יד טופר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יד המחקה את צורתה של יד טופר.

יד טופראנגלית: ulnar claw) הוא מנח אנורמלי של כף היד הנובע כתוצאה מעצבוב לקוי של עצב האולנה (עצב הגומד). מנח זה מתבטא באצבע הרביעית והחמישית: הקמיצה והזרת. ניתן יהיה לראות מתיחה לכיוון גב היד של מפרק האצבעות שבין עצם המסרק לגליל האצבע המקורב, וכיווץ לכיוון כף היד של מפרקי האצבעות הבין-גליליים. תופעה זו נובעת בדרך כלל מפגיעה בעצב הגומד.

התהוות יד טופר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עצב הגומד אחראי על פעולת השרירים התולעיים (lumbricals) בזרת ובקמיצה ופעולת השרירים הבין-גרמיים באצבעות (interossei). כיווץ שריר תולעי מכופף את האצבע אליה הוא מחובר במפרק בין עצם המסרק לגליל המקורב ובה בעת פושט את המפרקים שבין הגלילים של אותה אצבע (IP JOINTS). השרירים הבין-גרמיים מסייעים לשרירים התולעיים בפעולה זו. כאשר שרירים אלו אינם מעוצבבים כראוי, לא תהיה התנגדות לשרירים המותחים את המפרק בין אצבע המסרק לגליל האצבע המקורב, ולכן מפרק זה היה מתוח. לא תהיה התנגדות לכיפוף המפרקים הבין גליליים, ולכן קצות האצבעות יהיו מעוקלות. השילוב בין שני המנחים יוצר את מראה "יד טפר", שמכונה כך היות שצורה זו מזכירה טופר של חיה.

פרדוקס הגומד[עריכת קוד מקור | עריכה]

עצב הגומד מעצבב בין היתר גם את חציו האמצעי של השריר כופף האצבעות העמוק (אצבעות 4 ו-5, הקמיצה והזרת). כאשר הפגיעה בעצב מתרחשת בנקודה גבוהה יותר (קרובה יותר למרפק), גם שריר מכווץ האצבעות העמוק יכול להיפגע בחלקו המרכזי. כתוצאה מכך, כיווץ האצבעות במפרקי האצבע הבין-גליליים נחלש, מה שמטשטש את המראה האופייני של יד טפר. במקום זאת, האצבע הרביעית והאצבע החמישית יהיו משותקות במנח המתיחה (פשיטה של האצבעות). מצב זה מכונה כפרדוקסלי, מכיוון שניתן היה לצפות מפגיעה עצבית גבוהה יותר, להקנות עיוות משמעותי יותר. בהתאם לזאת, במצב בו העצבוב משתפר והשרירים מתחזקים, תחזור בהדרגה צורת "יד הטפר".

גורמים וסימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עצב הגומד יוצא מהכתף ועד כף היד, ונזק בו גורם ליד טפר. הפגיעה יכולה להתרחש במגוון דרכים. הישענות על המרפק עלולה לגרום לפגיעה בו לטווח ארוך כתוצאה מהלחץ הממושך המופעל על ידי פלג הגוף העליון. כמו למשל שינה על המרפק, לדוגמה אצל אדם הנמצא תחת השפעת אלכוהול. תסמיני לחץ ממושך שכזה על העצב יכללו לרוב חוסר תחושה ונימולול באצבעות. יד טופר היא תוצאה אפשרית של פגיעה במקלעת העצבים הברכיאלית: משיכה מהירה של היד כלפי מעלה עלולה לגרום למתיחה ואף קריעה של העצבים התחתונים במקלעת. לדוגמה היאחזות בזמן נפילה או משיכה של יד הילוד.

פעולות יום-יומיים העלולות לגרום ליד טופר: פעולות המלוות בהישענות על המרפק לאורך זמן: רכיבה על אופניים, אופנוע, או עבודות שולחן ממושכות בהן מופעל משקל הגוף העליות על המרפקים. גם פעולות הדורשות הפעלת לחץ ממושך על כך היד כלפי מטה כמו חיתוך פיצה מפעילות לחץ על עצב הגומד.

נשים רזות עם אחוזי שומן נמוכים בגוף יהיו חשופות יותר לפגיעה מסוג כזה, שכן השומן באזור היד והמרפק הופך אותו לחשוף פחות ו"מגן" עליו. עם זאת, לבעלי משקל גוף גבוה יופעל יותר לחץ על המרפק בעת הישענות פלג הגוף העליון. בשימוש במכשירי כושר, גברים הם באופן סטטיסטי בעלי סיכוי גבוה יותר לפגוע בעצבים בשל חוזק השריר הגדול יותר לעומת נשים. הלחץ על עצב השריר עולה בהתאמה לשימוש בו.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול יכול לכלול ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה שיקומית. ניתן באמצעות תומך מתאים ליד להפעיל את היד במגוון רחב של תנועות, כאשר זה יאפשר כיווץ של המפרק בין עצם המסרק לעצם הגליל המקורבת ומתיחה במפרקים הבין גליליים. תרגילים מועילים יחזקו את השרירים הבין גרמיים ואת השרירים התולעיים. באמצעות אימון של הרחקה וקירוב מקו האמצע (adduction, abduction) של כל אצבע בנפרד כאשר כף היד מופנית כלפי מטה (pronation) יתחזקו השרירים הבין-גרמיים. סיבוב כף היד כלפי פנים וכלפי חוץ מועיל לשיקום.

מניעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול מניעתי מומלץ לשימור תנועות ותפקוד האצבעות. כולל פעילות גופנית, מתיחות, שמירה על תנועות נכונות של המפרקים, עיסוי. חיזוק שרירי האמה האחוריים ובמיוחד את שריר פושט שורש היד הגומדי ושריר פושט האצבעות, הפועלים באופן הנגדי לכיווץ מפרקי האצבעות. עיסוי שרירי האמה גם יכולים להקל על הלחץ המופעל על השרירים בעת מאמץ. מתיחת השרירית מאפשרת גמישות והפחתת הפרעות בעצבוב.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יד טופר בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.