ידידיה אדמון
ידידיה אדמון (גורוכוב) (5 בדצמבר 1894 – 2 באפריל 1982) היה מלחין ישראלי חשוב, ממניחי היסודות של הזמר העברי בראשית המאה ה-20, תוך שילוב אלמנטים אירופיים וחסידיים לצד אלמנטים ערביים. חיבר שירים רבים, ובהם עשרות שירי חגים, שנקלטו בקרב היישוב.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
נולד בשנת 1894 ברוסיה, עלה לארץ ישראל בשנת 1906. למד בבית המדרש למורים בהנהלת דוד ילין. שר במקהלה של אברהם צבי אידלסון. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר עם משפחתו למצרים, שם התגייס לצבא הבריטי.
חזר לארץ בשנת 1919 והתחיל לעבוד בממשלת המנדט כמנהל חשבונות בכיר. בשנת 1923 נסע לארצות הברית בשאיפה לפתח קריירת שירה. על כך הוא כותב באוטוביוגרפיה שלו:
 |
באחד הימים קראתי בעיתונות שתחנת רדיו מסוימת מקיימת מבחנים לזמרים [...] פתאום עלה בדעתי להשתמש באותם ניגונים שהייתי מאלתר במסיבות של החברים [...] ושרתי להם ניגון אחד בלי מילים [...] והתוצאה הייתה חוזה לשש הופעות. כעבור זמן מה פנתה אליי תחנת רדיו אחרת וביקשה שאתן להם את התווים לכמה משיריי [...] אך מאחר שהייתי מאלתר את השירים באופן חופשי, התעוררה בעיית כתיבת התווים. |  |
בשנת 1926 חזר לארץ. אדמון חיבר את המוזיקה למחזה "אסתר המלכה" של קדיש יהודה סילמן, מתוכו השיר "שושנת יעקב צהלה ושמחה" שהפך לשיר עם ומושר עד היום, בעיקר בפורים.
ידידיה אדמון היה פעיל מאוד בנושא זכויות היוצרים ומעמדם, והיה ממנסחי התקנון הראשון של אקו"ם ובשנת 1946 אף נבחר ליו"ר אקו"ם, תפקיד בו כיהן עד שנת 1958.
בשנת 1974 זכה ידידיה אדמון (גורוכוב) בפרס ישראל על תרומתו לזמר ולתרבות בארץ ישראל. נקבר בבית עלמין הדרום- בבת ים.
[עריכה] בין שיריו
שדמתי, עץ הרימון, גמל גמלי, כך הולכים השותלים, שושנת יעקב, שמחה רבה, וחג שבועות תעשה לך, סלינו על כתפינו, איל בן קרניים, ומשה היכה על צור, אליעזר ורבקה.
[עריכה] לקריאה נוספת
- רחל בר-דוד, "שירי הזמר של ידידיה אדמון-גורוכוב (1894–1982)", "הארכיון למוזיקה ישראלית: תיעוד ומחקר, 3 (1990).
- חוברת האוסף משירי אדמון, בעריכת נחצ'ה היימן
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אוסף שירי ידידיה אדמון בהוצאת העמותה למורשת הזמר העברי
- האזנה לשירי ידידיה אדמון באתר זמרשת
- משה גורלי, קומפוזיטורים ישראלים: ידידיה אדמון (גורוכוב), דבר, 3 באוגוסט 1951
