יבמ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

IBM (קיצור של International Business Machines Corporation), בעברית גם יבמ, היא אחת החברות הגדולות והוותיקות בעולם בתחום המחשבים, ובמשך שנים רבות הייתה הגדולה בתחום זה.

החברה עוסקת במגוון תחומי חומרה, תוכנה ושירותים: מעבדים, מערכות מחשב שלמות בגדלים שונים, ציוד היקפי, תווכה, תוכנות בסיסי נתונים, שרתי יישומים, כלי פיתוח, ייעוץ ועוד. מכונה גם "הענק הכחול" (Big Blue) על שום גודלה וצבעו הכחול של הלוגו שלה.

בשנת 2005 הייתה יבמ החברה המובילה במספר הפטנטים הנרשמים על שמה בארצות הברית, זו השנה ה-13 ברציפות ‏‏^[1]. היא המעסיק הגדול בעולם של עובדים בתחום טכנולוגיית המידע - בשנת 2007 העסיקה החברה כ-386,000 עובדים ברחבי תבל.

בראש החברה עומד סם פלמיסנו.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 מכונות כתיבה 3 מחשבים מרכזיים 3.1 מערכות הפעלה 4 IBM PC 5 מעבדים 6 חטיבת התוכנה 7 חוקרי החברה שזכו בפרס נובל ובפרס טיורינג 8 יבמ ישראל 9 רכישות בישראל 10 ראו גם 11 קישורים חיצוניים 12 הערות שוליים

[עריכה] היסטוריה

החברה הוקמה בשנת 1896 בשם Tabulating Machine Company, על ידי הרמן הולרית'. במכונותיה לעיבוד כרטיסי ניקוב השתמשו במפקד האוכלוסין של שנת 1900. בשנת 1911 התאגדה החברה בשם (CTR (Computing Tabulating Recording Corporation, ובשנת 1916 נרשמה למסחר בבורסה לניירות ערך בניו יורק. ב-14 בפברואר 1924 שינתה החברה את שמה ל-IBM.

בשנת 1914 מונה תומאס ג' ווטסון האב למנכ"ל החברה. בתקופתו (משנות העשרים עד שנות החמישים) גדלה החברה והתרחבה לשווקים בינלאומיים כשהיא מתבססת בעיקר על כרטיסי ניקוב. ווטסון פיתח את ב-IBM סגנון ניהול ייחודי, ונטע בחברה "גאוות יחידה", שגבלה לעתים בפולחן אישיות כלפי עצמו וכלפי החברה. משבר השפל הגדול פגע בחברה בצורה קשה, אך צעדי הבראה שננקטו כחלק מתוכנית ה"ניו דיל", הזניקו מחדש את מכירות החברה. בשנות החמישים החליף את ווטסון בתפקיד בנו, תומאס ג' ווטסון הבן, שכיהן בתפקיד זה עד לשנת 1971.

כחלק מהמאמץ המלחמתי במלחמת העולם השנייה ייצרה החברה עבור צבא ארצות הברית רובים מדגם M1 קרבין ומדגם בראונינג אוטומטי. במהלך מלחמה זו שימש ציוד לעיבוד נתונים של יבמ גם את גרמניה הנאצית. העיתונאי אדווין בלק, בספרו IBM and the Holocaust, האשים את יבמ כי סיפקה ציוד ושירותים לגרמניה הנאצית, אך לטענת יבמ היא איבדה את השליטה בחברת הבת שלה בגרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון.

בשנת 1944 ייצרה יבמ עבור אוניברסיטת הרווארד את הרווארד סימן 1, שיש הרואים בו את המחשב הראשון בעולם (מתחרהו על תואר זה הוא קולוסוס).

בשנות החמישים הפכה החברה ליצרן דומיננטי בתעשיית המחשבים שהחלה להתפתח, והעסיקה כ-35 אלף עובדים.

