יהודה כהן (שופט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יהודה כהן
אין תמונה חופשית
נולד 23 בינואר 1914
מקום לידה צפת, ארץ ישראל
נפטר 8 באוגוסט 2009 (בגיל 95)
השתייכות
תקופת כהונה 1954 - 1984
תפקידים בולטים

יהודה כהן (23 בינואר 1914 - 8 באוגוסט 2009) היה שופט בבית המשפט העליון.

כהן נולד בצפת. בגיל שנתיים עברה המשפחה לביירות ושם הוא סיים לימודיו בתיכון האמריקאי וכן לימודים אקדמיים במתמטיקה ומדעים במכללה האמריקאית בביירות והשתלם במשפטים בבית הספר של ממשלת המנדט הבריטי. בשנים 1934-1935 עבד במשרד האוצר של המנדט הבריטי ובשנים 1936-1941 עבד כפקיד בנק במחלקת חשבונות עו"ש. במקביל, שירת בהגנה בשנים 1937-1942. כהן שירת במסגרת הצבא הבריטי ולאחר הקמת מדינת ישראל המשיך לשרת בצה"ל וסיים שירותו בדרגת רב סרן. בשירות המילואים ישב בהרכב משפט פרשת כפר קאסם.

ב-1940 סיים לימודי המשפטים בירושלים, ובמסגרת השנים 1941 - 1948 התמחה בעריכת דין במשרדו של דוד גויטיין ולאחריה עבד במשרד כעורך דין מהשורה. ב-1949 מונה לכהונת שופט בבית משפט השלום בירושלים, ובתפקידו זה החל ב-1951 משפטם של חלק מעצורי "מחתרת ג'למי" בטרם הועבר המשפט לבית המשפט המחוזי. בשנת 1953 מונה כהן לשופט בית המשפט המחוזי בירושלים במינוי זמני, וב-1954 במינוי של קבע. הוא כיהן בתפקיד זה במשך 26 שנים, במהלכן שפט במשפטם של אברי אלעד, מרדכי לוק ואליעזר מלחי. לאחר מכן כיהן כנשיא תורן של בית המשפט (1980 - 1981) ולנשיא בית המשפט (1981 - 1982). בשנים 1982 - 1984 כיהן כהן בבית המשפט העליון, עד פרישתו לגמלאות בהגיעו לגיל שבעים.

כהן מילא לאורך שנותיו על כס השיפוט מספר תפקידים ציבוריים ובהם: יו"ר ההנהלה של המוצר הירושלמי (1964 - 1993), סגן נשיא הלשכה הגדולה של בני ברית בישראל (1968 - 1970), יו"ר מועצת המנהלים של בית החולים "עזרת נשים" (1968 - 1993), יו"ר הנהלת ארגון הסיוע המשפטי לקשישים "יד לריבה", וכן פעיל במסגרת ימק"א, רוטרי והוועד למען החייל.

בשנת 1995 מונה כהן לעמוד בראש ועדת חקירה ממלכתית לחקירת פרשת ילדי תימן, אך ב-1999 פרש והוחלף על ידי יעקב קדמי.

היה אב לשלושה מנישואיו לשולמית. בתו של כהן, ורדה מרוז, המשיכה בדרכו של אביה, והיא שופטת בבית המשפט המחוזי מרכז. כהן נפטר בגיל 95 ונטמן בבית העלמין בראשון לציון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]