יהודה פליקס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרופ' יהודה פליקס (1922, ט"ז בניסן תרפ"ב - 2 בדצמבר 2005, א בכסלו תשס"ו) היה חוקר הבוטניקה והזואולוגיה במקרא ובתלמוד.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
יהודה פליקס נולד ב-1922 (ט"ז ניסן תרפ"ב) בעיירה קוסוב שבפולין. בגיל 16 עלה לארץ ישראל, ולמד בכפר הנוער הדתי. ב-1940 הצטרף לקבוצת שדה אליהו, והיה חבר בה במשך ארבע שנים. בשנת 1945 החל ללמוד ביולוגיה ותלמוד באוניברסיטה העברית. הושפע מהזואולוג ישראל אהרוני בכל הקשור לזיהוי בעלי החיים שבמקורות ישראל וראה בעמנואל לעף את מורו ורבו בכל הקשור בצומח.
בשנת 1960, לאחר שקיבל את התואר דוקטור לבוטניקה, החל ללמד תלמוד ובוטניקה באוניברסיטת בר-אילן. ב-1980 מונה לראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל ועמד בראשה שנים רבות. תרם רבות לביסוס המחלקה שהייתה בראשית דרכה.
היה חבר האקדמיה ללשון העברית. כתב ערכים רבים, העוסקים בסוגי צמחים ובעלי חיים, באנציקלופדיה תלמודית ובאנציקלופדיה יודאיקה. פרסם מאמרים רבים ו-18 ספרים.
נפטר בראש חודש כסלו תשס"ו, 1 בדצמבר 2005.
[עריכה] הסברו של פרופ' פליקס לפרשת צאן לבן
פרופ' פליקס מבאר את פרשת צאן לבן, בה גידל יעקב כבשים ועזים בעלי תכונות חיצונות מיוחדות, אותם לקח כשכר עבודתו, כישום קדום של עקרונות הגנטיקה המודרנית. להלן נציג את שלבי הצגת הסוגיה ובהמשך את עיקרי [1] מאמרו של פרופ' יהודה פליקס המסביר את הדברים מנקודת הראות של הגנטיקה המודרנית.
[עריכה] הצעת יעקב
בתום 14 שנות עבודה של יעקב כרועה הצאן של עדרי לבן הארמי, שבאו בתמורה לנישואים לבנות לבן - רחל ולאה, מבקש יעקב את שכר עבודתו כרועה צאן. יעקב מציע הצעה לפיה ימשיך לרעות את צאן לבן, אך יקח בשכר עבודתו את הצאן שיוולדו ויהיו בעלי תכונות חיצוניות ספיציפיות, וזאת לאחר שכעת יוסרו מהעדר כל הבוגרים בעלי התכונות האלו:
| אעבר בכל צאנך היום, הסר משם כל שה נקד וטלוא, וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים - והיה שכרי | ||
| – בראשית ל', ל"ב | ||
לבסוף, נולדו וולדות רבים מהצפוי עם הסימנים החיצוניים המיוחדים, דבר שהעשיר מאוד את יעקב:
| ויפרץ האיש מאד מאד, ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים | ||
| – בראשית ל' מ"ג | ||
לפי פרשנויות רגילות, הולדת ולדות רבים עם התכונות המיוחדות הייתה נס, אולם לפי הסברו של פרופ' פליקס, מדובר היה בניצול עקרונות הגנטיקה בידי יעקב, עקרונות שלא היו ידועים ללבן.
[עריכה] פירושים שונים לתכונות החיצוניות שבהצעת יעקב
- לפי תרגום יהונתן בן עוזיאל הסימנים החיצונים הם:
- לפי רש"י ורבי סעדיה גאון:
- שה נקוד - השה בעלי צבע חום, מנומר ונקוד.
- טלוא - נקודים וטלואים, טלאים טלאים, שחור, לבן, חום ושחור.
פרופ' פליקס מבאר ביתר משמעות, מתוך התייחסות למאפיינים החיצוניים רגילים של הצאן בעבר: הגוון החיצוני השלט בצאן הוא הגוון הלבן, ורק כרבע מכלל הצאן הוא מאפיינים של גוון חום. לעומתן, הגוון החיצוני הרגיל בעיזים הוא הגוון השחור, ורק לכרבע מכלל העיזים ישנם כתמים בהירים בעורם. לפי נתונים אלו הצעת יעקב ללבן משתלמת מאוד ללבן, היות שהיא צפויה להשאיר ברשותו כ-75 אחוזים מכלל הצאן שיוולדו.
