יהודה אריה קלוזנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה אריה קלוזנר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 12 ביוני 1910
אודסה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 באוקטובר 1970 (בגיל 60)
ירושלים, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית, גרמנית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים עמוס עוז עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יהודה אריה קלוזנר (ה' בסיוון תר"ע, 12 ביוני 191011 באוקטובר 1970) היה דוקטור לספרות, חוקר הספרות העברית, ספרן, עורך אסופות ומבקר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה אריה קלוזנר נולד בקיץ 1910 בעיר אודסה שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (אוקראינה), אחד משני בניו של אלכסנדר זיסקינד קלוזנר (בנם של יהודה לייב קלוזנר וראשה-קיילה בת אלכסנדר זיסקינד ברא"ז, ואחיהם של פרופ' יוסף קלוזנר ובצלאל אליצדק).

בשנת 1921 יצא לעיר וילנה לשם השלמת לימודיו. לאחר שסיים את הגימנסיה העברית בעיר, המשיך בלימודיו באוניברסיטת וילנה. בשנת 1933 עלה לארץ ישראל.

בשנת 1936 הצטרף קלוזנר לצוות בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי (לימים הספרייה הלאומית), עבד בו שנים רבות ובין היתר גם במפעל הביבליוגרפיה העברית. מסוף שנות ה-30 פרסם מאמרים ומחקרי ספרות רבים, שאותם כינס מאוחר יותר בספריו.

בשנת 1942 סיים תואר מוסמך בספרות משווה באוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנות ה-50 עבר ללונדון להמשך לימודים בבית הספר ללימודי המזרח ואפריקה (SOAS) (אנ') של אוניברסיטת לונדון, וב-1958 הגיש את עבודת הדוקטור שלו, שעסקה בכתב יד של י"ל פרץ.[1]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לפַניה מוסמן, בשנת 1939 נולד בנם עמוס עוז. בשנת 1952 התאבדה פַניה מוסמן. בהמשך נישא ללידה, בתקופת מגוריהם בלונדון נולדו לזוג שני ילדים, מרגניתה ודוד.

קלוזנר נפטר בירושלים בשנת 1970, בגיל 60.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תולדות הספרות הכללית; בעריכתו של יוסף קלוזנר, תל אביב: מצפה, תש"ד. (כרך א (היחידי): "התקופה העתיקה")
    • מהדורה שנייה, 2 כרכים: תל אביב: מ' ניומן, תשי"א–תשי"ב.[2] (כרך א: "התקופה העתיקה", תשי"א; כרך ב: "ימי הביניים", תשי"ב)
  • הנובילה בספרות העברית: מראשיתה עד סוף תקופת-ההשכלה, תל אביב: הוצאת יהושע צ'צ'יק, תש"ז. – זוכה פרס (יוסף) קלוזנר של עיריית תל אביב[3]
  • פרקי קריאה לתולדות הספרות הכללית, תל אביב: י' צ'צ'יק, תשי"ג–תשי"ד.
  • שקספיר: חייו ויצירותיו, תל אביב: י' צ'צ'יק, תשכ"ה 1965.

ממאמריו:

ארכיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1978 הופקד חלק מן הארכיון של קלוזנר בספרייה הלאומית על ידי אלמנתו (רעייתו השנייה, לידה), ושאר הארכיון הופקד בספריה הלאומית בשנת 1989 על ידי ד"ר דוד קלוזנר (בנו מאשתו השנייה).[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]