יהודה אריה ליב אלתר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יהודה אריה ליב אלתר
האדמו"ר מגור, בעל השפת אמת
Gur Graves.JPG

מצבת קברו של השפת אמת באהל המשותף לזקנו החידושי הרי"ם, בבית העלמין בעיירה גורה קלוואריה שבפולין
תאריך לידה כ"ט בניסן תר"ז
מקום לידה ורשה, פולין
תאריך פטירה ה' בשבט תרס"ה
מקום קבורה גור
תאריך לידה לועזי 1847
תאריך פטירה לועזי 1905 (בגיל 58 בערך)
מקום מגורים העיר גורה קלוואריה בפולין
מקום פעילות גור
מספר בשושלת שלישי
הקודם ר' חנוך הניך הכהן לוין מאלכסנדר (אין קשר לשושלת חסידות אלכסנדר)
הבא בנו, ר' אברהם מרדכי אלתר, ה"אמרי אמת"
תחילת כהונה תר"ל
סיום כהונה ה' שבט תרס"ה
רבותיו סבו, רבי יצחק מאיר אלתר ('חידושי הרי"ם'), מייסד חסידות גור
נושאים בהם עסק מחשבה, קבלה, ש"ס
חיבוריו שפת אמת
אב רבי אברהם מרדכי אלתר, בן 'חידושי הרי"ם', מייסד חסידות גור
אם אסתר
בת זוג בנישואיו הראשונים יוכבד-רבקה קמינר, ובנישואיו השניים רייזל הלברשטאם בתו של רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ
ילדים עשרה

רבי יהודה אריה ליב אלתר (כ"ט בניסן ה'תר"ז-ה' בשבט תרס"ה; 1847 - 1905), היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות גור, ומן הבולטים במנהיגי יהדות פולין בשלהי המאה ה-19. תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות המרכזית בפולין. ספרו שעל שמו הוא נקרא שפת אמת הינו אוסף של דרשות על פרשיות השבוע וחידושים על הש"ס. הספר שהודפס לאחר פטירתו זכה להערכה רבה, ונודעה לו השפעה רבה בחסידות גור ומחוצה לה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בוורשה בכ"ט בניסן ה'תר"ז (1847) לר' אברהם מרדכי בנו של בעל "חידושי הרי"ם" מייסד חסידות גור ולאסתר. בהיותו בן שנתיים נפטרה אמו, ושש שנים מאוחר יותר התייתם גם מאביו ועבר לגור בבית סבו. מגיל צעיר ניכרה שקדנותו והתמדתו. סבו שכר עבורו מלמד שילמדו תורה, והתנה עמו שלשה תנאים: שיעירו כל בוקר לפני עלות השחר, שילמד עמו שמונה עשר שעות ברציפות, שבכל יום יחדשו משהו בלימודם. בהיותו בן 12 נפטר רבי מנחם מנדל מקוצק. עד אז הספיק סבו לקחתו פעמיים לקוצק, וביקוריו שם עשו עליו רושם רב. רבי יצחק מאיר עצמו הסביר מה ראה לקחת את נכדיו הקטנים לקוצק באומרו: "כדי שיראו פעם יהודי אמיתי".‏[1]

בתרכ"ב (1862), בהיותו בן 15 נישא ליוכבד-רבקה בתם של הרב יהודה קמינר נכד הברוך טעם, ואשתו הדסה (בתו של הרב משה חיים רוטנברג אחיו של ה"חידושי הרי"ם"). כדי שלא יהיה שמו של החתן כשם החותן, צווה עליו סבו האדמו"ר להוסיף לשמו את השם "אריה". לאחר החתונה נשארו בני הזוג לגור בעיירה גור. באותן השנים, כמעט שלא בא במגע עם אנשים והיה עסוק רק בתורה ובתפילה.

