יהודה אלחריזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הגהה ועריכת לשון.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

יהודה אלחריזיערבית: يهودا بن سليمان الحريزي ابن شاؤول ابو زكريا) משורר, יוצר ומתרגם שנולד בטולדו[1] ספרד הנוצרית. הוא חי כנראה בין השנים 1225-1165, נולד למשפחה משכילה ובעלת אמצעים, כנראה משפחתו הייתה מן הגולה אשר גלתה מהעיר שיביליא בעקבות כבוש דרום ספרד והיה מעריצו של הרמב"ם.

הסופר הערבי אלמובארכ אבן א-שאער אל-מוסולי (المبارك ابن الشاعر الموصلي) (איש מוסול בן זמנו של אלחריזי), כתב ביוגרפיה על יהודה אלחריזי. בספרו כתב: "יהודה אלחריזי היה גבר גבה קומה בעל שער שיבה ופנים חלקות: יחיא אבן סלימאן אבן שאאול אבו זכריא אלחריזי אליהודי מן אהל טוליטלה [טולידו]".‏[2] הביוגרפיה הערבית של אלמוצלי פותרת כמה מן הרזים האופפים את ר' יהודה אלחריזי במישור האישי והיצירתי (כגון, שלא חזר ממסעותיו לספרד אלא מת ונקבר בחלב, 1225): הביוגראף מביא גם הערכה על אופיו הבלתי נאמן, המתנכל וה'נבזי' של יהודה אלחריזי,כך שהוא משבח לפי צרכי כיסוי-פרנסתו כמשורר ואחרי זה להיפך.‏[3] " "והנכבד אביאו תוך שאולה/ והשפל ארימו עד עננים"".

פרט ליצירתו בעברית, עיבד גם שירה ערבית, תרגמה והוסיף עליה ביצירותיו כמו ה"תחכמוני", יצירה אשר מורכבת ממקאמות. קובץ שירים אחר שלו מוקדש לדברי מוסר ויראת שמים. פרסם תרגום בשם "מחברות איתיאל" ליצירותיו של המשורר הערבי אל-חרירי. ערך מסעות ארוכים בארצות המזרח ובארץ ישראל, ויצירותיו ספוגות ברשמים מהם.‏[4]

על שמו של אלחריזי נקראו רחובות ברמת השרון, תל אביב, הרצליה, ראש העין, פתח תקוה, חולון, באר שבע, ראשון לציון ובירושלים.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בספרד, טולדו בברצלונה שהייתה מבורכת בהשכלה ערבית רחבה.‏[5] נפטר בסוריה בשנת 1225 בעיר חאלב, נפטר בשעת לילה, אור ליום רביעי, ליל היממה האחרונה של חודש ד'ו אלקעדה.‏[6] אלחריזי נולד בבית משכיל מבוסס כלכלית וחי בצעירותו חיי כבוד ורווחה. אלחריזי מציין בספרו "תחכמוני" (מח' ט"ו): "היהלי בימי נעורי עושר והון...הייתי על שמרי שוקט ושושני ששונים בגני תענוגים לוקט".

בימי ילדותו ונעוריו היה צמא להשכלה, השתלב עם חכמים ומשכילים, רכש ידיעות מקיפות במקצועות שונים-במקרא, בתלמוד, בפילוסופיה, בבלשנות וברפואה.‏[7] הוא שוטט ועבר ממקום למקום והתפרנס מחיבור שירים על פי דרישתם של כמה מנדיבים, שנתנו לו במקביל מתנות וכסף.

אלחריזי הגיע לשיאו כמתרגם, בתרגום קובץ המקאמות של אבו אחמד אלקאסִם אל-חַרירי, איש בצרה שחי בין השנים 1122-1054.‏[8]

מסעותיו של אלחריזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסעות יהודה אלחריזי

אלחריזי החל משנת 1215 החל לצאת למסעות, הוא נדד פעמיים,‏[9] ועבר בחמשים מקומות ישוב:

  1. מסעו הראשון היה בפרובנס וצרפת - לאחר שספג את התרבות הערבית, הערבית-יהודית והעברית בעיר הולדתו טולדו, יצא לפעול במשך תקופה ארוכה כמתרגם מערבית בקרב מלומדיה העבריים של פרובנס וצרפת.
  2. מסעו השני היה בארצות המזרח, ובארץ ישראל- זה היה מסעו הגדול שיצא אליו לקראת סוף חייו, ויצירותיו ספוגות ברשמים מהם.‏[10]הוא נדד בין הארצות וסבב בין המחוזות. התחיל את מסעו באלכסנדרייה במצרים, משם נסע בדרך היבשה לקהיר ולירושלים, לארץ ישראל, ללבנון, ולסוריה, לעיראק ביקר גם בארביל, בצפון מסופוטמיה והגיע עד בצרה. קשריו הטובים עד תימן הגיעו.

