יהודה קולודצקי

**יהודה קולודצקי**
	אין תמונה חופשית
לידה	1913; סקידל, בלארוס
פטירה	6 במרץ 2006 (בגיל 93 בערך); ו' באדר ה'תשס"ו; המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ישראל
מקום קבורה	בית העלמין קריית שאול
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	? – 6 במרץ 2006
תפקידים נוספים	ראש ישיבת היישוב החדש בתל אביב

הרב יהודה קולודצקי (מכונה: ר' יידל; 1913 - 6 במרץ 2006, ו' באדר ה'תשס"ו) היה ראש ישיבת היישוב החדש בתל אביב במשך כ-60 שנה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1913 בעיירה סקידל שליד גרודנה (כיום בלארוס). בצעירותו למד בישיבת שער התורה בגרודנה מפי ראש הישיבה הרב שמעון שקופ. בגיל 19 בערך התייתם מאביו. בתחילת מלחמת העולם השנייה שהה בווילנה, אולם הצליח לעלות לארץ ישראל בשנת ה'תש"א, 1941, באמצעות סרטיפיקט שהושג בשבילו על ידי אחיו, משה בארי (קולודצקי), שכבר התגורר בארץ. הרב קולודצקי היה בין השרידים הבודדים שניצלו מקרב בני הישיבה.

בישראל נישא לדבורה (נפטרה בח' בסיון תשע"ח, קיץ 2018), בתם של יונה ליפמן-מרגליות, חסיד ראדזין, ולאה אסתר^[1], ואחותו של חוקר התלמוד והמדרש מרדכי מרגליות. התקרב לרבי אברהם ישעיה קרליץ, ה"חזון איש". התגורר בתל אביב והיה מיודד גם עם הרב שלמה גורן.

בישיבת היישוב החדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ישיבת היישוב החדש

בתחילה שימש כר"מ ומשגיח בישיבה^[2], וכאשר חלה ראש הישיבה, הרב ראובן טרופ, מילא הרב קולודצקי את מקומו. בתפקידו זה שימש כ-60 שנה. תקופת כהונתו הארוכה, ונוכחותו הדומיננטית מאוד בישיבה הפכו אותו לדמות שישיבת היישוב החדש הייתה מזוהה עמה לחלוטין במשך שנים רבות. בישיבה נלמדו לימודי קודש בשעות הבוקר והצהריים, ולימודי חול בשעות הערב, גישה שהייתה חלוצית באותה תקופה.
היה ידוע כבעל גישה חינוכית נוקשה (ראו להלן). חינוך התלמידים היה חשוב לו יותר מכל: הרב הקפיד למסור שיעור יום-יום, במשך עשרות שנים, עד לארבעה ימים בלבד לפני פטירתו.

הרב ייסד בישיבה מניין מתפללים מתושבי השכונה אשר התקיים בכל ימות השנה (ובפרט בזמני חופשות התלמידים). בין המתפללים נמנו מקורבו הרב מרדכי יעקב רידר, ר' שלמה טייץ, הרב ד"ר שאול הירשוביץ (מח"ס "שאלתי מעמו"), ר' יהודה פרנק (בנו של הרב צבי פסח פרנק), ר' שלמה גוטסגנדה, ר' ברוך גולדפינגר (ראש המועצה הדתית בתל אביב לאורך שנים), ר' שמאי ארזי, ר' אלימלך פינקלשטיין, ר' לוי רחמני (מייסד ובעלים של חב' הביטוח "איילון"), ועוד. הרב היה מעביר למתפללים בכל שבת בבוקר שיעור ב"משנה ברורה" לאחר התפילה. לרב היה קשר טוב ורציף עם המתפללים ואף היה משתתף בשמחות שלהם ובעת הצורך ערך ביקורי חולים בבתיהם. המניין המשיך להתקיים אף לאחר פטירת הרב.

פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפטר בו' באדר ה'תשס"ו (2006) בגיל 93, בבית החולים איכילוב בתל אביב, לאחר מחלה קצרה. הוא נקבר באותו יום בבית הקברות קריית שאול. על פי בקשתו לא נתלו מודעות אבל ולא נשאו הספדים, למעט הספד קצר של חתנו הרב בן ציון קרמר.

עם היוודע דבר פטירתו של הרב קולודצקי, פרסם הרב הראשי לתל אביב-יפו, הרב ישראל מאיר לאו הודעת אבל:

הוא הגיע ארצה כפליט מליטא בשנת ת"ש (1940), והצליח להעמיד רבבות תלמידים, המעורים בכל התחומים התורניים ובחיי המעשה – בארץ ובעולם. הוא היה נאמן שיטתו החינוכית של ראש ישיבת גרודנא, הגאון ר' שמעון שקאפ, שיטה מיוחדת בעולם הלמדנות הליטאי, אותה הנחיל לתלמידיו. מן הישיבה הזאת יצאו רבנים חשובים, אבות בתי-דין, גדולי תורה ואישי ציבור, הפעילים בכל שטחי החיים. עם פטירתו היום, בגיל 94, תחסר לעיר ולעולם התורה אחת הדמויות המרכזיות, המרתקות והכובשות, של תל אביב של מעלה. חבל על דאבדין ולא משתכחין.

— הרב ישראל מאיר לאו

לעילוי נשמתו נכתב על ידי תלמידו הרב דניאל ישגר הספר "זיכרון ליהודה", בעניין דין "העוסק במצווה פטור מן המצווה".

בכ"ב באדר ב' ה'תשע"א נערכה הכנסת ספר תורה לעילוי נשמתו בהשתתפות בוגרי הישיבה לדורותיה.

משנתו החינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת החינוך אותה הנהיג הרב קולודצקי בישיבת היישוב החדש נבעה מתפיסה חינוכית ליטאית שהייתה קיימת ברוב ישיבות ליטא. עיקרה הוא המוטו "זרוק מרה בתלמידים" ועל פיה ראשי הישיבה והר"מים מתייחסים בראש ובראשונה לאתגרים הלימודיים ולטובים שבתלמידים ובמקביל לא מתייחסים לזוטות ורודים בעצלים שבחבורה כדי לדרבנם, מתוך מגמה ליצור תסיסה חברתית שתוביל למצוינות ולאיכות התלמידים. הנוקשות שהנהיג כללה הקפדה על סדרי הישיבה, לרבות זמני הארוחות וזמני לימודי החול. בישיבה פעל מערך של "משגיחים" (שבפועל נקראו על ידי כולם "שטינקרים", הידועים שבהם היו "יואל", "אריה" ו"דבורי") שניהלו מעקב אחרי התלמידים אף בין הסדרים והשיעורים וגם בשעות הערב ואפילו בחופשות, מתוך התפיסה כי אדם איכותי ניכר בכל רגע בחייו. משגיחים אלה, בשונה ממשגיחים רוחניים בישיבות, לא יצרו קשר עם התלמידים על פי הגדרתם. תפקידם היה לעקוב בשתיקה אחר פעילות התלמידים ולדווח לרב קולודצקי על כל מעשה חריג. הרב חוקק בישיבה חוקים רבים ונוקשים, ושיטתו הייתה לא להסביר את טעמם של החוקים הללו. הרב קולדצקי שמר על ריחוק מסוים מתלמידיו, שהתבטא בין היתר בכך שלא נהג לשתף את תלמידיו בעברו. עם זאת, הרבה להזכיר את רבו הרב שמעון שקופ ולומר דברי תורה בשמו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב קולדצקי שלוש בנות ובן: בנו הוא הרב כתריאל קולודצקי, אשר ירש את ראשות הישיבה, וחתניו הם הרב (יעקב) בן ציון קרמר והרב פנחס קצבורג, שניהם מלמדים בישיבה, והרב יעקב שולביץ (עורך ספרי "חברותא" על התלמוד).