בכ"ג אדר תרכ"ו (1866) בהיותו בן 19, נפטר סבו רבי יצחק מאיר, והוא התמנה לרב העיירה גור על פי צוואת סבו. למרות גילו הצעיר רצו החסידים למנותו כבר אז גם לאדמו"ר במקום סבו, אך הוא סירב והצטרף לחסידים שקיבלו את הנהגתו של רבי חנוך הניך הכהן לוין מאלכסנדר. רק ארבע שנים מאוחר יותר, לאחר פטירת רבי חנוך הניך, בהיותו בן 23, לאחר הפצרות מרובות וכמעט בניגוד לרצונו הסכים לשמש כאדמו"ר. אף שקיבל בסופו של דבר את התפקיד, סירב לשבת בראש השולחן, במקום של סבו, ומאז יושבים אדמו"רי גור באמצע השולחן ולא בראשו.

תחת הנהגתו של רבי יהודה לייב הפכה חסידות גור לאחת החסידויות הגדולות והמרכזיות בפולין. כרבי צעיר דבקו בו רבים מצעירי הלומדים, שהיו מתייעצים אתו בדרך לימודם ועבודתם, והוא היה משקיע זמן קבוע לטיפוחם. את החסידים הרבים שהיו באים להתייעץ עמו קיבל כשהוא עומד בפתח חדרו שעון על ארון הספרים. מאחר שהיה עונה במהירות ובקצרה, הספיקו שעות ספורות לקבלת קהל גדול של חסידים. בניגוד לנוהג המקובל אצל אדמו"רים אחרים, סירב רבי יהודה לייב לקחת כסף מן החסידים, והיה מתפרנס מחנות קטנה שניהלה אשתו. גם את חסידיו היה מדריך להעדיף עיסוק במלאכה או במסחר על פני הרבנות. בתקופת הנהגתו נבנה בית מדרש חדש גדול ומרווח, ובחצרו נבנו אגפי מגורים שנועדו לשמש את אלפי החסידים שבאו לשהות במחיצתו בחגים ובשבתות. שחזור מדויק של קיר בית המדרש ניתן לראות בירושלים בשכונת מחנה יהודה סמוך לקבר בנו בעל אמרי אמת. ב-1899 נחנך קו רכבת מיוחד אשר קישר בין גור לורשה. קו זה כונה "הקו של הרבי", והוא עצמו השתתף במימון הקמת המסילה.‏[2]

בחודש אב תרס"א (1901) נפטרה אשתו הראשונה וכעבור שנה הוא נישא לבתו של האדמו"ר ברוך מגורליץ. בתרס"ה (1905) חלה במחלה נדירה. וכעבור שבועיים נפטר בה' בשבט תרס"ה בהיותו בן 58 שנים בלבד. החסידים תלו את מותו בדאגה הרבה שחש לאלפי חסידיו שהיו מגויסים באותה העת לצבא הצאר הרוסי בשל מלחמת רוסיה-יפן. בני ביתו העידו כי בכל ימי המלחמה היה ישן על הרצפה כשרק מעילו מכסה אותו וממרר בבכי על גורלם.

בה' בשבט תרס"ה (1905) נפטר ונקבר בעיירה גור, לצד סבו רבי יצחק מאיר אלתר. בהלוויתו השתתפו אלפים רבים. האוהל שהוקם על קברם נהרס בזמן השואה ושופץ לאחריה.

על שמו ולזכרו נוסדה בירושלים בשנת תרפ"א (1921) ישיבת שפת אמת הנחשבת כישיבה המרכזית של חסידות גור בארץ ישראל.