הוא כתב את קורותיו במסעות אלה ואת רשמיו מקהילות ישראל הרבות בהן ביקר בספרו תחכמוני.

מסעיו נכללים בתיאוריו ולמעלה ממאתיים אישים יהודים שונים אשר פגש בדרכו. היו אלה בעיקר אנשים שהשתייכו לחברת ההנהגה, האליטות הכלכליות והרוחניות אשר בצלן הסתופף, ואשר לחבריהן הנבחרים הגיש שירי שבח וגם גנאי, הכול לפי המסיבות והצורך. עד היום לא נתברר בדיוק המניע של אלחריזי במסעו. בדרך כלל הייתה למזרח האיובי המתפתח משיכה חדשה בעבור יהודי המערב המשכילים, הנרדפים מבית על ידי סיעת מתנגדי הרמב"ם ועל פי גזרות דת קנאיות מחוץ. אף ההתעוררות החדשה של הצלבנים עוררה בוודאי גם את היהודים לארץ ישראל. בעקבות ההתעוררות הזאת יצא אל המזרח גם ר' יהודה אלחריזי.‏[11]

אלחריזי כמשורר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא הראשון והיחיד שכתב מקאמה קלאסית, ונחשב לגדול היוצרים במאקמה העברית כך שהיה מיוחד ביצירותיו, אף על פי שקדמו לו משוררים עבריים שחיברו מחברות-מקאמות.‏[12]

אלחריזי מכריז על עצמו שהוא שומר החותם של שירת אנדלוס ולבו הוא הנוצר את חכמת ושירתם.‏[13] נחשב למשורר דגול אף על פי שקדמו לו דונש, בן גבירול וריה"ל. הוא כתב שירי שבח ושירי לעג.

ייחודו כמשורר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה שייחד את אלחריזי כמשורר הוא הדו לשוניות שביצירותיו שכתובים עברית וערבית ביחד,‏[14] שאנו רואים אותם בחיבורי השבח שחיבר כשהיה במזרח, השירים חוברו במבנה הקלאסי של הקצידה, שנחלקו בתיהם לדלתות ולסוגרים אך מה שאפיין את יצירותיו שהדלתות נכתבו בעברית והסוגרים בערבית ולהפך. שירים 'מחולקים' אלה שימשו כדי לשאת חן בעיני נדיבים, ואולם ידוע שכדוגמתם חיבר אף שירי הגות. בשער י"א בתחכמוני הוא אף הגדיל לעשות בחברו שיר תלת לשוני, עברי-ערבי-ארמי, תחת הכותרת "דבר אל יאמן".

שירתו של אלחריזי כוללת תיאורים משדה הקרב, סערות ים ותיאורי טבע -שכתב בשפה העברית, בין השירים שלו:.‏[15]

  • נדיבות היהודים-אפולוגיה על קמצנות.
  • "רפואת הגוייה", שיר לימודי שעניינו מידע מגוון בתחום הרפואה, יצירה בעלת סגנון רהוט טקסט ארוך, שיר ששקול במשקל ספרדי קלאסי (המרובה) והמחורז בחריזה זוגית, מצביע על נטייה גוברת והולכת בתקופה זו לשירים דידאקטיים.
  • "שמעו נא אל דברי הרופא".
  • "ספר הענק"-אוסף של שירים קצרים שבתיהם חורזים בצימודים שלמים (שימוש במילים בעלות צליל דומה במשמעות שונה) ובהומונימים. אוסף זה מכיל מאתיים חמישים ושבעה מכתמים המסודרים בסדר אלפביתי של חרוזיהם ורובם שירי מוסר והגות.

