יהדות ארגנטינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יהדות ארגנטינה היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר באמריקה הלטינית. ראשוני היהודים הגיעו לארגנטינה כנראה כבר במאה ה-16 יחד עם הכובשים הספרדים. מאז, בהיות ארגנטינה מדינת מהגרים, היא קלטה לאורך הדורות יהודים רבים בני עדות שונות.

הכניסה לבית הכנסת המרכזי בבואנוס איירס

מאז היווסדה, החברה היהודית בארגנטינה היא חברה עירונית ברובה, ועם זאת מוכר ניסיונו של הברון הירש ליישב יהודים באזורים חקלאיים. כיום, חלקה העיקרי של הקהילה נמצא בבואנוס איירס, וחבריה משולבים היטב במארג החברה הארגנטינאית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היהודים הראשונים שהגיעו לארגנטינה, ברחו מפני האינקוויזיציה, אולם הם התבוללו באוכלוסייה המקומית. הקהילה היהודית החלה להתגבש באמצע המאה ה-19 ולכך סיבות ספורות, והעיקריות שבהן היו התגברות המצוקה והרדיפות כלפי הקהילה היהודית ברוסיה, לצד כינון הרפובליקה הארגנטינאית והניסיון למשוך מהגרים באמצעות חוקה המבטיחה שוויון אזרחי לכל וחופש דת. בשנת 1884 גם נחקקו חוקים המתירים חינוך אזרחי וקיום דיני אישות במשרד רישום אזרחי. אלו אף הביאו לניתוק הקשרים הדיפלומטיים בין ארגנטינה לוותיקן למשך 16 שנים. בראשית תקופה זו היו המהגרים בעיקר יהודים מצרפת, ובהמשך המאה גדלה הקהילה במהירות בעקבות הפוגרומים שהיו ברוסיה שהביאו להגירת רבים ממזרח אירופה, שכונו בארגנטינה "רוסוס" (rusos), כלומר "רוסים", מילה נרדפת ל"יהודים". מדיניות "הדלת הפתוחה" של ארגנטינה אפשרה למהגרים אליה כניסה ללא תשלום מכס.

הגידול העיקרי באוכלוסייה היהודית אירע בין 1880 ל–1890. בשנת 1891 ייסד הברון מוריס דה הירש את ארגון יק"א (אנגלית: Jewish Colonization Association) שפעל לרכישת קרקעות עבור מפעל התיישבות חקלאי. כעשרים שנים קודם לכן כבר נוצרו הארגונים היהודים הקהילתיים הראשונים, אך בעקבות הקמת יק"א ועד 1896 יושבו בארגנטינה כ–10,000 יהודים. בין השנים 1895 ל–1919 גדל מספר היהודים במדינה מ–6,000 ל–125,000 נפש. אך השינויים באופי ההגירה הביאו לכך שבסוף תקופה זו ישבו כ–80% מהיהודים ביישובים עירוניים. המסגרות החקלאיות התקיימו בשיתוף "כל ישראל חברים" וראשונת המושבות היהודיות הייתה מוזסוויל. ב-1896 הגיעה התוכנית לשיאה ובארגנטינה התקיימו 910 משפחות.

בין 1906 ו-1912 המשיכה הגירה יהודית לארגנטינה בקצב של כ-13,000 בשנה. מלבד יהודים מזרח אירופים הגיעו גם מהגרים מן האימפריה העות'מאנית ומצפון אפריקה. לאחר מלחמת העולם הראשונה זוהו המהגרים היהודים ממזרח אירופה עם המהפכה הקומוניסטית שאירעה בארצות מוצאם. תפיסה זו, לצד שביתה ממושכת שפגעה בכלכלה הארגנטינאית, גרמה בימים 7 - 13 בינואר 1919 לפוגרום ראשון בארגנטינה שכוון כלפי ה"רוסים". למרות זאת, המשבר הכלכלי בעולם המערבי וסגירת שעריה של ארצות הברית בפני מהגרים היו בין הגורמים להמשך ההגירה לארגנטינה. ב-1920 היו בארגנטינה יותר מ-150,000 יהודים. הגירה זו הביאה עמה גם אבטלה רחבה והמצב הכלכלי הרעוע היה בין הגורמים להפיכה הצבאית שהתרחשה ב–1930 ועלייתם לשלטון של חוגים לאומניים שהטילו מגבלות על ההגירה. מגבלות אלו חלו גם בתקופת מלחמת העולם השנייה, אך הגירה בלתי חוקית נמשכה לאורך כל אותן שנים. היהודים השתלבו במהירות בחברה הארגנטינית אולם סבלו מפעם לפעם מאנטישמיות.

בתחילת שנות ה-30 התרחשה פרשת צבי מגדל שבמרכזה היו יהודים.

אחרי מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1946 נתן חואן פרון מקלט לפושעים נאצים ואסר הגירה של יהודים למדינה. מנגד הוא כונן קשרים עם מדינת ישראל. לכידתו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן וחטיפתו לישראל גרמו לגל אנטישמיות נרחב בארגנטינה.

במהלך השלטון הצבאי בארגנטינה (1976-1983) הייתה מדיניות אנטישמיות שהתבטאה בלכידת אלפי יהודים למעצר ללא כל האשמה חוקית. מעריכים שכאלף מתוך כ-30,000 האזרחים ש"נעלמו" בתקופה זו, ורובם כנראה נרצחו, היו יהודים. הרב מרשל מאייר פעל רבות בתחום זכויות האדם באותה תקופה. פעליות זו זכתה בהכרה משלטונות ארגנטינה לאחר סיום השלטון הצבאי.

בשנות ה-90 נערכו פיגועים נגד מרכזים יהודיים בבואנוס איירס. הפיגועים יוחסו לאיראן, וכנראה התבצעו בשיתוף פעולה עם המשטרה המקומית. באפריל 1992 פוצצה שגרירות ישראל, ונהרגו 32 איש. ב-1994 פוצץ המרכז הקהילתי היהודי (AMIA), נהרגו 85 אנשים ונפצעו למעלה ממאתיים.

המצב כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפקד אוכלוסין שנערך ב-1960 נספרו 176,000 יהודים. מלבדם נמנו 930,000 אנשים שהצהירו שהם אינם שייכים לשום דת, אך מעריכים שחלקם יהודים שהסתירו את דתם מפחד השלטונות.

כיום חיים בארגנטינה כ-250,000 יהודים, בעיקר בבואנוס איירס. הקהילה קשורה חברתית מאוד ואף מפעילה לצרכיה בתי ספר יהודים ושומרת על מאות בתי כנסת. ארגונים מקומיים מחזקים את התרבות העברית והיהודית ואת הקשר עם מדינת ישראל. יש שיעור מסוים של התבוללות. בעקבות המשבר הכלכלי במדינה התגברה גם העלייה לישראל.

כיום רוב יהודי ארגנטינה הם אשכנזים (רובם ממזרח אירופה) ומיעוטם ספרדים ומזרחים (רובם מסוריה ולבנון, מיעוטם מתימן, טורקיה, דרום-מזרח אירופה ומצרים ומיעוט קטן ממרוקו ועיראק). כמו כן, ישנם יהודים רבים שמוצאם מעורב בין עדות שונות ואף בין יהודים ללא יהודים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


יהדות אמריקה הדרומית

אורוגוואי · אקוודור · ארגנטינה · בוליביה · ברזיל · גיאנה · ונצואלה · סורינאם · פרגוואי · פרו · צ'ילה · קולומביה