בית המדרש בגור

עמדותיו הציבוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה"שפת אמת" התנגד, בכתב ובעל פה לציונות וראשית מפעלותיה בארץ ישראל וכפועל יוצא התנגד גם לתנועת המזרחי. הוא סבר[דרושה הבהרה] שדבר גאולת עם ישראל בארץ ישראל: "אינו בכח אנושי... וכל טעות המרגלים הי' [היה] במה שרצו לכבוש בכח עצמותם. ... כי כל נתינת ארץ ישראל הוא בביטול כל השגת האדם רק ברצות ה'."[3]

בניו ובנותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב הרבנות מקהילת גור (תרכ"ו)
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שפת אמת (ספר)
  • שפת אמת על התורה ומועדים. ספרו הנודע, אשר נדפס על ידי בני משפחתו לאחר פטירתו. נקרא 'שפת אמת' על שם הפסוק האחרון שכתב בספרו על התורה כשבועיים לפני פטירתו: "שפת אמת תכון לעד" (משלי י"ט)‏[4]. הספר עשוי דרשות על פרשות השבוע. פרושה בו יריעה רחבה של תפיסת עולם חסידית. ספר זה הוא אחד מספרי החסידות הנפוצים ביותר.
  • שפת אמת על תהילים. נדפס עם פירושו של הרב חיים ויטאל, 'עץ הדעת טוב'. כתב היד של רבי חיים ויטאל היה מצוי בידי האדמו"ר רבי אברהם מרדכי, בנו של רבי יהודה אריה ליב, והוא מסר להדפיסם יחד.
  • שפת אמת-ליקוטים. סיכום חידושי התורה שכתב קודם התמנותו לאדמו"ר.
  • אוצר מכתבים ומאמרים מבעל ה"שפת אמת".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברומברג, מגדולי החסידות, ספר ב', תשט"ז.
  • השבט ליהודה, הוצאת עט סופר, בני ברק תשכ"ז.
  • יורם יעקבסון, אמת ואמונה בחסידות גור, בתוך: מחקרים בקבלה, בפילוסופיה יהודית ובספרות המוסר וההגות, תשמ"ו 1986, עמ' 593 - 616.
  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ב, בני ברק, תשמ"ז, עמ' פא-קי.
  • נתנאל לדרברג, אקדמות, כ"ג, בהוצאת בית מורשה.[דרושה הבהרה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישראל יעקב אראטין, אמת ואמונה, אות רפ"א, ירושלים ת"ש.
  2. ^ א. ברגמן, בתוך: "צדיקים ואנשי מעשה - מחקרים בחסידות פולין", הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשס"ד.
  3. ^ שפת אמת במדבר, פרשת שלח, עמ' 101. ראו: יוסף שלמון, עמדת החברה החרדית ברוסיה-פולין לציונות בשנים 1898 - 1899, אשל באר שבע, א, באר שבע תשל"ו, עמ' 377-438, 435. אברהם רובינשטיין, תנועה בעידן של תמורה - פרק בראשית המזרחי בפולין, רמת גן תשמ"א, עמ' 50- 56. אביעזר רביצקי, הקץ המגולה, תל אביב עם עובד, עמ' 27 - 35, 241. ראובן זכריה, יחסו של השפת אמת לציונות, מבט למכללה, חורף תשס"ט, 15, עמ' 6- 13, 23.
  4. ^ הקדמה לספר 'שפת אמת' על התורה. הפרשה האחרונה בה כתב ה"שפת אמת" בעצמו את דברי תורתו היא פרשת ויחי. סיכום דבריו לפרשת שמות של אותה שנה מצויים בספר "שפתי צדיק" שכתב גיסו ובן דודו של האדמו"ר, רבי פנחס מנחם פילץ. רעיון קצר שאמר בפרשת וארא, השבת האחרונה לחייו נמצא בהספדו של תלמידו, רבי ישראל ארטן, בספר "השבט ליהודה".
תקופת חייו של יהודה אריה ליב אלתר על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן
אדמו"רי גור

יצחק מאיר אלתרחנוך הניך הכהן לויןיהודה אריה ליב אלתראברהם מרדכי אלתרישראל אלתרשמחה בונים אלתרפינחס מנחם אלתריעקב אריה אלתר