יהודה בן הרא"ש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי יהודה בן הרא״ש (1270 - 1349), פוסק הלכה מהראשונים, בנו וממלא מקומו של הרא"ש. מחבר שו"ת '"זיכרון יהודה"'.

נולד בתשעה באב 1270 בעיר קלן שבאשכנז (כיום בגרמניה), לאביו הרב אשר בן יחיאל (הרא"ש), אח לרבי יעקב בעל הטורים. בגיל 13 נשלח על ידי אביו לטולדו שבספרד ובהמשך הצטרפה לעיר משפחתו ואביו כיהן בטולדו כראש בית הדין וראש ישיבה. לאחר פטירת הרא"ש ב-1327 מונה רבי יהודה לממלא מקומו.

תשובותיו ההלכתיות נדפסו בשו"ת "זיכרון יהודה" המצוטט רבות בתשובות האחרונים, ועם תלמידיו נמנה ר' מנחם בן אהרן זרח, בעל ספר "צידה לדרך".

רבי יהודה בן הרא״ש נפטר בי"ז בתמוז 1349 ונקבר בבית הקברות היהודי בטולדו, גם צוואתו משמשת מקור פורה לציטוטים בספרות הרבנית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שניאור זלמן שכטר (עורך), צוואות ר' יהודה בן הרא"ש ואחיו ר' יעקב בעל הטורים על פי כ"י עם הגהות והערות, בית תלמוד, הדפסה ראשונה 1885
  • מנחם אלון (עורך), מפתח השאלות והתשובות - שו"ת הריטב"א, שו"ת זיכרון יהודה, הוצאת המכון לחקר המשפט העברי - האוניברסיטה העברית, 1973.
  • יהודא דב גלינסקי, על מורשתו של ר' יהודה בן הרא"ש רבה של טולדו: פרק בחקר ספרות השו"ת של חכמי ספרד הנוצרית, פעמים 128, 2011.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]