יבנאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יבנאל
Yavneel local sign 01.jpg
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה רוני כהן
גובה ממוצע ‎-16‏ מטר
תאריך ייסוד 1901
סוג יישוב יישוב עירוני בעל 2 - 5 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 3,886 תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 123 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 31,680 דונם
מיקום יבנאל
יבנאל
יבנאל
דירוג חברתי-כלכלי 4 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4540
פרופיל יבנאל נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
יבנאל ב-1910
יבנאל – צילום אוויר
רחוב ביבנאל

יַבְנְאֵל היא מושבה ומועצה מקומית במחוז הצפון בישראל בבקעת יבנאל, דרומית-מערבית לטבריה, ממוקמת על כביש 767 מכפר תבור למושבה כנרת. נוסדה ביום 7 באוקטובר 1901; הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1951. המועצה המקומית מורכבת מארבעה יישובים שצמודים זה לזה: יבנאל, בית-גן, משמר השלושה וסמדר. שלושת היישובים הראשונים היו במקור מושבות ואילו סמדר המרוחקת יותר הייתה במקור מושב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של ההתיישבות ביבנאל בכישלון ההתיישבות היהודית בחורן. באוגוסט 1898 נטשו מתיישבי חורן את היישוב, לאחר שלוש שנות התיישבות. שתי קבוצות המתיישבים האחת של עולי רומניה ורעותה מעולי בולגריה התפצלו לשני יעדים. עולי בולגריה בראשות יצחק לוי עברו לצפת ועולי רומניה בראשות יחיאל ברקוביץ' עברו למטולה. הקבוצות שמרו על קשר ביניהן, נודעו בגליל כאנשי סאחאם ג'ולן ותרו אחר אתר התיישבות חדש.‏[1]

העלייה לקרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1901 רכשה יק"א קרקעות במימון הברון רוטשילד,‏[2] באזור שכונה ימה, על שם כפר ימה הנזכר בתלמוד, שנהוג לזהותו עם חורבת ימה (ח'ירבת ימה), הנמצאת בקצהו הדרומי של היישוב. חורבת ימה הייתה מיושבת מאז תקופת הברונזה הקדומה ועד התקופה הרומית, ובאזור נמצאו שרידי מבנים, עמודים, חרסים, וכן חותמת מהתקופה העות'מאנית.

הקרקעות שנרכשו הוצעו ל"אנשי סאחאם ג'ולן" וב-1901 עלו עשר משפחות מצפת ומטולה לקרקע. ב-1902 החלו בעבודות להרחבת המושבה לכדי 40 משפחות, תוך הקצאת 300 דונמים לכל משפחה. בשנה זו החלו עימותים עם ערביי הסביבה ובמקביל פרצה מגפת כולירה שגבתה קורבן ראשון מקרב עולי רומניה. ב-1903 מנה היישוב 39 משפחות. ארבע-עשרה מעולי רומניה, עשר מעולי בולגריה, אחת מעולי כורדיסטן וארבע-עשרה משפחות נוספות שהגיעו ממטולה. למוח'תאר המושבה מונה עזריאל לוי מיוצאי בולגריה שנודע באזור בקשיחותו ובכוחו הפיזי הרב.

ב-1909 הואשם לוי על ידי כפריים ערבים ברצח אחד מחבריהם שהסתנן ליבנאל לביצוע גניבה חקלאית. מחשש לנקמת דם עזב לוי את הארץ והיגר לבולגריה. גם לאחר שהוברר שהערבי נרצח על רקע סכסוך פנים שבטי, סירבו העות'מאנים לאשר ללוי לחזור והוא נותר בבולגריה. ב-1910 עזבה משפחתו של לוי את יבנאל וחזרה לבולגריה. כעבור מספר חודשים עזבו שאר תשע המשפחות מעולי בולגריה את המושבה.‏[3]

ביסוס המושבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העולם הראשונה חל פיתוח חקלאי מואץ במושבה, גודלו גידולי שדה, ירקות ופירות וכן נבנו לולים. ב-6 באפריל 1944 נערך במושבה יבנאל, קרב בין חיילים בריטים ובין שני לוחמי לח"י, מנחם לונץ ושבתי דרוקר, שהתבצרו באחד הבתים במושבה וסירבו להיכנע. הקרב נגמר במותם של שני הלוחמים.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הקרב ביבנאל

בסוף תקופת המנדט נחתו במושבה מטוסי ההעפלה האווירית מעיראק ב"מבצע מייקלברג".

