ידידה כלפון סטילמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרופ' ידידה כלפון סטילמן

ידידה כלפון סטילמן (Yedida Kalfon Stillman;‏ 8 באפריל 194621 בפברואר 1998) הייתה פרופסור למדעי היהדות ולימודי המזרח התיכון וחוקרת בעלת שם עולמי לתרבות החומרית המוסלמית והיהודית של המזרח התיכון וצפון אפריקה.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידידה כלפון נולדה במלאח של פאס במרוקו ב-8 באפריל 1946. בגיל 5 עלתה לישראל עם משפחתה וגרה שנתיים במעברה. היא גדלה מרבית ילדותה בבית צפוף בשכונת הקטמונים בירושלים, ובעזרת ההיכרות הקרובה עם עולים מזרחים מארצות שונות למדה את הדיאלקטים היהודיים השונים של השפה הערבית, מה שתרם רבות בהמשך חייה למחקריה. בצעירותה נתקלה במצוקות העולים ובאפליה עדתית, מה שהניע אותה ברבות הימים להיות פעילה בארגונים כגון "הקרן הספרדית הבינלאומית לחינוך", אגודת "גישור פערים" ואגודת "ביחד" בעבודה לתיקון פערים חברתיים ובין-עדתיים.

למדה בבית ספר אליאנס בירושלים, וכבר בבית הספר התיכון גילתה עניין בתרבות החומרית של המזרח התיכון וצפון אפריקה. לאחר השלמת התיכון התחילה תואר ראשון בלימודי פולקלור באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך לימודיה שימשה כעוזרת מחקר של פרופ' דב נוי, מגדולי חוקרי הפולקלור בארץ, ועסקה בהקלטות של סיפורים ושירים מעולים חדשים עבור הארכיון הישראלי לפולקלור. בנוסף קיבלה משרה כחוקרת במחלקת האתנוגרפיה של מוזיאון ישראל. בשנת 1967 נישאה לפרופ' נורמן (נועם) סטילמן, חוקר ידוע לתולדות יהדות ארצות האסלאם, ומי שהיה החוקר השותף עם ידידה ברבים ממחקריה. היא נסעה אחריו לארצות הברית והמשיכה את לימודיה באוניברסיטת פנסילבניה. בהדרכתו של פרופ' שלמה דב גויטיין, גדול חוקרי גניזת קהיר, השלימה דוקטורט בלימודי המזרח התיכון. נושא הדיסרטציה שלה היה מנהגי לבושן של נשים במצרים של ימי הביניים לאור מסמכי הגניזה הקהירית.

בתחילת שנות ה-70 נסעה למסעות מחקר במצרים ומרוקו, על אף הסיכון שהיה כרוך בכך לבעלת אזרחות ישראלית. בשנת 1972 נשלחה לירדן בשליחות המוזיאון הבינלאומי לפולקלור לשם רכישת פריטים לאוסף על תרבות חומרית פלסטינית. על בסיס המחקרים שערכה בנושא זה פרסמה בשנת 1979 את ספרה הראשון, "לבוש ותכשיטים פלסטיניים" (Palestinian Costume and Jewelry).

במשך 23 שנה הייתה פרופסור מן המניין באוניברסיטת בינגהמטון בניו יורק, מתוכן עשר שנים בתור ראש החוג למדעי היהדות. לצד זאת הייתה פעילה בארגונים ומוזיאונים רבים ועסקה בתחום שימור ומחקר התרבות החומרית של חברות מוסלמיות ושל יהדות ארצות האסלאם. בין השאר הייתה פעילה במוזיאון לאמנות פולק בינלאומית (Museum of International Folk Art), המוזיאון היהודי של ניו יורק, מוזיאון בית התפוצות ובאגודות מחקר שונות מארצות הברית, ישראל ואירופה. בשנים 95–1994 הייתה חוקרת עמיתה באוניברסיטת מוחמד החמישי ברבאט, וניהלה מחקר על נשים מרוקאיות לאור המודרניות. בשנותיה האחרונות הייתה פרופסור מן המניין באוניברסיטת אוקלהומה.

נפטרה ב-21 בפברואר 1998 בגיל 51 לאחר מאבק בן כחצי שנה במחלת הסרטן. בעלה, פרופ' נורמן סטילמן, השלים את עריכת הספרים שאותם כתבה אך לא הספיקה לפרסם (היסטוריה של מנהגי הלבוש הערבי ואנציקלופדיה על הנושא) ופרסם אותם לאחר מותה.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Palestinian Costume and Jewelry, University of New Mexico, 1979.
  • The Three Magic Objects: A Yemenite Folktale, Analysis and Parallels, Walter de Gruyter, 1973.
  • Attitudes Toward Women in Traditional Near Eastern Societies, Magnes Press, Hebrew University, 1981.
  • Yedida K. Stillman, George K. Zucker (eds.), New Horizons in Sephardic Studies, SUNY Press, 1993.
  • Yedida Kalfon Stillman, Norman A. Stillman (eds.), From Iberia to Diaspora: Studies in Sephardic History and Culture, BRILL, 1999.
  • Arab Dress a Short History: From the Dawn of Islam to Modern Times, Norman A. Stillman (ed.), Brill, 2000.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Norman A. Stillman. "Stillman, Yedida Kalfon." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2013.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]