יהודה ארזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יהודה ארזי
Yehuda Arazi.jpg
נולד 27 בנובמבר 1907, לודז'
עלה לישראל 1923
נפטר 25 בפברואר 1959
השתייכות Hahagana.jpg ההגנה
תפקידים צבאיים

קצין משטרה ופעיל הגנה במסווה, שליח ההגנה וצה"ל לרכישת נשק ותחמושת, חבר בר"ן, פעיל העפלה

תפקידים אזרחיים

יזם בתחום המלונאות

יהודה ארזי (טננבאום) (27 בנובמבר 190725 בפברואר 1959) היה ממפקדיה הבולטים של "ההגנה", חבר המטה הכללי של ההגנה וממקימי הר"ן והש"י.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארזי נולד בשנת 1907 בלודז' למרים ואברהם טננבאום, עורך, עסקן ציבור וסופר.‏[1] המשפחה עלתה לארץ ישראל בשנת 1923 והתיישבה בתל אביב. ארזי למד בגימנסיה הרצליה והצטרף ל"הגנה". עם תום לימודיו יעץ לו מפקדו ב"הגנה", אליהו גולומב, להצטרף למשטרה, וכך עשה. עד מהרה הפך לקצין במשטרה, וניצל את מעמדו כדי להעביר נשק וידיעות להגנה. בעת שירותו במשטרה, בשנת 1931 נישא לרבקה אלבין, ולאחר כשנה נולדה בתם הבכורה, רות (שנישאה בשנת 1955 לשופט גבריאל בך).

בשנת 1933 מונה להיות קצין חוקר בפרשת רצח ארלוזורוב. במהלך החקירה השתכנע ארזי שאברהם סטבסקי, שהואשם ברצח, חף מפשע, בעוד אנשי "ההגנה" (אתם היה בקשר במסגרת תפקידו הכפול) היו משוכנעים שסטבסקי הרוויזיוניסט אשם ברצח.‏[2] ארזי אף סייע לצוות ההגנה של סטבסקי, מה שהוביל לקרע בינו לבין אנשי "ההגנה", ולפרישתו מהמשטרה.

לאחר פרישתו מהמשטרה, בשנת 1934, החל לעבוד בחברת "פרדס" לייצוא פרי הדר. אולם לאחר כשנה פגש דיפלומטים פולנים שקישרו בינו ובין ממשלת פולין שהסכימה למכור נשק ליישוב העברי. ארזי נסע עם משפחתו לפולין והבריח נשק ומכונות לייצור כדורים בתוך מכבשים.‏[3] עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט ארזי יחד עם משפחתו מפולין, והצטרף לר"ן (הריגול הנגדי של ההגנה, לימים הש"י).

עם תחילת שיתוף הפעולה בין ההגנה לצבא הבריטי בשנת 1940, נקרא למלא את חלקו. הוא עסק, יחד עם קבוצה נבחרת של אנשי ההגנה, בפיתוח תוכניות חבלה בעורף הצבא הגרמני ואף השתתף בכמה מבצעים. במקביל פעל שוב להברחת נשק ואמצעי חבלה מהצבא הבריטי לרשות ההגנה. במהלך המלחמה, בשנת 1941, נולד בנו דן.

פעולותיו אצל הבריטים עוררו חשד, ובשנת 1943 נאלץ להימלט מידי הצבא הבריטי ולהסתתר במשך כשנתיים, עד שבשנת 1945 לאחר שאנשי החבורה כבר עסקו באיסוף פליטים והכנתם לעלייה, הוברח ארזי לאיטליה. שם, תחת הכינוי "אלון", עמד בראש השלוחה של המוסד לעלייה ב' ועסק בארגון ההעפלה. בתקופתו הפליגו לארץ ישראל עשרים ספינות מעפילים ועליהן 26,000 נפש. ארזי היה הרוח החיה בפרשת לה ספציה, עת אירגן על אחריותו שביתת רעב של מעפילים שיציאתם מאיטליה נמנעה כשספינותיהם התגלו. השביתה הצליחה והמעפילים שוחררו לדרכם. במקביל, עסק ברכש עבור ההגנה ומאוחר יותר עבור צה"ל. בין היתר עסק ברכישת תחמושת, נשק קל, מטוסים ואף טנקים. לצורך פעולות הרכש ארזי עשה זמן מה בארצות הברית, והניח את היסודות לרכש מטוסי תובלה, שהיוו, לאחר עזיבתו את אמריקה, את עיקר כוח התובלה האווירית של צה"ל במלחמת העצמאות. ארזי, שהעזתו ודמיונו לא ידעו גבול, ערך אף ניסיון לא מוצלח לרכוש בארצות הברית נושאת מטוסים, שאמורה הייתה להוביל לארץ כמויות עצומות של ציוד צבאי מיד לאחר צאת הבריטים.

לאחר מלחמת העצמאות פנה לשוק התיירות והקים, יחד עם מאוריציו ויטלה ועדה סרני את מלון רמת אביב.‏[4] ייסד בית ספר למלונאות והיה חבר במועצה הציבורית להקמת בית גולומב.‏[5]

יהודה ארזי נפטר בתום מחלה ממושכת בפברואר 1959, בגיל 51. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק.‏[6]

בשנת 1973 פרסם אחיו, טוביה ארזי את מסמכי החקירה שנשמרו בארגז במשך ארבעים שנה. ביוני 1973 הגיע טוביה ארזי במפתיע לאזכרתו של אבא אחימאיר, הכריז כי נעשה לאחימאיר ולבני תנועתו עוול, ופרסם את מסמכי יהודה ארזי, המחשידים ברצח שני ערבים, ומסירים את האשם מן החשודים אברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט.‏[7]

על שמו רחובות בחיפה ובתל אביב.‏[8]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אדיר כהן (כתב וערך), ברוח סערה: פרקים מחייו ומפעלו של יהודה ארזי, תל אביב: בית אליהו - בית ההגנה, תשכ"ז 1966.
  • ליאונרד סלייטר, הנאמנים: מסודות הרכש בתש"ח, תל אביב: מערכות, תשל"א.
  • אדיר כהן, אלון בסער: עלילות רכש ופרקי העפלה; ציורים: שלום (סול) בסקין, תל אביב: מלוא, תשל"ג.‏[9]
  • יעל רוזמן, מלך התחבולות: סיפורו של יהודה ארזי, ירושלים: יד יצחק בן-צבי ('סדרת ראשונים בארץ'), תשנ"ה 1995.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]