יבנאל

יבנאל
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	רוני כהן
גובה ממוצע	‎-16‏ מטר
תאריך ייסוד	1901
סוג יישוב	יישוב עירוני בעל 2 - 5 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2011:
- אוכלוסייה	3,686 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎5.7%‏ בשנה עד דצמבר 2011
- צפיפות אוכלוסייה	116 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט	31,680 דונם
יבנאל
דירוג חברתי-כלכלי	4 מתוך 10
מדד ג'יני	0.4675
לאום ודת   יהודים: 99%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 1% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2010)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 13.6% גילאי 5 - 9 12.8% גילאי 10 - 14 9.4% גילאי 15 - 19 7.5% גילאי 20 - 29 14.3% גילאי 30 - 44 17.2% גילאי 45 - 59 12.7% גילאי 60 - 64 3.0% גילאי 65 ומעלה 9.5% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2010)
חינוך סה"כ בתי ספר 5 –       יסודיים 4 תלמידים 540 –       יסודיים 515 –       על-יסודיים 25 מספר כיתות 30 ממוצע תלמידים לכיתה 18 (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2010)
פרופיל יבנאל באתר הלמ"ס

יבנאל בראשית שנות ה-20

יבנאל – צילום אוויר

רחוב ביבנאל

יבנאל היא מושבה ומועצה מקומית במחוז הצפון בישראל בבקעת יבנאל, דרומית-מערבית לטבריה, ממוקמת על כביש 767 מכפר תבור למושבה כנרת. נוסדה ביום 7 באוקטובר 1901; הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1951. המועצה המקומית מורכבת מ-4 יישובים שצמודים זה לזה: יבנאל, בית-גן, משמר השלושה וסמדר. שלוש הראשונות היו במקור מושבות ואילו סמדר המרוחקת יותר הייתה במקור מושב.

היסטוריה

רקע

ראשיתה של ההתיישבות ביבנאל בכישלון ההתיישבות היהודית בחורן. באוגוסט 1898 נטשו מתיישבי חורן את היישוב, לאחר 3 שנות התיישבות. שתי קבוצות המתיישבים האחת של עולי רומניה ורעותה מעולי בולגריה התפצלו לשני יעדים. עולי בולגריה בראשות יצחק לוי עברו לצפת ועולי רומניה בראשות יחיאל ברקוביץ' עברו למטולה. הקבוצות שמרו על קשר ביניהן, נודעו בגליל כאנשי סאחאם ג'ולן ותרו אחר אתר התיישבות חדש.‏

העלייה לקרקע

ב-1901 רכשה יק"א קרקעות במימון הברון רוטשילד, באזור שכונה ימה, על שם כפר ימה הנזכר בתלמוד, שנהוג לזהותו עם חורבת ימה (ח'ירבת ימה), הנמצאת בקצהו הדרומי של היישוב. חורבת ימה הייתה מיושבת מאז תקופת הברונזה הקדומה ועד התקופה הרומית, ובאזור נמצאו שרידי מבנים, עמודים, חרסים, וכן חותמת מהתקופה העות'מאנית.

הקרקעות שנרכשו הוצעו ל"אנשי סאחאם ג'ולן" וב-1901 עלו 10 משפחות מצפת ומטולה לקרקע. ב-1902 החלו בעבודות להרחבת המושבה לכדי 40 משפחות, תוך הקצאת 300 דונמים לכל משפחה. בשנה זו החלו עימותים עם ערביי הסביבה ובמקביל פרצה מגפת כולירה שגבתה קורבן ראשון מקרב עולי רומניה. ב-1903 מנה היישוב 39 משפחות. 14 מעולי רומניה, 10 מעולי בולגריה, אחת מעולי כורדיסטן ו-14 משפחות נוספות שהגיעו ממטולה. למוח'תאר המושבה מונה עזריאל לוי מיוצאי בולגריה שנודע באזור בקשיחותו ובכוחו הפיזי הרב.