ביבנאל הוקמה המעברה הראשונה כפי שמובא בארכיון יבנאל‏[4] :"1948- ראשוני העולים, מניצולי השואה ומכל קצוות תבל, נקלטו ביבנאל. בתחילה שוכנו באוהלים ובצריפים - במעברה הראשונה".

ביבנאל נוסדו התאחדות האיכרים, התאחדות הפועלים החקלאיים, טייסת הגליל וחטיבת גולני.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים ביבנאל 3,886 תושבים. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, המועצה המקומית מדורגת 4 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011‏-2012) היה 59.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 5,604 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[5]

בעבר הייתה רוב האוכלוסייה במקום חילונית או מסורתית. בתחילת שנות השבעים, התמנה לרב המקומי הרב סיני מאיר פרנקל שנבחר לתפקיד בהיותו בגיל 21 והוכתר כרב הצעיר ביותר במדינה.

בסוף שנות השמונים התיישבה במקום קבוצת חסידי ברסלב בראשות הרב אליעזר שלמה שיק - המכונה גם 'הצדיק מיבנאל'; כיום מתגוררים ביבנאל כ-400 משפחות של חסידי ברסלב והם מהווים כ- 30% מהאוכלוסייה במקום. הקהילה מפעילה מערכת חינוך ענפה משלה, הכוללת פעוטונים, גני ילדים, תלמוד תורה לבנים, בית ספר לבנות, ישיבה וכוללי אברכים, וכן ארגוני צדקה וחסד. חסידי ברסלב מכנים את המקום בפרסומיהם "יבנאל עיר ברסלב".

בשנת 2012 (תשע"ב) הסתיימה בניית בית הכנסת הגדול של חסידי ברסלב, וטקס חניכתו נערך בהשתתפות אלפי אנשים.

המושבה בספרות העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקעת יבניאל והמושבה יבניאל מוזכרות במרומז בספרו של מאיר שלו 'עשו' ככפרה של אם הגיבור: 'משם הלך לטבריה.... הוא עלה על שדרת הרכס וראה בקעה רחבת ידיים, משופעת במתינות ממזרח ומצפון, וקיר של הרים תלולים ומסורגי ערוצים בדרומה. נחל דל חצה את אדמתה, נקודות מקנה שחורות רעו בשדות הקצורים...באחת המשבצות המוארות הללו ראה בתים של מושבה וכיוון אליה את פעמיו מתוך תקווה שימצאו לו שם מאכל ומקום לינה.‏[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יבנאל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חיים קשלס, ראשית הפעילות הציונית, עלייה והתיישבות בארץ ישראל, בתוך:אנצקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 100-104.
  2. ^ ד"ר זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956.
  3. ^ קשלס, חיים, ראשית הפעילות הציונית, עליה והתיישבות בארץ ישראל, עמודים 104-106.
  4. ^ ארכיון יבנאל על שם שרה ויצחק שרפמן
  5. ^ פרופיל יבנאל באתר הלמ"ס
  6. ^ מאיר שלו, עשו, הוצאת עם עובד עמודים 43-44.


יישובי המועצה המקומית יבנאל

מושבות: יבנאל · בית-גן                                מושבים: סמדר · משמר השלושה

קואורדינטות: 32°42′34.19″N 35°29′57.84″E / 32.7094972°N 35.4994000°E / 32.7094972; 35.4994000