יבלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgיבלית
Cynodon dactylon.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: חד פסיגיים
סדרה: דגנאים
משפחה: דגניים
סוג: יבלית
מין: יבלית מצויה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Cynodon dactylon

יבלית או יבלית מצויה (שם מדעי: Cynodon dactylon) הינה עשב בר רב שנתי בן למשפחת הדגניים.

ליבלית קני שורש מסועפים, המעמיקים עד מטר ויותר באדמה. קני שורש אלה זוחלים ומתפשטים וממפרקיהם יוצאים שורשים כלפי מטה וניצנים כלפי מעלה. מאלה מתפתחים עלים צרים, קצרים ושטוחים ותפרחות מאוצבעות. היבלית מעדיפה אקלים חם ובחורף כל חלקיה העל-קרקעיים נצרבים מהקור ומתייבשים. היבלית מתרבה הן על ידי זרעים והן על ידי קני שורש, המתפשטים מתחת לפני הקרקע ועל כן נחשבת ל"עשב שוטה". צמח זה הוא בעל יכולת שרידה גבוהה והדברתו קשה ביותר.

היבלית מתפתחת בארץ בכל סוגי הקרקעות, באדמות כבדות וכן בקרקעות לס. מאחר שהיבלית גדלה גם בקרקע חולית, שורשיה מייצבים אותה ומאפשרים קליטת צמחים נוספים בעקבותיה.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היבלית במשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היבלית מוזכרת במשנה כצמח שהפיקו ממנו דבק לצורך הדבקת כדי יין: "יבלית שטופלין בה את הפיטסין" (כלים ג', ו'). ייתכן כי היבלית המצויה היא צמח אחר, מאחר שלא ידוע על הפקת דבק מהיבלית המצויה. היבלית המשנאית מזוהה (לפי אפרים הראובני) עם עירית גדולה, שמשורשיה מפיקים תרופה ליבלות קשות וייתכן כי כונתה יבלית. כמו כן ידוע שמפיקים משורשי העירית דבק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]