יהודאי גאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רב יהודאי גאון היה ראש ישיבת סורא (757-761), ואחד מחשובי הגאונים.

ביוגרפיה [עריכה]

היה מחכמי ישיבת פומבדיתא, אבל ראש הגולה שלמה בן חסדאי העבירו לסורא מפני "שלא נמצא בה מופלג בחכמה כמותו" (אגרת רב שרירא גאון). תלמיד תלמידו, פירקוי בן באבוי, מתארו כגדול "בקדושה ובטהרה בחסידות ובענוה".

רב יהודאי היה הגאון הראשון שהחל בחיבור קובצי הלכה לאחר חתימת התלמוד בבלי. על פי חלק מן החוקרים, רב יהודאי כתב את הספר "הלכות פסוקות", המסודר על פי נושאים העוקבים, על פי רוב, אחר סדר המסכתות של התלמוד הבבלי. ספר זה עוסק בהלכות שנוהגות לאחר החורבן בחוץ לארץ. לספר זה חוברו תקצירים רבים. חיבור דומה בשם "הלכות קצובות" יוחס גם הוא לרב יהודאי גאון, אך כבר הוכיח מרדכי מרגליות במבוא למהדורתו לספר זה שאין הנחה זו נכונה.‏[1] בעקבות חיבורו הלך גם רבי שמעון קיירא שחיבר את הלכות גדולות.

רב יהודאי לחם בחריפות למען השלטת התלמוד הבבלי כסמכות הלכתית יחידה בעם ישראל. במלחמתו זו נתקל בהתנגדות קשה של בני ארץ ישראל, שהסתמכו על פסיקת התלמוד הירושלמי ומנהגיהם הקדומים. רב יהודאי קבע כי רבים ממנהגיהם הם "מנהגי שמד", שהתקבלו בזמנים קשים בהם לא הועברה המסורת בשלמותה. ביטוי לתפיסתו זו אנו מוצאים באיגרתו של פירקוי בן באבוי, תלמיד תלמידו.

קישורים חיצוניים [עריכה]

הערות שוליים [עריכה]

  1. ^ ראו: הלכות קצובות (מיוחס לרב יהודאי גאון), ירושלים תש"ב (מהדורת מרדכי מרגליות), באתר HebrewBooks
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.