הקדיש אלחריזי ארבע הקדמות לארבעה נדיבים שונים, ואחת מהם הייתה בשפה הערבית, ופורסמה בשפה ערבית יהודית בספר זה אלחריזי מציין שכל מה שנרשם בספר תחכמוני הוא מיצירתו האישית וזה לא שייך לאף מחבר אחר, בניגוד למה שאמרו שהוא מחקה אלחרירי. שיבוצים מהקוראן: לא נמלטו מן המוות האבירים השוכנים בחדרים (מקאמה 36:2) ,בקוראן: "(أَيْنَمَا تَكُونُوا يُدْرِكُكُمُ الْمَوْتُ وَلَوْ كُنْتُمْ فِي بُرُوجٍ مُشَيَّدَةٍ)".‏[16] היו גם שיבוצים מהתנך כגון: "(כִּי בְּלַעֲגֵי שָׂפָה וּבְלָשׁוֹן אַחֶרֶת יְדַבֵּר אֶל הָעָם הַזֶּה)".‏[17][18]

שִׁבְעַת הַתְּנָאִים שֶׁבָּהֶם יֶעֱרַב הַשִּיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלחריזי קובע תנאים למהו השיר הטוב:

  • המשורר חייב לשמור על טוהר לשונו ואסור לו להשתמש במלים זרות
  • שמירה על משקל השיר
  • הקלישות הרעיונית של שירים שאינם מתחברים אף אל מליצות ראויות.
  • שירים שכתובים בלשון מלאכותית, לדעתו שירים צריכים להיות מובנים.
  • הימנעות מטעויות בדקדוק.‏[19][20]

מתוך מחברת יב, מחברת המשוררים:
הימן האזרחי נמצא בחבורה בירושלים אשר משוחחת "בעניין השיר וסודותיו / לדעת איך נבנו מתחילה יסודותיו / ומי הקיר ליהודים מקורותיו / והזריח להם מאורותיו… הנה ידענו כולנו / ואבותינו סיפרו לנו / כי השיר בבני ערב הוא נחלתם / מיום היותם על אדמתם / אך לא ידענו מתי צלחה רוח השירים / על העברים / ומי פתח להם בתחילה שעריו / ובא בחדריו / ללקוט בדולחיו ודריו".‏[21]

אלחריזי כסופר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלחריזי הוא הסופר העברי הראשון אשר חי על עטו ועל מליצותיו, סופר אשר מליצותיו הן משענתו האחת בחיים, מחבר ספר מליצי שלם אשר השאיר רושם רב בתולדות הספרות העברית (ניתן לפנות למבוא ספר תחכמוני)‏[22][23].

יש מקום להעריך את זיקתו של ר' יהודה לערבית, מבחינה תרבותית, שליטה לשונית, כשרון, כמות כתיבה והערכה.

ספר תחכמוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב את ספר המקאמות הראשון בעברית - ספר התחכמוני - ובו 50 מקאמות שכללו "סיפורים ומעשיות ובְדַיוֹת". בכל אחד מחמישים פרקיו של ספר תחכמוני מופיע לנו המגיד/המספר שפוגש את הגיבור ומתוודע אל מעשי הקונדס המבדחים שלו, הכל מסופר בפרוזה חרוזה. הספר כולל את רשמי מסעותיו בארצות רבות ובהן צרפת ומצרים, ארץ ישראל, סוריה ובבל. המקאמות בספר התחכמוני מתעדות את מנהגי הקהילות היהודיות בארצות אלו וגם את ביקורתו עליהם.‏[24]

אלרוצ'ה אלאניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנקראת בעברית החו ההדור, היא המקמה הבודדת שאלחריזי ייחד ליהודי בגדאד, כשר ל כיבדו אותו כערכו, הוא כותב בספר כתאב אלדרר בפרק בגדד: "וחיברתי עליהם מקאמה בלשון ערב/וגיליתי בה מקצת מעשיהם הנסתרים..)"‏[25]

כִּתאבּ אלדרַרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלחריזי חיבר ספר מסע בערבית, הנושא את הכותרת כִּתאבּ אלדרַרה השופך אור נוסף על הרפתקאותיו במזרח,‏[26][27] כִּתֵאבּ אֵלדֻרֵר, שהוא ספר פניני המוסרים ושבחי הקהלים, ספר אחרון שכתב אלחריזי לפני מותו בעיר חאלב. - ספר של בלאו, יהלום ופנטון, יהודה אלחריזי.‏[28]

אלחריזי כמתרגם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתרגם דגול ואמן המקאמה העברית, אלחריזי הושפע מאוד מהשפה הערבית, עסק בתרגום מערבית לעברית, ותרגם בין השאר:

