IBM

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יבמ)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
IBM
IBM logo.svg
סוג: חברה ציבורית, NYSE IBM
שנת הקמה: 1911
משרד ראשי: ארמונק, ניו יורק, ארצות הברית
מייסדים: תומאס ווטסון
אנשי מפתח: סם פלמיסנו, וירג'יניה רומטי
מוצרים עיקריים: חומרת מחשב
תוכנות
שירותים
הכנסות: 104.8 מיליארד דולר (2011)
עובדים: 450,000 (2011)
דף הבית: www.ibm.com
בכניסה למטה החברה בארמונק, ניו יורק
לוח הבקרה של מחשב Main-Frame מדגם 65 של מערכת/360
מכונת הכתיבה "כדורית" בעלת מקלדת וראש בעברית

International Business Machines או בקיצור IBM היא תאגיד רב-לאומי שמרכזו במדינת ניו יורק שבארצות הברית, המהווה אחת החברות הגדולות והוותיקות בעולם בתחום המחשבים, ובמשך שנים רבות הייתה הגדולה בתחום זה. החברה מכונה גם "הענק הכחול" (Big Blue) על שום גודלה וצבעו הכחול של הלוגו שלה.

החברה עוסקת במגוון תחומי חומרה, תוכנה ושירותים: מעבדים, מערכות מחשב שלמות בגדלים שונים, ציוד היקפי, תווכה, תוכנות בסיסי נתונים, שרתי יישומים, כלי פיתוח, ייעוץ ועוד. בשנת 2012 הייתה IBM החברה המובילה במספר הפטנטים הנרשמים על שמה בארצות הברית, זו השנה ה-20 ברציפות‏‏[1]. היא המעסיק הגדול בעולם של עובדים בתחום טכנולוגיית המידע - בשנת 2012 העסיקה החברה כ-450,000 עובדים ברחבי תבל.

בראש החברה עומדת, נכון ל-2013, וירג'יניה רומטי.

לחברת IBM סניף גם בישראל, הקרוי יבמ ישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה הוקמה בשנת 1896 בשם Tabulating Machine Company, על ידי הרמן הולרית'. במכונותיה לעיבוד כרטיסי ניקוב השתמשו במפקד האוכלוסין האמריקאי של שנת 1900. בשנת 1911 התאגדה החברה בשם (CTR (Computing Tabulating Recording Corporation, ובשנת 1916 נרשמה למסחר בבורסה לניירות ערך בניו יורק. ב-14 בפברואר 1924 שינתה החברה את שמה ל-IBM.

בשנת 1914 מונה תומאס ג' ווטסון האב למנכ"ל החברה. בתקופתו (משנות ה-20 עד שנות ה-50 של המאה ה-20) גדלה החברה והתרחבה לשווקים בינלאומיים כשהיא מתבססת בעיקר על כרטיסי ניקוב. ווטסון פיתח ב-IBM סגנון ניהול ייחודי, ונטע בחברה "גאוות יחידה", שגבלה לעתים בפולחן אישיות כלפי עצמו וכלפי החברה. משבר השפל הגדול פגע בחברה בצורה קשה, אך צעדי הבראה שננקטו כחלק מתוכנית ה"ניו דיל", הזניקו מחדש את מכירות החברה.

כחלק מהמאמץ המלחמתי במלחמת העולם השנייה ייצרה החברה עבור צבא ארצות הברית רובים מדגם M1 קרבין ומדגם בראונינג אוטומטי. במהלך מלחמה זו שימש ציוד לעיבוד נתונים של IBM גם את גרמניה הנאצית. ההיסטוריון, סופר ועיתונאי בעל טור אדווין בלאק, בספרו IBM and the Holocaust, האשים את IBM כי סיפקה ציוד ושירותים לגרמניה הנאצית, אך לטענת IBM היא איבדה את השליטה בחברת הבת שלה בגרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון.

בשנת 1944 ייצרה IBM עבור אוניברסיטת הרווארד את הרווארד סימן 1, שיש הרואים בו את המחשב הראשון בעולם (מתחרהו על תואר זה הוא קולוסוס).

בשנות ה-50 הפכה החברה ליצרן דומיננטי בתעשיית המחשבים שהחלה להתפתח, והעסיקה כ-35 אלף עובדים. ב-1952 החליף את ווטסון בתפקיד בנו, תומאס ווטסון הבן, שכיהן בתפקיד זה עד לשנת 1971. ווטסון הבן הגדיל את ההשקעה במחקר ופיתוח מ-3% בימי אביו ל-9%. ההשקעה במחקר ופיתוח נתנה פירות והעניקה ליבמ יתרון בייצור המחשב המרכזי הראשון המבוסס על טכנולוגיית טרנזיסטורים, IBM 7030, שהיה פריצת דרך מבחינת מזעור עוצמת מחשוב. היחידה הראשונה של מחשב זה נמכרה למעבדה הלאומית לוס אלמוס ב-1961. ב-1959 יוצר המחשב הראשון מסדרת IBM 1401, שיועד עבור עסקים בינוניים ויצר בכך שוק חדש למחשוב האלקטרוני. ב-1957 פיתחו מדעני החברה את שפת FORTRAN.

