רבי יהודה
| רבי יהודה בר אילעאי | |
|---|---|
 ציונו של התנא רבי יהודה בר אילעי בדרך מעין זיתים לצפת. |
|
| דור | הדור הרביעי של תקופת התנאים |
| רבותיו | רבי טרפון, רבי ישמעאל ורבי עקיבא. |
| חבריו | רבי יוסי בן חלפתא ורבי שמעון בר יוחאי רבי מאיר בעל הנס. |
| תלמידיו | רבי יהודה הנשיא, רבי ישמעאל ברבי יוסי. |
רבי יהודה בר אלעאי, (מוזכר בדרך כלל כרבי יהודה)[1] היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה). מאות מובאות מדבריו נזכרו בששה סדרי משנה, והוא התנא שפסקיו מוזכרים במשנה, במספר הגדול היותר מבין התנאים האחרים.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
רבי יהודה הוא בנו ותלמידו של התנא רבי אלעאי. מושבו היה באושא. בילדותו למד אצל רבי טרפון בלוד[2], אצל רבי ישמעאל, וכן היה מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא. כמו כן, קיבל מאביו רבי אלעאי מסורות בשם רבי אליעזר, רבו של אביו.[3] היה בין חמשת התלמידים שנסמכו לרבנות על ידי רבי יהודה בן בבא, שנהרג בגלל מעשה זה, בתקופה שבה גזרו הרומאים איסור חמור על הסמיכה. על פי המדרש, רבי יהודה הוא בן העיירה אושא שבגליל.
התלמוד הבבלי[4] מספר על ויכוח משולש בנושא היחס לרומאים שבו השתתף. רבי יהודה שיבח את מעשי הרומאים, רבי יוסי שתק ורבי שמעון בר יוחאי גינה את הרומאים. בעקבות זאת, קידמו הרומאים את רבי יהודה והוא כונה "ראש המדברים בכל מקום" - כלומר, ראש המדברים בכל כינוס. במסכת מנחות מצוין כי שימש כ"מוריינא דבי נשיאה", כלומר שהיה מורה ההלכה בבית הנשיא.[5]
בתלמוד אומר רבי יוחנן כי "סתם ספרא - רבי יהודה"; משמע - כאשר בספרא נכתבה אמירה ללא ציון שם האומר - אמירה זו שייכת לרבי יהודה. אך רב שרירא גאון מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי יהודה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי יהודה.[6]
בתלמוד מבואר כי כל מקום בו מוזכר "אותו חסיד", הכוונה היא לרבי יהודה בר אילעאי או לרבי יהודה בן בבא.[7]
[עריכה] קברו
קברו של רבי יהודה בן אלעאי הנמצא בדרך מעין זיתים לצפת שימש במהלך הדורות כמקום תפילה. הידיעות הראשונות שבידינו על ציון קברו הן מהמחצית השנייה של המאה ה-13. על פי העדויות שימש המקום לתפילה ולפולחן, היו בו נרות והקדש, ואילנות היו נטועים סביבו.
במאה ה-16 נהגו חכמי צפת ומקובליה לעלות על הקבר, כך אנו מוצאים את רבי שלמה אלקבץ והרמ"ק, האר"י וחבורתו ומקובלים נוספים מגיעים לציונו של רבי יהודה בר אלעאי כדי ללמוד שם תורה וכדי לעשות שם ייחודים ומעשיים קבליים שונים. רבי אלעזר אזכרי אף מספר על גילוי אליהו לו זכה רבי יוסף סרגוסי. גם בני חבורתו של רבי משה בן מכיר קיבלו על עצמם ללמוד ולהתפלל בקברו של התנא.[8]
כיום, קיים מבנה גדול במקום ציון הקבר ורבים פוקדים אותו מתוך אמונה כי זו סגולה לפרנסה טובה. שנים רבות היה בחצר הקבר עץ, שלקיחת ענף מענפיו נחשבה כסגולה לפרנסה.
[עריכה] כללי פסיקה
- פעמים רבות במשנה, רבי יהודה מסייג את דברי הקודמים לו ומתבטא בלשון "אימתי, בזמן ש..." או ב"במה דברים אמורים". בתלמוד מובאת מחלוקת באשר לכוונתו. לפי רבי יהושע בן לוי במקרה אלו אין הוא מתכון לחלוק על הדעה שהובאה לפניו, אך רבי יוחנן מסייג את הדברים וסבור שרק "אימתי" עומד בכלל הזה, אך כאשר רבי יהודה אומר "במה דברי אמורים" הנאמר הוא בשונה מחכמים שלפניו. לעומתם האמורא רמי בר חמא סבור שגם במקרים כאלו רבי יהודה חולק על הנאמר לפניו[9].
- רבי יוחנן הכריע שכל מקום שנחלקו רבי יהודה ורבי מאיר או רבי יהודה ורבי שמעון - הלכה כרבי יהודה. במקום שנחלקו רבי יהודה ורבי יוסי - הלכה כרבי יוסי.[10]
[עריכה] הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף יח, עמוד א
- ^ ראו גם תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף מט, עמוד ב, תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף נב, עמוד א.
- ^ תוספתא זבחים ב,ד.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף לג, עמוד ב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף קד, עמוד א ובפירוש רש"י שם
- ^ איגרת רב שרירא גאון, עמ' 102-103, מהדורת הרב בנימין מנשה לוין, חיפה, ה'תרפ"א.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף קג, עמוד ב
- ^ רונית מרוז, חבורת ר' משה בן מכיר ותקנותיה, פעמים 31 (תשמ"ז), עמ' 54
- ^ סנהדרין כה א, ועוד.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף מו, עמוד ב
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הרב אהרן היימאן, "רבי יהודה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמודים 542-534, באתר HebrewBooks
- יהודה בר אלעאי - אנציקלופדית אביב