  • ספרו של רמב"ם – "מורה נבוכים", תרגומו השירי למורה נבוכים מובן בהרבה מתרגומו של ר' שמואל אבן תיבון, אך מדויק פחות, ולכן לא נפוץ כל כך. דווקא בעולם הנצרות השפעתו של תרגום זה הייתה רבה.
  • איגרת (או:מאמר) "תחיית המתים" של הרמב"ם.
  • איגרת המוסר הכללית לאריסטו, (תרגם מיוונית לערבית והוסיף משלו הרופא הערבי אבן ריצואן.
  • מוסרי הפילוסופים (ספר משלי מוסר) לפילוסוף הנוצרי אבן איסאק (חנניה בן יצחק), שידוע בשמו הערבי "אַדַאבּ אלפַלַאסִפַה" הוא מחשובי האוספים של המשלים הנפוצים ביותר בספרות האדב.
  • ספר (או:דיני) הגורלות,
  • ספר איסור הקבורה לגאלינוס (על איסור לקבור איש לפני מלאת 72 שעה למותו).
  • ספר הנפש המיוחס לגאלינס.
  • וכן את המקאמות המאוד מיוחדות של המשורר הערבי אל-חרירי,(«مقامات الحريري» لصاحبه محمد القاسم بن علي بن محمد بن عثمان الحريري (446–516 هـ | 1054–1112))שעמדו בסימן שיא ההישג וההצלחה של אלחריזי כמתרגם, המתווך בין התרבויות הערבית והעברית.
  • הספר מקאלה אלחדיקה פי מעני אלמג'אז ואלחקיקה שחיבר משה אבן עזרא, בנוסח המותרגם נקרא "ערוגת הבושם".

סיבת התרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלחריזי נהג לתרגם מערבית לעברית, וכך הוא תרגם מחברות איתיאל מכך ש:

  • בטוליטולט מצא יהודה אלחריזי עשירים וחכמים רבים מבני ישראל, שהעירו אותו להעתיק מלשון ערבית את שמחברות שכתב אלחרירי אשר נועדו אז לתהלה.‏[29]
  • ביקוש כדי להחיות את השפה העברית, לשון הקודש שנמצת בשפל באותה תקופה.
  • כדי להתפרנס.

זה מופיע באמירתו: ""חִלו פני בהיותי ביניהם / להעתיק הספר הזה להם / ולא יכולתי להשיב פניהם". מספר אלחריזי בדרמטיות, הסב לו תרגום זה צער: "ראיתי כי הסכלתי עשו / וגדול עווני מנשוא / בעוזבי לחבר ספר ממליצות תורתנו / והלכתי להעתיק דברי זולתנו / כאילו אין דברי אלוהים חיים בינותינו / וכרם זרים לנטור מיהרתי / וכרמי שלי לא נטרתי / ועל כן חיברתי הספר הזה במליצות חדשות / מלשון הקודש קדושות / וחידות חדשות / יחיו הנפשות / ויחליצו העצמות היבשות"".

דרך התרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגומו-עיבודו של אלחריזי לאלחרירי זכה להצלחה רבה בין הקוראים העבריים, והעיד על הבנתו העמוקה של המתרגם בתרבות הערבית ובלשון העברית, ועל יצירתיותו. זהו אולי התרגום-עיבוד המופלא ביותר אל העברית בימי הביניים. אך בדיעבד, תרגום ספר מחברות איתיאל הוא תרגום יצירה יוצאת דופן, ספר אלחרירי עניינו מבדה רטורי משעשע, בחירה זו של היוצר, מרמזת לכך שהוא צידד בתפיסה, פוסט קלאסית, הנאו-אפלטונית של הספרות.‏[30]

מטרתו של אלחריזי היא בראש ובראשונה למסור באורח מהימן את תוכנם של הדברים, "ארוץ להשיג את הדברים תחילה" ולא לתרגם מילולית מילה במילה, אלא לתרגם בנאמנות למקור מתוך שליטה מוכחת הן בשפת המקור והן בשפת המטרה. מן הראוי לציין, כי אלחריזי לא תרגם את כותרות המחברות כלשונן: במקור הערבי מרבית המקאמות נקראות על שם מקום התרחשותן ללא קשר לעלילה; אלחריזי – כפי הנראה מתוך שאיפתו לקרב את הקורא אל המסופר – העניק לכל מחברת כותרת המכוונת לנושא המרכזי, נוסח מחברת החולה, מחברת הזקן והעלם וכו'. דוגמאות לתרגום ונאמנות למקור: בשירים התרגום יותר חפשי מאשר בפרוזה חרוזה. הסגנון במחברות איתיאל הוא על פי רוב קל ושוטף ובדרך כלל הוא עושה רושם של לשון ביצירה מקורית. רק במקומות שתרגומם מדויק ומילולי, הוא מלאכותי וקשה.