ב-1964 החלה להמכר באופן מסחרי אחת מסדרות המחשבים המוצלחות והנמכרות ביותר, IBM System/360, הסדרה שווקה עד 1978 והיוותה אב טיפוס של המחשב המרכזי המודרני. הסדרה תוכננה כך שהקיפה לראשונה את כל מכלול השימושים ועוצמות המחשוב הנדרשות, תוך התבססות על אותה מערכת הפעלה ואותן תוכנות ושמה "360" בא לציין עובדה זו. ההשקעה במחקר ופיתוח עבור הפרויקט הייתה עצומה (5 מיליארד דולר לאורך ארבע שנים) והיוותה הימור על עתיד החברה, הימור שהשתלם לבסוף והפך את החברה לראשונה בתחומה, הרחק מעבר למתחרותיה למשך עשורים[2][3].

בשנות ה-60 וה-70 כונו יצרני המחשבים בארצות הברית "IBM ושבעת הגמדים" - IBM ייצרה כשני שליש מהמחשבים בעולם. כתוצאה מכך נתבעה על הפרה לכאורה של חוקי המונופול. תביעה זו התבררה עד שנת 1983 תוך השפעה מהותית על עסקי החברה.

בשנות ה-80 ייצרה החברה את המחשב האישי מדגם IBM PC, שחולל מהפכה בתחום המחשבים האישיים, ולמעשה שינה את פני המחשוב בעולם (אם כי הוביל לפריחתן של חברות אחרות שהיו שותפות למיזם זה - מיקרוסופט ואינטל, תוך פגיעה בעסקיה של IBM).

בתחילת שנות ה-90 נקלעה החברה למשבר חריף, שהביא לפיטורי 80,000 עובדים. לשיקום החברה מונה לו גרסטנר לעמוד בראשה, והוא העבירה שינוי ארגוני מרחיק לכת, שחילץ אותה מהמשבר[4].

בשנת 1991 רוכזה פעילות שירותי טכנולוגיות המידע של IBM בזרוע בשם IBM Global Services. זרוע זו מעסיקה 190,000 מעובדי IBM ברחבי תבל.

בשנת 1995 רכשה IBM את חברת התוכנה "לוטוס" תמורת 3.5 מיליארד דולר, בעיקר לשם רכישת תוכנת Lotus Notes.

ב-2004 החליטה לצאת משוק המחשבים האישיים ולמכור את חטיבת המחשבים האישיים ומותג Thinkpad לחברה סינית בשם לנובו (Lenovo).

בשנת 2007 מכרה IBM את חטיבת ההדפסה שלה לחברת "Ricoh" היפנית.

בשנת 2008 ייצרה IBM את המחשב הראשון‏[5] ששבר את מחסום מיליון-מיליארד פעולות בשנייה.

מכונות כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1961 השיקה IBM את מכונת הכתיבה החשמלית Selectric ("כדורית") אשר כללה ראש הדפסה כדורי הניתן להחלפה. ראש זה איפשר הדפסת מסמכים בגופנים (פונטים) בשפות שונות, וכן סימנים מתמטיים. מכונות מדגם זה שרתו 75% מהשוק המשרדי האמריקאי של מכונות כתיבה חשמליות. הטיפוגרף הירושלמי הנרי פרידלנדר עיצב את גופני "הדר", "שלום" ו"אביב", אשר שימשו כגופנים העבריים של ה"כדורית" (דגם בעל ראש ומקלדת בעברית).

מחשבים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-60 וה-70 כונו יצרני המחשבים בארצות הברית "IBM ושבעת הגמדים". שליטתה של IBM בשוק המחשבים המרכזיים החלה מסדרת מחשבי ה-700/7000, וגברה עם פיתוח סדרת המחשבים מערכת/360 (1964). סדרת ה-360 המשיכה להתפתח לסדרת ה-z/z9 של ימינו, ויחד עם המחשבים מבוססי מערכת ההפעלה MCP (ראשי תיבות של Master Control Program) של חברת בורוז (כיום יוניסיס) הם המחשבים היחידים המבוססים על ארכיטקטורה שהתפתחה מתקופה מוקדמת זו. עם זאת, ואף על פי שמחשבי ה-CMOS מבוססי ארכיטקטורה של 64 ביט מסדרת z/z9 מסוגלים עדיין להריץ את הקוד מבוסס ארכיטקטורת 24 ביט של מחשבי ה-360, אין שום דמיון במבנה הפנימי והחיצוני בינם לבין הסדרות הישנות.

