יד מרדכי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יד מרדכי
Yad-Mordechai-Anilevich-memorial-1.jpg
פסל אנילביץ ליד מגדל המים ההרוס ממלחמת העצמאות
מחוז הדרום
מועצה אזורית חוף אשקלון
גובה ממוצע ‎43‏ מטר
תאריך ייסוד 1943
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 673 תושבים
מיקום יד מרדכי
יד מרדכי
יד מרדכי
http://www.yadmor.org.il
מגדל המים באתר "מצפה הים" בצפונה של נתניה
יד מרדכי - מבט מגבעת הפסל
סמלי השומר הצעיר בפסיפס בבית ספר "שקמה"

יד מרדכי הוא קיבוץ השוכן במישור החוף הדרומי כעשרה קילומטרים מדרום לאשקלון. הקיבוץ נוסד על ידי חברי תנועת השומר הצעיר מפולין.

הקיבוץ שייך למועצה אזורית חוף אשקלון. קיבוץ יד-מרדכי עלה להתיישבות בדצמבר 1943. כמה חודשים קודם לכן פרץ מרד הלוחמים היהודיים בגטו ורשה, וחברי הקיבוץ החליטו לקרוא לקיבוץ על שם מנהיג המרד, איש השומר הצעיר בוורשה, מרדכי אנילביץ' שנפל במהלך המרד.

מיקומו של הקיבוץ בסמוך לכביש החוף הכתיב לפיקוד המצרי בעת מלחמת 1948, את הצורך לכבשו, על מנת להבטיח את קווי האספקה ולמנוע ניתוקם. הפיקוד המצרי חתר לכבוש את הקיבוץ תוך כ- 3 שעות. לשם כך הקצו המצרים חטיבת חי"ר בסיוע ארטילריה שריון ומטוסים. 130 חברים ו- 16 לוחמי פלמ"ח בלמו את המצרים במשך שישה ימים. היה זה זמן יקר מפז שהוענק למדינה הצעירה להכין קווי הגנה משניים באזור העיירה הערבית איסדוד (שם נבלמה התקדמות הצבא המצרי בג'סר איסדוד), להתעצם בנשק ומטוסי קרב ובסופו של דבר למנוע את התקדמותם לעבר תל אביב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית הקיבוץ - מצפה הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי הקיבוץ הראשונים הגיעו משני גרעיני הכשרה בפולין. הם עלו לארץ-ישראל כבודדים בשנים 1933-1938 והתארגנו יחדיו בקיבוץ שנקרא "מצפה הים", בסמוך לעיר נתניה (כיום בתוך תחומי העיר), על מצוק הצופה אל הים. הקיבוץ שכן שם בין השנים 1936 עד 1943. שטח הקרקע שהוקצה לקיבוץ - 14 דונם, היה זעיר ולא איפשר את התפתחותו. חברי הקיבוץ עסקו בלימוד דייג ימי, גידול ירקות וגידול דבורי דבש. עבדו בפרדסי נתניה, בסלילת כבישים באזור, במאפיות בנתניה וכדומה. כוונת החברים הייתה להגיע לשטח שיאפשר פיתוח משק חקלאי. בדצמבר 1943 עבר הקיבוץ לאזור שהוקצה לו על ידי המוסדות המיישבים, כ- 10 ק"מ מדרום לאשקלון, בסביבות הכפר סומסום‏[1]. הקמת יד מרדכי היוותה השלמה למפעל ההתיישבות בנגב המערבי, בשכנות לקיבוצים גברעם וניר-עם.

בנייה והתרחבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי עלותו על הקרקע בדצמבר 1943, החל קיבוץ יד-מרדכי בתקופה של בנייה והתרחבות: נבנו בתי ילדים ובתים ראשונים למגורי חברים, ענפי החי והשדה גדלו והונח יסוד למפעל שימור ירקות. על ראש הגבעה הוקם מגדל מים גבוה. במשך קרוב ל-5 שנים התנהלו חיי הקיבוץ על מי מנוחות תוך קיום יחסי שכנות טובה עם ערביי הסביבה. מסכת יחסים מיוחדת נרקמה עם הכפרים הערביים השכנים: בית ג'ירג'יה ודיר סניד. היה רצון כן לפתח יחסי שכנות טובים, ובין שאר תפקידי ה"מוכתר", היו ייצוג הקיבוץ כלפי שלטונות המנדט וערביי הסביבה. בשער הקיבוץ הוקם צריף מיוחד לרופא הקיבוץ שנתן טיפולים בחינם לערביי הסביבה. טרקטור זחל קטרפילר 22 ביצע עיבודים בתשלום לערביי הכפרים השכנים.

מהחלטת האומות המאוחדות ועד הפלישה המצרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכ"ט בנובמבר 1947 נערכה בעצרת האומות המאוחדות ההצבעה על חלוקת ארץ ישראל. על פי מפת החלוקה הייתה יד-מרדכי אמורה להיכלל בשטח המדינה הערבית שתוקם.