ויצא תרגום מיוחד במינו שאין בו אחידות-תערובת של תרגום ושל עיבוד. נאמר תערובות ולא נאמר מזיגה- ללמדך שאין שיטת- פשרה אחידה ומגובשת על פי עקרונות מסוימים שוררת בכל הספר, אלא דרכים שונות משמשות בו בערבוביה. מספרן-שלוש ואילו הן:

  1. תרגום מדויק – שהוא מילה במילה. כאן תמצא אפילו משפטים וביטויים בודדים, שאין אתה מבינם אלא מתוך המקור. דרך זו שימושה מועט, ובשירים היא נדירה, בגלל כבלי המשקל והחרוז.
  2. תרגום חופשי – עיקרי התוכן נמסרים בו, אבל במלים אחרות ולפעמים גם בסדר אחר.
  3. עיבוד חופשי – כמה קטעים מן המקור מרחק כזה, שאין לראות בהם בשום אופן מעשה תרגום. מן המקור לקח המשורר רק את התמצית ומסר אותה כיצירה מקורית

והצורה של החומר. אבל לפרקים הייתה תלויה בחירתה של דרך התרגום במצב רוחו של המתרגם. דבר קל בתכנו ובצורתו נמסר בתרגום חופשי, ודבר קשה-תרגום נאמן למקור בכל פרטיו. וראוי לציין, כי הרשה לעצמו חריזי להשתמש חופש בתרגום לא רק בדברי שירה במחברות איתיאל אלא גם בדברי מחשבה. ")‏[31]

הקשיים בתרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין קשיי התרגום:

  1. יהודה אלחריזי לא הצליח למצוא בעברית תחליפים לכל הציורים והצבעים שבמקור, לכל המנהגים וענייני ההווי של הערבים, לכל דברי הקוראן ורמזיו, לכל הפתגמים וחידודי הלשון. שלא ברצונו מסר לנו אלחריזי הרבה דברים מן העולם המוסלמי.
  2. המקור מחקה עגות ערביות של מעמדות שונים, אם כי כולו כתוב בלשון קלאסית מסולתת.
  3. במקום משובצים פסוקים מהקוראן וכן אמרי חוכמה בדואים ואחרים, אף מהתקופה הקודמת ל"נאורות":
  4. בשיר שפע רמזים להווי ותרבות ערב.
  5. יש שעשועי לשון מפולפלים, חידות, קטעים שניתן לקרוא בהם מלפנים ומאחור, ועוד חכמות ותחבולות שיריות ולשוניות, אחדות (מעטות) שגם אלחריזי לא יכול להם, כגון מלים המורכבות מאותיות מצוידות בערבית בניקוד דיאקריטי, דבר שאין לו אח ודוגמה בשפה העברית.‏[32]

מחברות איתיאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר מחברות איתיאל

ספר "מחברות איתיאל"(בערבית "مقامات معي الرب"‏[33]), "מקאמות אלחרירי 1951", שתורגם לעברית על ידי המשורר יהודה בן שלמה אבן אלחריזי.

השם "מחברות איתיאל" הוענק על ידי החוקר האנגלי צ'רני, על סמך שמו של המגיד בנוסח העברי. מדובר ביצירה סיפורית הכתובה בפרוזה מחורזת (סג'ע) כשמשולבים בה קטעי שירים שקולים. במתכונתו הקלאסית מופיע סוג ספרותי חדשני זה בדרך כלל באסופה של מספר מקאמות, כשכל פרק עומד לעצמו ומספר סיפור עצמאי. במקאמות שונות ישנן שתי דמויות חוזרות ומופיעות שמהוות גורם מלכד הנותן לאסופה את אופייה כיחידה אחת: הגיבור, שבהן הגיבור הנכלולי הוא משוטט משכיל ופקח, בדרך כלל מחופש לאיש עני וקבצן, מוציא בתחבולותיו מהמספר את כספו, ומוביל אותו לאירועים מביכים ולעתים אף אלימים. אבל, המספר או המגיד ממשיך לתור אחר חברתו של הגיבור, מוקסם מיכולתו הרטורית.