מחיר דגם נוכחי של מחשב מרכזי מתוצרת חברת IBM מתחיל בכ-100,000 דולר (מחשב מדגם A01 מסדרת Z9 BC, מחיר מדווח בשנת 2006 שאינו כולל ציוד היקפי של דיסקים וקלטות ואינו כולל את מחירי התוכנה, המגיעים למאות אלפי דולרים). המחירים כוללים בדרך כלל גם תנאי שירות ותחזוקה שאינם דומים למקובל בשוק המחשבים האחרים (בשל מחירם הראשוני הגבוה קיים גם שוק פעיל במיוחד במחשבים מרכזיים משומשים).

מערכות הפעלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכות ההפעלה למחשבים המרכזיים מתוצרת IBM מיוצרות אף הן על ידי IBM. פיתוחן של מערכות ההפעלה נעשה במקביל לפיתוח החומרה. במערכת/360 נקראו מערכות ההפעלה העיקריות OS‏ (ראו למשל, OS/360), למחשבים הגדולים בסדרה, ו-DOS (ללא קשר ל-MS-DOS) למחשבים הקטנים בסדרה. את הדור הנוכחי של מחשבי המיינפריים משרתות מערכות ההפעלה z/VM, z/VSE z/OS, z/Linux.

ל-IBM גם סדרה של שרתים מבוססי UNIX, הפועלים באמצעות ניב של IBM הקרוי AIX.

IBM PC[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגם 5150 של מחשב IBM PC

המחשב האישי שייצרה IBM בשנת 1981, שכונה IBM PC, פרץ את הדרך להבאת המחשב אל שולחן העבודה בכל משרד, ומאוחר יותר גם אל בתים פרטיים. היו מחשבים אישיים שקדמו לו, אך המחשב של IBM, שהוכרז באופן רשמי ב-12 באוגוסט, הצטיין במודולריות רבה ובכך ש-IBM פרסמה את המפרט הפנימי שלו, ואפשרה ליצרנים אחרים לייצר "תואמי IBM" ובכך להוזיל אותו מאוד, דבר שדחק אותה לבסוף לשולי השוק. במחשב האישי, כבמחשביה האחרים, יישמה IBM את תפיסתה לכלל המחשוב, ושמה דגש על איכות החומרים ואמינותם, לעתים על חשבון החדשנות והביצועים. תפיסה זו הייתה בעוכריה, מכיוון שהתואמים שהיו זולים, היו לעתים מהירים וחדשניים יותר, וגם מפני שמחשביה שתוכננו לפעילות ארוכת טווח של 10-20 שנים, התיישנו במהירות, ונזרקו לאשפה כאשר "כוחם היה במותניהם".

ב-2004 החליטה לצאת משוק המחשבים האישיים ולמכור את חטיבת המחשבים האישיים ומותג Thinkpad לחברה סינית בשם לנובו (Lenovo). ב-1 במאי 2005 הושלם תהליך המכירה בתמורה ל-655 מיליון דולר במזומן ו-600 מיליון דולר במניות לנובו.

מעבדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבד מדגם Broadway, המותקן בקונסולת המשחקים Wii

כמעט כל קונסולות המשחקים מהדור השביעי מכילות מעבדים מתוצרת IBM. קונסולות משחקים אלה כוללות את Xbox 360 של מיקרוסופט, פלייסטיישן 3 של סוני ו-Wii של נינטנדו. הדור השמיני של קונסולות המשחקים מכיל בעיקר מעבדים מתוצרת AMD.

חטיבת התוכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטיבת התוכנה (IBM Software Group) היא אחת מהעיקריות בחטיבות IBM. מוצריה כוללים, בין השאר:

עמית IBM[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמית IBM היא הדרגה המקצועית הגבוהה ביותר, שיכול מדען, מהנדס, או מתכנת לקבל בחברת IBM. דרגה זו מוענקת פעם בשנה על ידי מנכ"ל IBM בכנס השנתי המכונה Corporate Technical Recognition Event (CTRE)‎ לקבוצה של ארבעה עד תשעה עובדים. ניתן לראות בתואר זה, דרגת הערכה וכבוד הניתנים לעובד בחברה.

הקריטריונים לקבלת הדרגה כוללים כישורים, הישגים ופוטנציאל תרומה עתידית. הזוכים מקבלים מרווח פעולה ותקציבים נכבדים, כדי שיוכלו לממש את יכולותיהם בשטח ההתמחות שלהם.