האזור שמסביב ליד מרדכי, לרבות העיר מג'דל (לימים תוקם בה אשקלון) היה בשליטה ערבית. המצב הביטחוני הלך והחמיר. הנסיעה לתל אביב נעשתה קשה יותר ויותר. יריות ומחסומים של פורעים ערביים הפכו לעניין של שגרה. היחסים הטובים עם השכנים פסקו לחלוטין. הקיבוץ נכנס למצב של מצור וניתוק ממרכז הארץ. מעתה התנהל הקשר עם המרכז באמצעות שיירות שאורגנו על ידי חטיבת הנגב, פלמ"ח. מדי יום היו הפורעים במכוניות העוברות בכביש הראשי יורים לעבר הקיבוץ. מסגריית הקיבוץ מיגנה את הקבינות של נהגי המשאיות בלוחות שריון. במשך כ- 6 חדשים עד לפלישה (15.5.1948) חיו הנהגים תחת סכנה מתמדת של הפגעות ממוקשים וממארבים בכבישים ובדרכים.

בערב ליל הסדר בפסח תש"ח, הצליחה שיירה של משאיות, שהייתה מלווה על ידי משוריינים של הפלמ"ח, לפרוץ את הדרך ליד מרדכי. השיירה הביאה עמה מצות ומצרכים לליל הסדר וגם שבעה רובים צ'כיים. הייתה זו השיירה האחרונה שהצליחה לחדור את המצור על הנגב ולהגיע לקיבוץ עד תחילת הפלישה. מיקומו של הקיבוץ על אם הדרך לתל אביב הפך אותו ליעד לאויב. חברי הקיבוץ היו מודעים לסכנה ועסקו כל העת בביצורו, אגירת מזון, מים והתחפרות. כשבוע לפני הקרב תוגבר הקיבוץ במחלקת פלמ"ח.

המערכה במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קרב יד מרדכי

השחרור והבניה מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־אוקטובר 1948 במסגרת מבצע יואב תקף הגדוד השלישי מחטיבת יפתח בפיקודו של גדעון (גידי) אילת מכיוון ניר עם מערבה, תפסו משלטים ובכך תקעו את טריז בית חנון. מפקד החטיבה המצרית שישב באזור יד מרדכי- מג'דל וחשש מכיתור נוסף לכיתור כיס פלוג'ה, החליט לפנות את האזור. עם נסיגתו של הצבא המצרי מהאזור, נעו מצפון והגיעו ב- 5 בנובמבר 1948 לוחמי גדוד 55 גבעתי לקיבוץ ששוחרר. כעבור יום ב- 6 בנובמבר חזרו אליו החברים והחלו בשיקומו. באותה שנה הצטרף לקיבוץ גרעין של חברי השומר הצעיר מבולגריה וזמן קצר לאחר מכן הגיע גרעין נוסף של צעירים מאורוגוואי.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז הקיבוץ, ליד מגדל המים שהופגז וקרס עם תום מלחמת העצמאות הוקמה ב־1951 אנדרטה לזכרו של מרדכי אנילביץ'. את האנדרטה יצר הפסל נתן רפפורט. זה פסלו הראשון של רפפפורט בארץ. לרגלי גבעת האנדרטה נערכת מדי שנה עצרת עם גדולה בכ"ז בניסן – יום הזיכרון לשואה ולגבורה.

למרגלות בית הביטחון של הקיבוץ הוקם קבר אחים לחללי קרב יד מרדכי. האתר תוכנן על ידי אדריכל הנוף יוסף סגל בשנת 1948 אבל המצבות הקבועות על קברי החללים הונחו רק כמה שנים לאחר מכן, לאחר ההחלטה על צורת המצבה הצבאית האחידה.

ב־1965 נפתח למבקרים אתר שחזור הקרב מ- 1948, אתר ייחודי בו מדמות דמויות מתכת את הצדדים הלוחמים בשדה הקרב.

ב־1968 נחנך המוזיאון "משואה לתקומה", המנציח את גבורת מגיניו וגבורת לוחמי גטו ורשה. המוזיאון נבנה בסמוך לבית העלמין הצבאי בו טמונים 26 חברים ואנשי פלמ"ח שנפלו בקרבות מלחמת העצמאות ביד מרדכי. קורות הקיבוץ במלחמת העצמאות ועמידת חבריו ומגיניו בקרבות הונצחו גם בספרה של הסופרת האמריקאית מרגרט לארקין, "השמש לא עמד דום".

ב-2011 נחנכה למרגלות גבעת הפסל יד הזיכרון לגרשון דובינבוים ולמבצע פינוי הילדים במלחמת העצמאות ובה משוריין משוחזר בו פונו

הקיבוץ כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

התושבים עוסקים בחקלאות, תעשייה (הקיבוץ הוא הבעלים של כמחצית מכוורת יד מרדכי ושותף בה יחד עם קבוצת שטראוס), מסחר ותיירות.

כיום הקיבוץ נמצא תחת איום מתקפת הקסאמים והוא נמצא בתהליכי מיגון של הגנים ובתי הספר. בקיבוץ 2 בתי ספר: "חופים" - בית ספר יסודי אזורי. "שקמה" - תיכון אזורי שש-שנתי.

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.‏[2] מגורים ביישוב מקנים לתושב הטבות מס, הניתנות ליישובי עוטף עזה בהתאם לפקודת מס הכנסה.‏[3]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרגרט לארקין, השמש לא עמד דום, מערכות, 1963.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יד מרדכי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ובנו חרבות עולם, שממות ראשונים יקוממו, דבר, 6 בדצמבר 1943
  2. ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
  3. ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור 20% (בשנת 2014) מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו רשימת היישובים המזכים, באתר של רשות המסים


קואורדינטות: 31°35′18.95″N 34°33′29.51″E / 31.5885972°N 34.5581972°E / 31.5885972; 34.5581972