כפי שנזכר במבוא למחברות איתיאל :"מקפיד אלחרירי על הפרוזה המחורזת במקאמות שלו, וגם הוא מרבה בשילוב שירים שקולים שבעצם נוכחותם מוכיחים את מיומנותו המקצועית הגבוהה של המשורר. את סיפורי עלילותיו המגוונות של אבו זַיְד, נוכל חביב ורב תחבולות, הוא מפקיד בידי מספר אחד, חַארית' אִבְּן חַמאם. אלחרירי מביא את הלשון הערבית ביצירתו לשיאים סגנוניים שהופכים את חיבוריו למפורסמים בעולם הערבי כולו, במזרח כמו במערב. יצירתו מפליאה באוצר המילים העשיר שלה, במשחקי הלשון המשוכללים והמפתיעים ובמגוון הביטויים העושים שימוש בעושרה של השפה הערבית. יצירתו של אלחרירי מהווה את השלב האחרון בהתקבלותה הרשמית של המקאמה כסוגה ספרותית בקרב העילית התרבותית. אלחרירי הוא אשף הצימודים, החידות, האיגרות ההפוכות, הנקראות גם מן הסוף להתחלה וכיוצא באלו תחבולות לשון, שהיו אהובות ביותר על הקהל באותה תקופה בשל יסוד ההפתעה והחידוד הטמון בהן. לא בכדי זכו ה'מַקַאמַאתּ' פרי עטו לאין ספור העתקות ופירושים והן נחשבות לפרק רב חשיבות בקלאסיקה של הספרות הערבית הימי-ביניימית".

יצירת המופת של אלחרירי זכתה לתפוצה אדירה, בקרב קהל צרכני הספרות, ערבים ויהודים. אלחריזי הוא היחיד שהצליח לתרגם לעברית את המלאכה המורכבת של אלחרירי. יצירתו של אלחרירי מנתה חמישים מקאמות, ואלחריזי תרגם, כעדותו במבוא לספר "תחכמוני", את היצירה בשלמותה: "העתקתי כל הספר במילים נכוחים / ושירים כבדולחים", כלשונו. הישג זה של אלחריזי ראוי לציון מיוחד ומהווה את פיסגת הישגיו כ"מעתיק".

כתב יד אחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי שצויין במבוא לספר מחברות איתיאל: "רק כמחציתה מן התרגום העברי הגיע לידינו כ 25 מחברות, בכתב יד יחיד שמצאו בתימן, שפורסם לראשונה על ידי החוקר האנגלי צ'רני בשנת 1872, מהמחברת השנייה עד העשרים ושש, וכן את סופה של המחברת הראשונה. המחברת העשרים ושבע מקוטעת ואין ממנה אלא ראשיתה וקטע אחד נוסף. נוסף לחוסר בשירים במקומות אחדים בדפי הספר נעלם חלק מהשורות העליונות, מחמת רטיבות ועוד יש מקומות אחדים מטושטשים". המהדורה המודרנית, מנוקדת ומבוארת, של י' פרץ מסתמכת על אותו מקור.‏[34]

תוכן המחברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר יש לנו חלוקת למקאמות שמתחלקות למחברות:

  • מחברת א
  • מחברת ב
  • מחברת ג והיא מחברת הזהובים
  • מחברת ד והיא מחברת החברה
  • מחברת ה והיא מחברת האורח
  • מחברת ו והיא מחברת האגדות
  • מחברת ז והיא מחברת הזקן והזקנה
  • מחברת ח והיא מחברת העבד והמשפחה
  • מחברת ט והיא מחברת כהן און
  • מחברת י והיא מחברת המריבים
  • מחברת יא והיא מחברת המוכיח
  • מחברת יב והיא מחברת התיור
  • מחברת יג והיא מחברת האישה וילדיה
  • מחברת יד והיא מחברת הזקן והעלם
  • מחברת טו והיא מחברת הירושות
  • מחברת טז והיא מחברת האותיות המתהפכות
  • מחברת יז והיא מחברת האגרת הנסוגה
  • מחברת יח והיא מחברת הנביע
  • מחברת יט והיא מחברת החולה
  • מחברת כ והיא מחברת המת
  • מחברת כא והיא מחברת המוסר
  • מחברת כב והיא מחברת החשבונות
  • מחברת כג והיא מחברת גונב השיר
  • מחברת כד והיא מחברת הדקדוק
  • מחברת כה והיא מחברת נשקי הק'ר
  • מחברת כו והיא מחברת האגרת החברברית
  • מחברת כז והיא מחברת הבהמה האובדת

הסגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלחריזי בתרגומו למחברות איתיאל הוא עושה רושם של לשון ביצירה מקורית. רק במקומות שבתרגומם מדויק ומילולי, הוא מלאכותי וקשה. הספר מחברות איתיאל ערכו לא רק בלבד כאוסף סיפורים, דברי חריפות וחומר שעשועים, אלא גם ובעיקרו כתעודה ספרותית-היסטורית, וכפרק חשוב בתולדות הספרות העברית. הוא שימש לרבים דוגמה למופת, ומספר משוררי המחברת בישראל הגיע לעשרות. כמתכונת "מחברות איתיאל" נוצר ספר תחכמוני כיצירה של יהודה אלחריזי ולא תרגום. יש הרבה מילים שיהודה אלחריזי מצא להם תחליף, במחברות איתיאל יש שגיאות בדקדוק בייחוד במין, כגון מלים נוראים, אולם מתוך השוואת "מחברות איתיאל" למקאמות אלחרירי מתברר, שאלחריזי שאף ליהד את המקאמות של אלחרירי ואין כל פלא, שבחר בדרך זו, כי הוא סבר, שהשירה הערבית והלשון הערבית מקורן בתרבות ישראל. וכה דבריו (בהקדמה לתחכמוני):‏[35]

השוואה בין המקור בערבית לתרגום בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמות האנשים בחלק המקאמות של אלחרירי שנשארו לנו, מספרם ארבעים וששה, כשליש מהם לא תורגמו בכלל כשליש השמות נמסרו בשמות אנשים מן המקרא המתאימים במהותם התאמת-מה לאנשי המקור הערבי. כפי שנזכר בספר אלחריזי: אלחריזי לא מתרגם את שם המקור, אלא הוא בוחר בשבילו שם עברי מן המקרא, המתאים לו לפי מהותו של בעל השם". מכל שמות המקומות שבמקור הערבי תרגם אלחריזי תרגום של ממש רק אחד בלבד: אל-פורתו – פרת ( מח' כ"ב). בערך החלק החמישי של השמות הושמט לגמרי. ואת כל השמות שבתרגום הוא מעברת מלבד שם משורר עברי אחד – שמואל בן עדיה - שמובא על ידי אלחרירי ונשאר בידי אלחריזי בערבית – מתוך גאוות אלחריזי כי המשורר העברי נזכר אצל אל-חרירי בשמו.‏[36]

הוא כתב שמות המקאמות במקור, בכתובות שעליהן, הם על פי מקומות העלילות שבהן. יש מקאמה מעררה של דמשק, של מכה, של נסברין ועוד. הכתובות בתרגום הן על פי התוכן ואין בהם כל שם של מקום. המחברות נכתבו כמו המקור בפרוזה חרוזה, אולם אין התאם גמור בין המשפטים החרוזים שבתרגום למשפטים החרוזים של המקום. ברצותו הוא מרחיב וברצותו מקצר, יש משפטים שאינו מתרגם בכלל, ויש שהוא מוסיף משפטים חרוזים משלו. להן פרטים שהוחלפו בתרגום:

מקאמאת אלחרירי מחברות איתיאל-אלחריזי
שמות הגיבורים הראשיים במקור הערבי : שם המשורר הנודד-אבו זיד, שם המספר- אל חארת אבן המאם בתרגום שמו של המשורר הוא –חבר הקיני, שמו של המספר איתיאל.
שאם בסוריה צוען שהיא במצרים.
מדינת אס-סלאם (בגדאד) ארץ כנען
המשורר אבן עבאדה (מח' ב') אחד מן המשוררים
מולדתו של המשורר הנודד היא במקור סארוג בתרגום בצעננים/ עיר קדש
פסוקים מן הקוראן פסוקים מתאימים בתכנם מן המקרא

מחברת האותיות המתהפכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שהיא המחברת השש עשרה- מקאמה מחורזת המתארת חבורה המשתעשעת בהמצאת משפטים פלינדרומיים - "מליצות מתהפכות" בלשונו של המחבר. ""...שוֹטַטנוּ בְּחוּצוֹת הָעֵצוֹת הָעֲרוּכוֹת / וחָשַבְנו לחַבֵּר מְליצוֹת מִתהַפְּכוֹת / לִהיות לִפְאֵר וּלִצְבִי / כְּגוֹן הָאוֹמר: 'יָבִין נִיבִי' ...". החברים המתפארים איש איש".

אמר המגיד: והייתה חברתנו חבור נחמד
ומספרנו כמספר אצבעות היד
ויתחיל העומד לימיני
אשר היה השטן לשטני
ויאמר: 'בחר בלב רחב'
ויען אחר ויאמר: 'חון לדל נוח'
ויאמר האחר: 'חבש לכל שבח'
ויען הרביעי ויאמר: 'רצון היה נוצר'

.

