יהודה ליב נווחוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"קול שוועת בת יהודה", שקלוב תקס"ד (1804)

יהודה ליב בן-נח נווחוביץ' (או: נבחוביץ'; ברוסית: לב ניקולאייביץ' נבחוביץ', Лев Николаевич (Лейб Бен Ноах) Невахович;‏ 26 ביוני 1776 - 13 באוגוסט 1831), מראשוני המשכילים באימפריה הרוסית, מחבר "קול שוועת בת יהודה"; לאחר שהמיר דתו, מחזאי ומתרגם רוסי.

נולד בעיירה לטיטשב בפודוליה. בגלל קרבתה של העיירה לתחומי גרמניה, קיבל השכלה מודרנית יחסית ולמד גרמנית ורוסית. היה מורהו וידידו של אברהם פרץ בבית חותנו, יהושע צייטלין בשקלוב. הוא עבר עם פרץ לעיר הבירה סנקט פטרבורג ושם עסק במסחר, ובמקביל שימש מתרגם מסמכים מעברית לרוסית עבור הממשלה; בין השאר תרגם תעודות הנוגעות למעצרו של "בעל התניא", רבי שניאור זלמן מלאדי ב-1797.

ב-1803, על רקע הדיונים בעניין מעמדם החוקי של היהודים באימפריה הרוסית, הוציא חוברת ברוסית בשם Вопль дщери иудейской ("זעקת בת יהודה") ובה קריאה נגד שנאת היהודים ובעד סובלנות דתית. ב-1804 תרגם ועיבד את החוברת לעברית בשם "קול שוועת בת יהודה", עם הוספות המיועדות לקוראים היהודים. בחיבור זה, הראשון מסוגו ברוסיה ובשפה הרוסית, טען שהיהודים יכולים להיות אזרחים נאמנים של האימפריה, וקרא לסובלנות מצד האזרחים הרוסים כלפי היהודים. הוא אף דרש בשבחם של האימפריה הרוסית ושל הצאר אלכסנדר הראשון. בהשקפתו המובעת בחוברת היה מושפע מהשכלת ברלין, ובפרט ממנדלסון ומווייזל, וכן מן הנאורות האירופית הלועזית ובפרט מלסינג.

ב-1809 היה בין החתומים על ההוצאה החדשה של "המאסף", אך בסביבות אותה שנה המיר את דתו, ביחד עם ידידו אברהם פרץ, לנצרות לותרנית. לאחר המרתו חדל מעיסוק ביהדות ובעברית; הוא חיבר דרמות ברוסית ותרגם ספרות יפה מגרמנית לרוסית, וכן עסק בפקידות ובמסחר. ב-1817 עבר לוורשה; ב-1831 חזר לסנקט פטרבורג לקראת העלאת אחד ממחזותיו על הבמה, ושם מת באותה שנה.

נכדו (בן בתו) הוא המדען זוכה פרס נובל איליה מצ'ניקוב.

נווחוביץ', פרץ וידידם נתן נטע נוטקין היו ההופעות המוקדמות ביותר של תנועת ההשכלה בתחומי מזרח אירופה, והם החלוצים של העברת ההשקפות והחיבורים של השכלת ברלין אל תחומי האימפריה הרוסית. המרת דתם הוסיפה לתדמיתה השלילית של ההשכלה כתנועה שסופה המרת דת. מלבד פעילות הבוסר של רבי מנשה מאיליה, חדירה ממשית יותר של ההשכלה לרוסיה באה רק עם פעילותו של יצחק בר לווינזון בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-19.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]