ב-1909 הואשם לוי על ידי כפריים ערבים ברצח אחד מחבריהם שהסתנן ליבנאל לביצוע גניבה חקלאית. מחשש לנקמת דם עזב לוי את הארץ והיגר לבולגריה. גם לאחר שהוברר שהערבי נרצח על רקע סכסוך פנים שבטי, סירבו העות'מאנים לאשר ללוי לחזור והוא נותר בבולגריה. ב-1910 עזבה משפחתו של לוי את יבנאל וחזרה לבולגריה. כעבור מספר חודשים עזבו שאר 9 המשפחות מעולי בולגריה את המושבה. .‏.

ביסוס המושבה

לאחר מלחמת העולם הראשונה חל פיתוח חקלאי מואץ במושבה, גודלו גידולי שדה, ירקות ופירות וכן נבנו לולים. ב-6 באפריל 1944 נערך במושבה יבנאל, קרב בין חיילים בריטים ובין שני לוחמי לח"י, מנחם לונץ ושבתי דרוקר, שהתבצרו באחד הבתים במושבה וסירבו להיכנע. הקרב נגמר במותם של שני הלוחמים.

ערך מורחב – הקרב ביבנאל

בסוף תקופת המנדט נחתו במושבה מטוסי ההעפלה האווירית מעיראק ב"מבצע מייקלברג".

ביבנאל הוקמה המעברה הראשונה כפי שמובא בארכיון יבנאל‏ :"1948- ראשוני העולים, מניצולי השואה ומכל קצוות תבל, נקלטו ביבנאל. בתחילה שוכנו באוהלים ובצריפים - במעברה הראשונה".

ביבנאל נוסדו התאחדות האיכרים, התאחדות הפועלים החקלאיים, טייסת הגליל וחטיבת גולני.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2011, מתגוררים ביבנאל 3,686 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎5.7%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2010, המועצה המקומית מדורגת 4 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2009 היה 5,134 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,070 ש"ח).‏

רוב האוכלוסייה במקום חילונית או מסורתית. בשנות השמונים התיישבה במקום קבוצת חסידי ברסלב בראשות הרב אליעזר שלמה שיק; כיום מתגוררים ביבנאל כ-400 משפחות של חסידי ברסלב והם מהווים כ- 30% מהאוכלוסייה במקום. קבוצת חסידים זו מכנה את המקום "יבנאל - עיר ברסלב" ומפרסמת ספרים ועלונים על חסידות ברסלב בהם מצוין כי אפשר להשיגם ב"יבנאל עיר ברסלב".

המושבה בספרות העברית

בקעת יבניאל והמושבה יבניאל מוזכרות במרומז בספרו של מאיר שלו 'עשו' ככפרה של אם הגיבור: 'משם הלך לטבריה.... הוא עלה על שדרת הרכס וראה בקעה רחבת ידיים, משופעת במתינות ממזרח ומצפון, וקיר של הרים תלולים ומסורגי ערוצים בדרומה. נחל דל חצה את אדמתה, נקודות מקנה שחורות רעו בשדות הקצורים...באחת המשבצות המוארות הללו ראה בתים של מושבה וכיוון אליה את פעמיו מתוך תקווה שימצאו לו שם מאכל ומקום לינה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יבנאל בוויקישיתוף

• יבניאל באתר הרשות לפיתוח הגליל
• ארכיון יבנאל על שם שרה ויצחק שרפמן
• פרופ' זאב גריס (יליד יבנאל), יבנאל היא משל, בעיתון הסתדרות המורים בישראל, גיליון 35, אפריל 2006 – על דמותם הרוחנית של ראשוני יבנאל
• ברסלב סיטי אתר של חסידי ברסלב המתגוררים ביבנאל
• נדב מן, דור המייסדים חוגג: יבנאל כבר בת 110 שנה, באתר ynet‏, 26 באוגוסט 2011
• נדב מן, סוכות 1901: המושבה יבנאל עולה על המפה, באתר ynet‏, 14 באוקטובר 2011

הערות שוליים

יישובי המועצה המקומית יבנאל
מושבות: יבנאל · בית-גן                                מושבים: סמדר · משמר השלושה

_{קואורדינטות: 32°42′34″N 35°29′58″E}