בשנות השישים והשבעים כונו יצרני המחשבים בארצות הברית "יבמ ושבעת הגמדים" - יבמ ייצרה כשני שליש מהמחשבים בעולם. כתוצאה מכך נתבעה על הפרה לכאורה של חוקי המונופול. תביעה זו התבררה עד שנת 1983 תוך השפעה מהותית על עסקי החברה.

בשנות השמונים ייצרה החברה את המחשב האישי מדגם IBM PC, שחולל מהפכה בתחום המחשבים האישיים, ולמעשה שינה את פני המחשוב בעולם (אם כי הוביל לפריחתן של חברות אחרות שהיו שותפות למיזם זה - מיקרוסופט ואינטל, תוך פגיעה בעסקיה של יבמ).

בתחילת שנות התשעים נקלעה החברה למשבר חריף, שהביא לפיטורי 80,000 עובדים. לשיקום החברה מונה לו גרסטנר לעמוד בראשה, והוא העבירה שינוי ארגוני מרחיק לכת, שחילץ אותה מהמשבר. ^[2]

בשנת 1991 רוכזה פעילות שירותי טכנולוגיות המידע של יבמ בזרוע בשם IBM Global Services. זרוע זו מעסיקה 190,000 מעובדי יבמ ברחבי תבל.

בשנת 1995 רכשה יבמ את חברת התוכנה "לוטוס" תמורת 3.5 מיליארד דולר, בעיקר לשם רכישת תוכנת Lotus Notes.

ב-2004 החליטה לצאת משוק המחשבים האישיים ולמכור את חטיבת המחשבים האישיים ומותג Thinkpad לחברה סינית בשם לנובו (Lenovo).

בשנת 2007 מכרה יבמ את חטיבת ההדפסה שלה לחברת "Ricoh" היפנית.

בשנת 2008 ייצרה יבמ את המחשב הראשון [1] ששבר את מחסום מיליון-מיליארד פעולות בשנייה.

[עריכה] מכונות כתיבה

בשנת 1961 השיקה יבמ את מכונת הכתיבה החשמלית Selectric ("כדורית") אשר כללה ראש הדפסה כדורי הניתן להחלפה. ראש זה איפשר הדפסת מסמכים בגופנים (פונטים) בשפות שונות, וכן סימנים מתימטיים. מכונות מדגם זה שרתו 75% מהשוק המשרדי האמריקאי של מכונות כתיבה חשמליות. הטיפוגרף הירושלמי הנרי פרידלנדר עיצב את גופני הדר, שלום ואביב, אשר שימשו כגופנים העבריים של ה"כדורית" (דגם בעל ראש ומקלדת בעברית).

[עריכה] מחשבים מרכזיים

בשנות השישים והשבעים כונו יצרני המחשבים בארצות הברית "יבמ ושבעת הגמדים". שליטתה של יבמ בשוק המחשבים המרכזיים החלה מסדרת מחשבי ה-700/7000, וגברה עם פיתוח סדרת המחשבים מערכת/360 (1964). סדרת ה-360 המשיכה להתפתח לסדרת ה-z/z9 של ימינו, ויחד עם המחשבים מבוססי מערכת ההפעלה MCP (ראשי תיבות של Master Control Program) של חברת בורוז (כיום יוניסיס) הם המחשבים היחידים המבוססים על ארכיטקטורה שהתפתחה מתקופה מוקדמת זו. עם זאת, ולמרות שמחשבי ה-CMOS מבוססי ארכיטקטורה של 64 ביט מסדרת z/z9 מסוגלים עדיין להריץ את הקוד מבוסס ארכיטקטורת 24 ביט של מחשבי ה-360, אין שום דמיון במבנה הפנימי והחיצוני בינם לבין הסדרות הישנות.

מחיר דגם נוכחי של מחשב מרכזי מתוצרת חברת יבמ מתחיל בכ-100,000 דולר (מחשב מדגם A01 מסדרת Z9 BC, מחיר מדווח בשנת 2006 שאינו כולל ציוד היקפי של דיסקים וקלטות ואינו כולל את מחירי התוכנה, המגיעים למאות אלפי דולרים). המחירים כוללים בדרך כלל גם תנאי שירות ותחזוקה שאינם דומים למקובל בשוק המחשבים האחרים (בשל מחירם הראשוני הגבוה קיים גם שוק פעיל במיוחד במחשבים מרכזיים משומשים).

