יהדות סקוטלנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התקופה המוקדמת ביותר בה הגיעו יהודים לסקוטלנד שנויה במחלוקת. ייתכן שחלק הגרו אליה כתוצאה מכיבוש חלקה הדרומי של בריטניה על ידי האימפריה הרומית, אך אין עדות מוצקה לכך. האזור, שנקרא בפי הרומאים "קלדוניה", מעולם לא סופח לאימפריה, אולם הרומאים כבשו לפרק זמן קצר את דרום סקוטלנד. ההיסטוריה של יהודי בריטניה תמיד מתוארת מתוך זווית ראייה אנגלית, בעוד שהמימד הסקוטי נדחק לשוליים. הרוב המוחלט של יהודי סקוטלנד הם אשכנזים, ומוצא רבים מהם מליטא.

תקופת ימי הביניים עד האיחוד עם אנגליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלטון בסקוטלנד בתקופת ימי הביניים לא רדף את היהודים. המלומד היהודי-סקוטי דייוויד דאיכס מציין באוטוביוגרפיה שכתב שיש בסיס לטענה שסקוטלנד היא המדינה האירופאית היחידה שאין לה היסטוריה של רדיפת היהודים מטעם השלטון.

כמו מדינות נוצריות רבות, הסקוטים בתקופת ימי הביניים האמינו שהם בעלי זיקה תנ"כית. הצהרת ארברואת' (מה- 6 באפריל 1320), מאשרת את מעמדה של סקוטלנד כמדינה ריבונית, עצמאית ובעלת זכות להשתמש בכוח צבאי אם תותקף באופן חד צדדי. נוסח ההצהרה קובע שבעיני האל: cum non sit Pondus nec distinccio Judei et Greci, Scoti aut Anglici (כלומר אין הבדל או עדיפות בין יהודי,יווני, סקוטי או אנגלי)

היהודי הראשון שיש לגביו תיעוד שביקר בסקוטלנד הוא דייוויד בראון. התיעוד הוא משנת 1693, מעט לפני האיחוד עם אנגליה. על פי התיעוד דייוויד הגיש בקשה לגור ולסחור בעיר אדינבורו.

התקופה שלאחר האיחוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב ההגירה היהודית התרחשה לאחר 1707. המשמעות היא שהיהודים באותה תקופה היו נתונים לחוקים אנטישמיים בריטיים. אוליבר קרומוול התיר מחדש כניסת יהודים לממלכה האנגלית בפרוטקטורט ב-1656, והשפיע על המצב בסקוטלנד. סקוטלנד הייתה גם תחת שיפוט חוק היהודים שנחקק ב-1753, ובוטל בשנה שלאחר מכן.

בוגר אוניברסיטת גלזגו הראשון שידוע שהיה יהודי היה לוי מאיירס, ב-1787. בשונה מחבריהם האנגלים, סטודנטים סקוטים לא אולצו להצהיר הצהרה דתית.

ב-1795 ידוע על הרמן ליון, שקנה חלקת קבר באדינבורו. הוא היה במקורו מגרמניה, והיה רופא שיניים ורגליים. הוא הגיע לסקוטלנד ב-1788. אין זכר לחלקת הקבר כיום, אך היא מסומנת במפת סקר מ-1852.

הקהילה היהודית הראשונה באדינבורו נוסדה ב-1816, בגלזגו ב-1823 ובאברדין ב-1893. בית הקברות היהודי בדנדי מראה שהייתה גם בעיר זו קהילה יהודית מאז המאה ה-19.

היהודי בן גלזגו אשר אשר (1837-1889) היה היהודי הסקוטי הראשון שהיה רופא. הוא כתב ספר על טקס ברית המילה היהודי (1873).

ב-1878, יהודים נקשרו לאריסטוקרטיה הסקוטית כשחנה דה רוטשילד , שנולדה באנגליה, נישאה לארצ'יבלד פרימרוז. היא נפטרה בדאלמני. בנה, הארי, היה שר החוץ של סקוטלנד במשך שנה ב-1945.

בבורחם מרדיפות באימפריה הרוסית, התיישבו יהודים רבים בערים הגדולות בממלכה המאוחדת, כולל בסקוטלנד, ובעיקר בגלזגו. כמו כן מעט יותר באדינבורו, ומעט באברדין, דנדי, גרינוק ואייר. רובם הגיעו ממערב האימפריה, ובמיוחד מליטא.

המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת גארנתהיל בגלזגו, סקוטלנד

ההגירה נמשכה לתוך המאה ה-20 וב-1905 ממדי ההגירה הגיעו לכדי 8,000 יהודים. האוכלוסייה של יהדות סקוטלנד גדלה משמעותית באמצע המאה ה-20 כאשר זרם של פליטי רדיפות הנאצים ומלחמת העולם השנייה הגיעו לסקוטלנד.

המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

ע"פ מדגם אוכלוסין שנערך ב-2001 בערך 6,400 יהודים מתגוררים בסקוטלנד, בעיקר באדינבורו, גלזגו ובדנדי. רוב האוכלוסייה היהודית מתגוררת באזורים העירוניים.

בימי השיא מנתה הקהילה היהודית המקומית כ-15,000 יהודים בגלאזגו לבדה. כעת הצטמקו המספרים משמעותית, והערכות מדברות על כ-6,000 עד 7,000 יהודים בסקוטלנד כולה. רוב הצעירים מהגרים דרומה, לאנגליה. בודדים עשו בשנים האחרונות עלייה לישראל.

הארגון היהודי הגדול ביותר הוא מועצת הקהילות היהודיות בסקוטלנד (סקוג"ק), שהיא הגוף המייצג את כל הקהילות היהודיות בסקוטלנד. מועצת הקהילות מייצגת את הקהילה היהודית בסקוטלנד בממשלה הסקוטית וגם בגופים רשמיים אחרים. המועצה מתאמת עם שרים, חברי ממשלה, כנסיות, איגודים מקצועיים, ואחרים בנושאים המשפיעים על הקהילה היהודית. מועצת הקהילות גם מספקת סיוע ועזרה לקהילות קטנות, ליחידים ולמשפחות אשר גרות רחוק מקהילה יהודית. המועצה עוזרת לארגונים בקהילה היהודית לעמוד בדרישות רגולטוריות שונות. סקוג"ק גם מקדמת דיאלוג והבנה בין הקהילה היהודית וקהילות אחרות סקוטלנד.

רשימה של יהודים סקוטים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודים ממוצא סקוטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Collins, Dr KE - Scotland's Jews - A Guide to the History and Community of the Jews in Scotland (1999)
  • Conn, A (editor) - Serving Their Country- Wartime Memories of Scottish Jews (2002)
  • Kaplan, H L - Jewish Cemeteries in Scotland in Avotaynu, Vol.VII No 4, Winter 1991
  • Levy, A - The Origins of Scottish Jewry
  • Phillips, Abel - A History of the Origins of the First Jewish Community in Scotland: Edinburgh, 1816 (1979)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]