יהודה ליבס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרופסור יהודה ליבס (יליד 1947), מחשובי החוקרים בימינו בתחום מחשבת ישראל ומחבר פורה בנושא חקר הקבלה והמיסטיקה היהודית.

תוכן עניינים 1 קורות חייו 2 עמדותיו 3 ספריו 4 לקריאה נוספת 5 פרסים שקיבל 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] קורות חייו

יהודה ליבס נולד בשנת 1947 בירושלים, בן ליוסף ומרים ליבס. בשנים 1960-1965 למד בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה והיה תלמידו של יעקב מאיר שנהרג במלחמת ששת הימים עליו כתב מאמר מכונן בשם "אש ידידותית". שירת בצה"ל ביחידת צנחנים.

בשנת 1967 החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים. הדוקטורט שלו נעשה בהנחייתו של גרשם שלום, הוגש בשנת 1976, ונושא את השם "פרקים במילון ספר הזהר". בשנת 1971 הצטרף לסגל האקדמי של האוניברסיטה העברית, לחוג למחשבת ישראל, ובשנת 1993 מונה לפרופסור מן המניין. החל משנת 2004 מכהן כפרופסור בקתדרה לקבלה על שם גרשם שלום, בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו עוסקים בספר הזוהר, בספר יצירה, בקבלת האר"י, בשבתאות ובנושאים נוספים במחשבת ישראל.

ליבס עסק גם בתרגום שירה יוונית קלאסית. את תרגומו לשיר של הסיודוס, הפותח את האפוס "תאוגניה", הקדיש לזכר אביו, יוסף ליבס, שתרגם לעברית יצירות מהספרות הקלאסית.

יהודה ליבס מתגורר בירושלים, נישא בשנת 1970 לאסתר (לבית צווייג), ולזוג שלושה ילדים.

[עריכה] עמדותיו

בכנס שנערך בירושלים ב-27 בפברואר 2007 הציג ליבס בגילוי לב את עמדתו הפוליטית [1]:

"הזדהות בסיסית עם מדינת ישראל וצבא הגנה לישראל היוותה יסוד קבוע ועמוק באישיותי והשקפותי מילדותי ועד לא מזמן. לא נעלמו ממני אומנם ליקויים ועוולות, אך ברקע תמיד נוכחת הייתה האמונה, קצת ברוח הרב קוק, בתיקון שהולך ומתממש, בנקודה היהודית החבויה אצל הציבור בכללו, בסולידאריות ובאחווה, בגבורה ובמידת הביטחון, מלרע ומלעיל, שסופן לצאת בשלמות אל הפועל ולהבטיח סוף סוף את חיי העם היהודי ושלומו, את אחיזתו באדמתו ואהבתו אליה, את תרבותו, מורשתו ודתו, ואת הכבוד הראוי לו מצד עצמו ומצד הגויים, הקרובים והרחוקים. כל זה נופץ באחת ביום עשרה באב תשס"ה, כשראיתי בבעתה בטלוויזיה את טורי החיילים הצועדים בסך להרוס את יישובי גוש קטיף, רצועת עזה וצפון השומרון, להסגירם לידי האויב, תוך הסכמה או אדישות של רוב הציבור. שברו את הכלים ויותר לא משחקים. הבנתי שאיכשהו גם אני מגורש מביתי ושהאמנתי במה שלא היה קיים, והרב קוק רימה אותי."

לאירוע זה הייתה השפעה גם על מחקרו של ליבס, שהעיד כי בעקבותיו הוא "נותן פחות אמון בתיקונא דחביבותא של המשיח של הזוהר, ויותר ב'מרעיש הארץ'".

[עריכה] ספריו

• חטאו של אלישע: ארבעה שנכנסו לפרדס וטבעה של המיסטיקה התלמודית, מהדורה ראשונה - תשמ"ו, מהדורה שנייה - תש"ן.
• סוד האמונה השבתאית: קובץ מאמרים, 1995.
• תורת היצירה של ספר יצירה, 2000.

[עריכה] לקריאה נוספת

• יהודה ליבס, "תורת היצירה של ספר יצירה", (תשס'א), ביקורת מאת סיריל אסלנוב, נדפס בכתב העת "תרביץ", ע'א, תשס'ב 2002.
• "על אברהם והמצרים" : חיבור יווני-הלניסטי או יהודי-הלניסטי, ביקורת על ספרו של ליבס, מאת בצלאל בר-כוכבא, נדפס בכתב העת "תרביץ", ע', תשס'א 2001.

כששים מאמרים שפרסם יהודה ליבס לאורך השנים, ושרובם שוקעו בספריו, רשומים בקטלוגים של בית הספרים.

[עריכה] פרסים שקיבל

• 1997 – פרס ביאליק
• 1999 – פרס שלום לחקר הקבלה
• 2006 – פרס א.מ.ת "על תרומתו הבולטת לחקר המיסטיקה היהודית לדורותיה ולחקר השבתאות, על מחקריו המקוריים בחקר ספרות הזוהר אשר נוגעים בדיסציפלינות שונות ועל עבודתו המדעית במגוון רחב של נושאים בתחום מחשבת ישראל מתקופות שונות"

[עריכה] קישורים חיצוניים

• יהודה ליבס, באתר האוניברסיטה העברית בירושלים. כולל מבחר מאמרים של ליבס העוסקים בספרות הזוהרית, בקבלת האר"י ובקבלה המאוחרת, ועוד.
• קבלת פרס א.מ.ת