יהודה שרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

יהודה שרת (שרתוק) (19011979) היה מלחין, מנצח מקהלות ומחנך ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ברוסיה כבן ליעקב שרתוק, מאנשי ביל"ו, שעלה לארץ ישראל בשנת 1882 מחרסון (כיום באוקראינה) אך שב לרוסיה. אחיו הבוגר היה משה שרת, ראש הממשלה השני של ישראל. עלה עם משפחתו לארץ ישראל בשנת 1905, גדל כילד בכפר הערבי עין סיניא. בהיותו בן 11 עברה המשפחה לשכונת נווה צדק בתל אביב. יהודה למד בגימנסיה הרצליה ובמקביל למד נגינה בכינור.

בשנות ה-20 הצטרף שרת ל"פלוגת העבודה" בכפר יחזקאל והקים שם את הרביעייה המוזיקלית הקיבוצית הראשונה. הצטרף לקיבוץ עין חרוד. בשנת 1927 נשא לאשה את צביה והצטרף לקיבוץ יגור.

בשנת 1929 יצא להשתלמות בגרמניה, וכששב שימש כמורה לזימרה במוסד החינוכי של יגור. בשנת 1947 סיים את לימודיו בקונסרווטוריון הארצישראלי למוסיקה בירושלים [1] שם למד קומפוזיציה אצל יוסף טל. שרת הלחין שירים רבים והיה שותף ליצירת סדר פסח הקיבוצי, שאומץ לאחר מכן בקיבוצים רבים. נוסח סדר פסח יצא לאור בשנת 1951, ולחניו שלו זיכו אותו באותה שנה בפרס אנגל. בין תלמידיו בקיבוץ היה הפזמונאי יורם טהרלב. בתקופה זו היה שרת קשור בעבודתו המוזיקלית עם טל שאף עיבד מנעימותיו[1] [2]. על יצירתו המוסיקלית של שרת כתב טל‏[3]:

Cquote2.svg

... עלה בידו של יהודה לנטוע את מנגינותיו בלב המונים – כמה מבין שיריו זכו לאותו קיום אלמוני בו ייבחנו שירי העם האמיתיים: העם משמרם משום שהוא חש בשירים אלה את חוויתו הנעלמת אשר ברגע של השראה נדירה מצאה את תיקונה ביצירתו של יחיד מחונן... יצירה מגובשת ועזת-מבע, רמה במעלתה הרוחנית והאנושית, אישית בטבעה אך כוללת ברקע החוויתי שבה – יצירה אשר שרשיה נעוצים עמוק בקרקע המוסיקה העממית בעוד שאמרתה מתנשאת מרחק רב על פני האדמה."

Cquote3.svg

אשתו צביה נהרגה בדצמבר 1940 בתאונת דרכים ליד פרדסיה, ביחד עם אחותו רבקה שרת-הוז וגיסו דב הוז (על שמם נקרא קיבוץ דורות). אחרי התאונה שקע בדיכאון ובשארית חייו הוא היה אדם מיוסר, אך המשיך בעבודתו החינוכית והמוזיקלית.

ליהודה וצביה נולדו 3 ילדים - 2 בנים ובת: נבות שרת, שלמה שרת והלה שרת.

כינס ופרסם את איגרותיו של ברל כצנלסון. הלחין רבים משירי רחל המשוררת, בהם "לא שרתי לך ארצי", "הן דמה בדמי זורם" ו"ואולי לא היו הדברים...".

בשנת 1953 עזב את יגור והתיישב בנווה ים. בשנותיו האחרונות חי בקיבוץ אפיקים, ליד בתו, בנו ונכדיו.

קברם של יהודה וצביה שרת בקיבוץ יגור

עם מותו בשנת 1979 הספיד אותו חברו ישראל גור:

יהודה שרת היה אדם מיוסר. רעייתו צביה - שעימה ואחריה הלך ליגור - נלקחה ממנו באסון תאונת-הדרכים הידועה של משפחת הוז-שרתוק בשנת 1941. במותה כבה משהו גם ביהודה שרת עצמו.

יהודה נקבר בקיבוץ יגור לצידה של צביה רעייתו. בשנת 2006 הונחה מצבתה של הזמרת הלה שרת בתם של יהודה וצביה, שנפטרה ממחלת הסרטן, ותרמה גופה למדע, בין מצבותיהם של הוריה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בפרק השני של הסונטה לפסנתר (1949) מצטט טל את המלודיה של שירו של שרת לפואמה של רחל רחל ("הן דמה בדמי זורם")
  2. ^ "קומו תועי מדבר", הוצאת מרכז לתרבות ולהסברה - דף למקהלה מס' 14 (1952)
  3. ^ ליצירתו המונומונטלית של יהודה שרת

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]