פלינדרומים נוספים המופיעים במחברת:

  • הניב שרש בינה
  • כי דודיך ... כידודיד
  • אפר נוגי יגון רפא
  • הפר עצב בצע רפה
  • לכם חק ועדי לשם. משלי דע וקח מכל
  • ... רצון יוצר רצוי נוצר ... ‏[37]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים שירמן, יהודה אלחריזי המשורר והמספר, יא (תש 1940).
  • عبد’ مرعي, الادب العبري في الاندلس بين التقليد والتجديد, سنة 2008.
  • אל-חרירי, מחברות איתיאל, שנת 1951.
  • לחקור מקורותיו של ספר תחכמוני ליהודה אלחריזי, תולדות השירה והדרמה העברית א, עמ' 377-369.
  • יוסף יהלום, מסעי יהודה, חמישה פרקי מסע מחורזים לאלחריזי, מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, 2003.
  • יוסף יהלום ונאויה קצומטה, תחכמוני לאלחריזי, 2010.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בלאו-יהלום ויוסף, כִּתאבּ אלדרַרה השופך אור נוסף על הרפתקאותיו במזרח, 2002
  2. ^ יוסף סדן, רבי יהודה אלחריזי כצומת תרבותי-ביוגרפיה ערבית של יוצר יהודי בעיני מזרחן, פעמים,68, קיץ תשנ"ו ,עמ' 66-16
  3. ^ יוסף סדן
  4. ^ מסעי יהודה
  5. ^ (סדן, עמ' 25-27)
  6. ^ ניתן לראות ללוח השנה המוסלמי
  7. ^ (אלחריזי, תשי"א)
  8. ^ An Anthology of Yehuda Alharizi's Poetry - Masha Itzhaki
  9. ^ סדן עמ' 18)
  10. ^ (אלחריזי, תשי"א)
  11. ^ יוסף יהלום יהודה אלחריזי מחבר, יהושע בלאו, יוסף יהלום, יוסף ינון-פנטון (כינוס וההדרה)
  12. ^ אלחריזי מגדולי משוררי ישראל)
  13. ^ יהודה אלחריזי, תחכמוני, עמ' 40
  14. ^ שירמן פליישר,עמ'173
  15. ^ יהושע בלאו, יוסף יהלום, יוסף ינון-פנטון
  16. ^ ( سورة النساء: 78:4)
  17. ^ ישעיהו כח יא
  18. ^ عبد الرحمن مرعي,الادب العبري في الاندلس עמ' 318
  19. ^ אלחריזי, תחכמוני,עמ' 44
  20. ^ בין הזמנים – שִׁבְעַת הַתְּנָאִים שֶׁבָּהֶם יֶעֱרַב הַשִּיר / יהודה אלחריזי
  21. ^ בין הזמנים – שִׁבְעַת הַתְּנָאִים שֶׁבָּהֶם יֶעֱרַב הַשִּיר / יהודה אלחריזי
  22. ^ כתבי יהודה אלחריזי בפרויקט בן-יהודה
  23. ^ קטעים מחיבוריו, באתר דעת
  24. ^ יהלום ונאויה קצומטה, מכון בן-צבי, ירושלים, תש"ע, 685 עמ')
  25. ^ יהודה אלחריזי כתאב אלדרר, עמ' 27)
  26. ^ כתבי בלאו-יהלום, 2002
  27. ^ מסעי יהודה עמ' 28)
  28. ^ יהודה אלחריזי, יהושע בלאו, יוסף יהלום, יוסף ינון-פנטון (כינוס וההדרה)
  29. ^ יהודה אלחריזי, ספר תחכמוני, עמ' 13-15
  30. ^ א' אטינגר-סלמה, בחינת המודוס הסטירי ב'ספר תחכמוני' ליהודה אלחריזי (עבודת דיסרטציה, אוניברסיטת חיפה, 2003)
  31. ^ אלחריזי, מחברות איתיאל, המחברת והמהותה
  32. ^ משה גנן, מאמר אלחרירי-אלחריזי, 2008
  33. ^ الادب العبري في الاندلس بين التقليد والتجديد,ص 316
  34. ^ אלחריזי, מבוא למחברות איתיאל
  35. ^ רשימת מאמרים כלליים על יהודה אלחריזי באתר רמב"י (עברית) (לועזית) – רשימת תת-נושאים מפורטת (עברית) לועזית, תמונת כתב היד של ספר תחכמוני
  36. ^ מאמר מגזיןhttp://www.e-mago.co.il/Editor/literature-2431.htm
  37. ^ אל-חרירי, מחברות איתיאל, בתרגום ר' יהודה אל-חריזי, בעריכת יצחק פרץ 1961, עמ' 133