[עריכה] מערכות הפעלה

מערכות ההפעלה למחשבים המרכזיים מתוצרת יבמ מיוצרות אף הן על ידי יבמ. פיתוחן של מערכות ההפעלה נעשה במקביל לפיתוח החומרה. במערכת/360 נקראו מערכות ההפעלה העיקריות OS, למחשבים הגדולים בסדרה, ו-DOS (ללא קשר ל-MS-DOS) למחשבים הקטנים בסדרה. את הדור הנוכחי של מחשבי המיינפריים משרתות מערכות ההפעלה z/VM, z/VSE z/OS, z/Linux.

ליבמ גם סדרה של שרתים מבוססי UNIX, הפועלים באמצעות ניב של יבמ הקרוי AIX.

[עריכה] IBM PC

המחשב האישי שייצרה יבמ בשנת 1981, שכונה IBM PC, פרץ את הדרך להבאת המחשב אל שולחן העבודה בכל משרד, ומאוחר יותר גם אל בתים פרטיים. היו מחשבים אישיים שקדמו לו, אך המחשב של IBM, שנחנך באופן רשמי ב-12 באוגוסט, הצטיין במודולריות רבה ובכך ש-IBM פרסמה את המפרט הפנימי שלו, ואיפשרה ליצרנים אחרים לייצר "תואמי יבמ" ובכך להוזיל אותו מאוד, דבר שדחק אותה לבסוף לשולי השוק. במחשב האישי, כבמחשביה האחרים, ישמה יבמ את תפיסתה לכלל המחשוב, ושמה דגש על איכות החומרים ואמינותם, לעתים על חשבון החדשנות והביצועים. תפיסה זו הייתה בעוכריה, מכיוון שהתואמים שהיו זולים, היו לעתים מהירים וחדשניים יותר, וגם מפני שמחשביה שתוכננו לפעילות ארוכת טווח של 10-20 שנים, התיישנו במהירות, ונזרקו לאשפה כאשר "כוחם היה במותניהם".

ב-2004 החליטה לצאת משוק המחשבים האישיים ולמכור את חטיבת המחשבים האישיים ומותג Thinkpad לחברה סינית בשם לנובו (Lenovo). ב-1 במאי 2005 הושלם תהליך המכירה בתמורה ל-655 מיליון דולר במזומן ו-600 מיליון דולר במניות לנובו.

[עריכה] מעבדים

כמעט כל קונסולות המשחקים המודרניות משתמשות במעבדים מתוצרת יבמ. קונסולות משחקים אלה כוללות את Xbox 360 של מיקרוסופט, פלייסטיישן 3 של סוני ו-Wii של נינטנדו.

[עריכה] חטיבת התוכנה

חטיבת התוכנה (IBM Software Group) היא אחת מהעיקריות בחטיבות יבמ. מוצריה כוללים, בין השאר:

• תוכנה למערכות מידע, ובכללה מאגרי הנתונים IMS, DB/2 ואינפורמיקס, מערכת לניהול תוכן, מערכת בינה עסקית בשם קוגנוס וסביבת הפיתוח WebSphere.
• חברת לוטוס תוכנה (Lotus Software), העוסקת בתוכנה לעבודה קבוצתית, ונרכשה על ידי יבמ בשנת 1995.
• ראשיונל - כלים לפיתוח תוכנה ולניהול מחזור החיים של התוכנה. נרכשה על ידי יבמ בתחילת 2003.
• טיבולי - תוכנה לניהול מחשוב ארגוני. נרכשה על ידי יבמ בשנת 1996.