[עריכה] דרך פעולת יעקב
לולא התערבות מיוחדת, היו אמורים להיוולד מעט צאן עם התכונות המיוחדות, היות שכדי שיוולד ולד צאן מיוחד בעדר שכולו הומוגני, יש צורך ששני הוריו יהיו בעלי תכונות הטרוזיגוטיות, היינו שלשניהם יהיה אלל רסציבי של התכונה המבוקשת. לדעת פרופ' פליקס, ליעקב התגלו סודות התורשה, ובאמצעותם ידע לזהות את הצאן בעל המאפיינים ההטרוזיגוטיים, ('בני המכלוא') אותם הכליא אלו עם אלו, כך שכמות הצאן שנולדו עם המאפיין החיצוני המבוקש הייתה גבוהה בהרבה מהצפוי.
כדי לדעת להכליא את בני הכלוא בעלי האלל הרסציבי המבוקש של התכונה שבה היה מעוניין יעקב, היה על יעקב לדעת לזהות את בני המכלוא מתוך כלל הצאן. לפי הסברו של פרופ' פליקס, ליעקב התגלה הכלל של 'און יתר להטרוזיגוטים', היינו שבעלי אלל רסציבי נסתר יהיו בעלי תכונות של פוריות יתירה, לעומת הצאן ההומוזיגוטי הרגיל, דבר שיתבטא באון יתר של הזכרים ההטרוזיגוטים, והתייחמות מוקדמת יותר של הנקבות.
לאחר שנולדו ליעקב הדור הראשון של הצאן בעלי התכונה המבוקשת, היינו צאן בעל מאפיינים הומוזיגוטיים של התכונה המבוקשת, יכול היה יעקב להכליא אותם בינם לבין עצמם, ובכך להגדיל עוד יותר את כמות הצאן עם התכונות המבוקשות.
לפי חישוביו של פרופ' פליקס, בהנחה ששיעור הצאן ההטרוזיגוטי בתחילה היה 66%, יוצא שעל ידי ידיעת חוקי התורשה יכל יעקב להגיע לבסוף לשיעור של 39% וולדות עם התכונה המבוקשת, מול 15% של וולדות כאלו בהכלאות אקראיות, שנעשות ללא ידיעת עקרונות הגנטיקה.
[עריכה] פרסומים
- הצומח והחי במשנה, מכון לחקר המשנה, ירושלים, 1982.
- החי במשנה, תיאורם וזיהויים של בעלי החיים שנזכרו במשנה מודגמים על ידי 84 תמונות, המכון לחקר המשנה, ירושלים, תשל"ב 1972.
- חי וצומח בתורה, תיאור בעלי החיים והצמחים שבתורה מאוירים על ידי כמאתיים תמונות וציורים, המהדירים - הרב ישעיהו אריה ובנו יהושע דבורקס, ישראל הצעיר, ירושלים, 1984.
- החקלאות בארץ-ישראל בימי המקרא, המשנה והתלמוד, הלכה ומעשה בעבודות יסוד חקלאיות, הוצאת ראובן מס, ירושלים, 1990.
- החקלאות בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, הלכה ומעשה בעבודות יסוד חקלאיות, הוצאת מאגנס, ירושלים, 1963.
- טבע וארץ בתנ"ך, פרקים באקולוגיה מקראית, ראובן מס, ירושלים, 1992.
- משנת שביעית, מפורשת ומבוארת על ידי יהודה פליקס, ראובן מס, ירושלים, 1987.
- עולם הצומח המקראי, תיאורם וזיהויים של הצמחים שנזכרו בתנ"ך על רקע הכתובים, ספרות חז"ל ויוון, וטבע הארץ, בלווית מאה לוחות ציורים, מסדה, רמת גן, 1968.
- פרק זרעים, חיבור ארץ ישראלי קדמון על טבע היצורים, עם מבוא, השלמות והערות מאת יהודה פליקס, מוסד הרב קוק, 1973.
- צמחי התנ"ך וחז"ל, ראובן מס, ירושלים, 1997.
- שיר השירים, טבע, עלילה ואליגוריה, ביאר והקדים מבוא: יהודה פליקס, ירושלים, 1980.
- תוספת שביעית בשדה אילן, מסכת שביעית פרק א, יהודה פליקס, רמת גן, 1972.
- מסכת מעשרות, תלמוד ירושלמי מסכת מעשרות, הטקסט על פי כתב יד ליידן עם שינויי נוסחאות מכתבי-יד, קטעי גניזה ודפוס ויניציה בלוויית איורים וטבלאות, פירוש וביאור - יהודה פליקס, רמת גן 2005.
[עריכה] לקריאה נוספת
- רשימה ביבליוגרפית, חקרי ארץ, עיונים בתולדות ארץ-ישראל, מוגשים לכבוד פרופ’ יהודה פליקס, עורכים: זאב ספראי, איוון פרידמן, יהושע שוורץ. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ז 1997.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ד"ר אברהם אופיר שמש, מפעלו הספרותי של פליקס, בבטאון "שיח שדה"
- ממאמריו באתר "דעת"
- זהר עמר, קווים לדמותו של פרופ' יהודה פליקס ז"ל, באתר "הצופה"
- ארי גרינשפן, האיש שהחזיק את המסורת, באתר מקור ראשון
