהעניין הוא מביא המון מקורות מהראשונים והאחרונים, וכל ספרי השו"ת בין של הספרדים ובין של האשכנזים גלויים ופתוחים לפניו... ראוי הוא המחבר להכרה והוקרה בדמות 'פרס הרב קוק' ... החותמים: הרב שלמה יוסף זוין, הרב שמואל ברוך ורנר , הרב יונה מירקין

Cquote3.svg
– יביע אומר חלק א', בהקדמה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב ד"ר בני לאו, ממרן עד מרן - משנתו ההלכתית של הרב עובדיה יוסף, ידיעות ספרים, 2005, עמ' 121.
  2. ^ אריאל פיקאר, משנתו של הרב עובדיה יוסף בעידן של תמורות, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2007. עמ' 273