[עריכה] חוקרי החברה שזכו בפרס נובל ובפרס טיורינג

• זוכי פרס נובל
  • 1973: ליאו אסקי
  • 1986: גרד ביניג, הנריך רוהר
  • 1987: ג'ורג בדנרוז, אלכס מולר
• זוכי פרס טיורינג
  • 1977: ג'ון באקוס (ממציא פורטרן)
  • 1979: קנת איברסון
  • 1981: אדגר קוד (ממציא מסד הנתונים היחסי).
  • 1987: ג'והן קוק
  • 1999: פרד ברוקס
  • 2006: פרנסס אלן האישה הראשונה (ונכון ל-2008 היחידה) שזכתה בפרס זה.

[עריכה] יבמ ישראל

לחברה סניף בישראל שהוקם בשנת 1949. בשנים 1999-1979 שכן מרכז החברה בבית יבמ בתל אביב. בשנת 1999 מכרה החברה את הבניין, ועברה לפארק אזורים בפתח תקוה. משנת 1996 עומד בראשה מאיר ניסנסון (קדמו לו בתפקיד דוד כהן ויהושע מאור).

תרומה ייחודית של יבמ ישראל לתרבות הישראלית היא כתב העת מחשבות - כתב עת להגות ומדע בעריכת צבי ינאי, שיצא לאור משנות השישים עד שנות התשעים.

לחברת IBM מעבדת מחקר (אחת משמונה מעבדות, הגדולה ביותר מחוץ לארצות הברית) השוכנת בקמפוס אוניברסיטת חיפה. המרכז נוסד כמרכז מדעי בשנת 1972, מעסיק כ-600 עובדים ובראשו עומד, נכון לשנת 2009, עודד כהן (קדמו לו בתפקיד מיכאל רודה ויוסף רביב).

בשנת 2000 רכשה החברה את חברת "תדיראן מערכות מידע", ושילבה את פעילותה בזרוע שירותי טכנולוגיות המידע של יבמ, IBM Global Services.

בתחילת 2008 הודיעה החברה כי היא מקימה מעבדה חדשה בישראל בתל אביב ובחיפה, שתעסוק בפעילות פיתוח בתחום איחסון המידע ובטכנולוגיות של תכנון לוגי של מעגלים. [2]. מספר העובדים המועסקים במערכי הפיתוח והמחקר של יבמ בישראל בשנת 2008 הוא מעל 700 איש.

[עריכה] רכישות בישראל

בשנת 1998 רכשה IBM מחברת AOL את חברת "יוביק" שמרכזה בישראל, ושילבה אותה בפעילות "לוטוס".

במאי 2006 רכשה IBM את חברת התוכנה הירושלמית "יוניקורן".[3] באותה שנה רכשה את iPhrase שגם לה מרכז פיתוח בירושלים.

ב-2 בינואר 2008 הודיעה IBM על רכישת חברת XIV הישראלית, העוסקת באחסון נתונים, ופעילותה שולבה בחטיבת האחסון של יבמ [4].

ביוני 2007 רכשה יבמ את חברת Watchfire שלה מרכז פיתוח בהרצליה.

באפריל 2008 השלימה IBM עסקת רכישה של חב' Telelogic המפעילה מרכז פיתוח ברחובות [5]. באותו חודש רכשה עם את חברת FilesX המפתחת תוכנה להתאוששות נתונים.

באפריל 2008 רכשה את חברת דיליג'נט, שפיתחה פתרונות גיבוי בדיסקים קשיחים, בסכום של 165 מיליון דולר [6].

[עריכה] ראו גם

• מונחים בתוכנה
• מונחים בחומרה
• מונחים ברשת מחשבים

[עריכה] קישורים חיצוניים

• IBM, עמוד הבית של חברת IBM.
• IBM Israel, עמוד הבית של סניף IBM ישראל.
• IBM Haifa Labs, עמוד הבית של המרכז המדעי בחיפה.
• על יבמ, ynet
• פרטי מכירת תחום המחשבים האישיים, CNet.

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ ‏IBM maintains patent lead, moves to increase patent quality‏
2. ^ ‏‏‏Louis V. Gerstner, Who Says Elephants Can't Dance?: Inside IBM's Historic Turnaround‏