תוכנית זו החלה בשנת 1962, ומאז ועד 2009 קיבלו 218 איש את הדרגה הזו. נכון לסוף 2009 יש 73 עובדים פעילים בעלי דרגה זו.

חוקרי החברה שזכו בפרס נובל או בפרס טיורינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

IBM ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנין יבמ, פתח תקוה

לחברה סניף בישראל שהוקם בשנת 1949. מרכז החברה ברחוב לינקולן בתל אביב. בשנת 1979 עברה החברה לבית יבמ שרחוב ויצמן בתל אביב. בשנת 1999 מכרה החברה את הבניין, ועברה לפארק אזורים בפתח תקוה. משנת 2012 עומד בראשה ריק קפלן (קדמו לו בתפקיד דוד כהן, יהושע מאור ומאיר ניסנסון).

תרומה ייחודית של יבמ ישראל לתרבות הישראלית הייתה הוצאת כתב העת "מחשבות" - כתב עת להגות ומדע בעריכת צבי ינאי, שיצא לאור משנות ה-60 עד שנות ה-90.

לחברת IBM מעבדת מחקר השוכנת בקמפוס אוניברסיטת חיפה שהיא (נכון ל-2013) השנייה בגודלה מתוך שתים-עשרה מעבדות מחקר בעולם. המרכז נוסד כמרכז מדעי בשנת 1972, מעסיק כ-600 עובדים ובראשו עומד, נכון לשנת 2013, עודד כהן (קדמו לו בתפקיד ד"ר מיכאל רודה וד"ר יוסף רביב).

בשנת 2000 רכשה החברה את חברת "תדיראן מערכות מידע", ושילבה את פעילותה בזרוע שירותי טכנולוגיות המידע של יבמ, IBM Global Services.

בתחילת 2008 הודיעה החברה כי היא מקימה מעבדה חדשה בישראל בתל אביב ובחיפה, שתעסוק בפעילות פיתוח בתחום איחסון המידע ובטכנולוגיות של תכנון לוגי של מעגלים‏[6]. מספר העובדים המועסקים במערכי הפיתוח והמחקר של יבמ בישראל בשנת 2013 הוא מעל 1,000 איש.

רכישות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 רכשה IBM מחברת AOL את חברת "יוביק" שמרכזה בישראל, ושילבה אותה בפעילות "לוטוס".

במאי 2006 רכשה IBM את חברת התוכנה הירושלמית "יוניקורן"[7]. באותה שנה רכשה את iPhrase שגם לה מרכז פיתוח בירושלים.

ביוני 2007 רכשה יבמ את חברת Watchfire שלה מרכז פיתוח בהרצליה[8].

ב-2 בינואר 2008 הודיעה IBM על רכישת חברת XIV הישראלית, העוסקת באחסון נתונים, ופעילותה שולבה בחטיבת האחסון של יבמ‏[9].

באפריל 2008 השלימה IBM עסקת רכישה של חב' Telelogic השבדית, המפעילה מרכז פיתוח ברחובות[10]. באותו חודש רכשה גם את חברת FilesX המפתחת תוכנה להתאוששות נתונים‏[11].

באפריל 2008 רכשה את חברת דיליג'נט, שפיתחה פתרונות גיבוי בדיסקים קשיחים, בסכום של 165 מיליון דולר‏[12].

בספטמבר 2010 השלימה IBM את רכישת חברת Storwize תמורת 140 מיליון דולר, Storwize מפתחת שירותי דחיסה בזמן אמת המאפשרת צמצום של עד 80% בדרישות האחסון הפיזי במערכות מחשוב‏[13].

באפריל 2012 השלימה IBM את רכישת חברת Worklight המפתחת כלי תוכנה ליישומים למכשירי סמארטפון וטאבלטים. הטכנולוגיה של וורקלייט מאפשרת לבנות, לנהל ולאבטח אפליקציות ניידות‏[14].

באוגוסט 2013 רכשה IBM את חברת Trusteer העוסקת באבטחת מידע[15].

תרומה לקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט World Community Grid[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – World Community Grid

בשנת 2004 יזמה החברה פרויקט של מחשוב מבוזר קהילתי בשם World Community Grid. במסגרת הפרויקט משתמשים מכל רחבי העולם מפעילים תוכנה המשתמשת בכוח-החישוב של המחשבים האישיים שלהם על-מנת לסייע למחקרים לטובת האנושות (כגון מציאת מרפא למחלות הסרטן, האיידס ומחלות נוספות, מציאת מקורות אנרגיה חלופיים ועוד). התוכנה פועלת כאשר המשתמש אינו משתמש במחשב או ברקע, בזמן השימוש. לפרויקט רשומים למעלה מחצי מיליון משתמשים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]