יהודייה (עבאסייה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יהודייה (עבאסייה)
اليهودية (العباسية)
HPIM4884.JPG
המסגד הגדול של עבאסייה, היום בית כנסת ביהוד
מחוז לוד
נפה נפת יפו
שטח נכון ל-1945 20,540 דונם עות'מאני
אוכלוסייה נכון ל-1945 5,650‏[1]
שפה ערבית
דת מוסלמים
סיבת עזיבה מבצע חמץ
תאריך עזיבה 3 במאי 1948
יישובים יורשים יהוד, סביון, מגשימים, גני תקוה וגני יהודה
מיקום יהודייה
יהודייה
יהודייה
לוח הנצחה בקיר המסגד ביהוד ללוחמות האצ"ל רות מוריץ ומרים אהרוני שנפלו בקרב על יהודייה

יהודייה (اليهودية, תעתיק מדויק: אליהודיה), הידוע גם בשם עבאסייה (العباسية, אלעבאסיה), היה כפר ערבי גדול במזרחה של בקעת אונו כ-8.5 קילומטרים צפונית ללוד על הדרך שהובילה מיפו ללוד (היום כביש 461). במלחמת העצמאות נכבש הכפר על ידי האצ"ל וההגנה מספר פעמים, והוא התרוקן מתושביו. על חורבות הכפר הוקמה העיר יהוד, ואדמותיו סופחו גם ליישובים סביון, מגשימים, גני תקוה וגני יהודה.

היסטוריה

יישוב בשם "יהוד" מוזכר בספר יהושע כחלק מנחלת שבט דן.‏[2] בתקופה הרומית הוא כונה Iudaea - כשמה של ארץ יהודה כולה בפי הרומאים, ובתקופה הערבית השם שוערב ל"אל-יהודייה", שמשמעותו "היהודי". בתקופה הממלוכית נבנה ביהודייה קבר מפואר, שיוחס ליהודה בן יעקב (א-נבי הודא אבן סדנא יעקוב).

ב-1882 הוקמה בשולי הכפר מושבה על ידי מקימי פתח תקווה בשם יהוד שנעזבה בשנת 1893.

במאורעות תרפ"א (1921) תקפו ערביי יהודייה, יחד עם ערביי פג'ה, ראס אל-עין ואחרים את המושבות פתח תקווה וכפר סבא.[3] ב-1932 שם הכפר שונה ל"אל-עבאסייה", על שמו של שיח' מקומי בשם עבאס.

במאה העשרים צמח הכפר במהירות, במאה התשע-עשרה מנה הכפר כאלף תושבים. בסקר הכפרים שנעשה ב-1945, הוערך מספר תושבי הכפר בכ-5,800 תושבים, מתוכם 150 יהודים ושטח הכפר הוערך בסך של 20,540 דונם עות'מאני מתוכם 1,135 בבעלות יהודית ו-1,906 בבעלות ציבורית.‏[4] המועצה המקומית עבאסייה הוקמה ב-1945, במטרה לשפר את השירותים הסוציאליים ולרצף את הרחובות. באותה תקופה נוסדו שני בתי ספר (לבנים ולבנות). בכפר היו שני מסגדים, הגדול מהם בעל צריח בגובה 21 מטרים (בתמונה), ועוד מסגד קטן יותר.

ביום 30 בנובמבר 1947 תקפו אנשי הכפר אוטובוס נוסעים, שעבר בקרבת הכפר והרגו 7 מנוסעיו‏[5]

ב-13 בדצמבר 1947 תקף האצ"ל את עבאסייה במסגרת פעולות איבה שפרצו לאחר החלטת האו"ם על תוכנית החלוקה. במתקפה נהרגו שני אנשים ונפצעו עשרה.‏[6] בתחילת אפריל 1948, בעקבות ההתקפה על מפקדתו ליד סרפנד, העביר חסן סלאמה את מרכז פעילותו לכפר יהודיה.‏[7] בדיווח מ-30 באפריל נמסר כי תושבי יהודיה עזבו את הכפר.‏[8] ב-4 במאי 1948, במהלך ההכנות לכיבוש יפו במבצע חמץ, תקף שוב האצ"ל את הכפר וגירש את אנשי הכנופיות ששהו בו.‏[9] ב-6 מאי נהדפה התקפת לוחמי הלגיון על עמדות האצ"ל בכפר.‏[10]

האצ"ל החזיק במקום כחמישה שבועות, עד ל-11 ביוני, כשמספר שעות לפני כניסת ההפוגה הראשונה לתוקפה, כבש אותו הלגיון הערבי.‏[11] טור משוריינים ומאחוריו חיל רגלים של הלגיון וכוחות בלתי סדירים תקף את כוחות האצ"ל, שקריאותיהם לתגבורת לא נענו. תוך זמן קצר החליטו כוחות האצ"ל לסגת. לכוחות האצ"ל היו ארבע עשרה אבידות, מתוכן שתי לוחמות.‏[12]

כיבוש יהודיה הושלם במבצע דני ב-10 ביולי 1948.‏[13] ב-13 בספטמבר נהרסו מרבית בתי הכפר. ההיסטוריון הפלסטיני וליד ח'לידי כתב כי מהכפר נותרו מספר בתים וכן המסגד המרכזי ו"מקדש אל-הודא". במסגרת "תוכנית לוגאנו" של ראש עיריית יהוד, מתוכננת הריסתם של השרידים הערביים ביהוד, למעט צריח המסגד הגדול, בית העירייה הישן ו"קבר יהודה".[14]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  2. ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק מ"ה
  3. ^ יהודה סלוצקי, קיצור תולדות ההגנה, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, מהדורת "עם עובד", 1978 עמוד 102: "ההתנפלות על פתח תקווה החלה ביום חמישי עם שחר. ... המתקיפים נחלקו לשני ראשים... והשני - בשעה מאוחרת יותר, מן הדרום, יהודייה."
  4. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  5. ^ ד"ר זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, כרך ח-י, ע"מ 2736
  6. ^ פרובוקאציה של אצ"ל בכפר יהודיה, דבר, 14 בדצמבר 1947
  7. ^ יואב גלבר, קוממיות ונכבה: ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב, 1948, ‫ אור יהודה : דביר, תשס"ד 2004, 119.
  8. ^ מנוסת הבהלה של הערבים מאזור יפו נמשכת, דבר, 2 במאי 1948
  9. ^ אצ"ל בכפר יהודיה, דבר, 5 במאי 1948
    סיור עיתונאים ב"יהודיה" הכבושה, דבר, 6 במאי 1948
  10. ^ נהדפה התקפת הלגיון על יהודיה, דבר, 7 במאי 1948; אנשי הלגיון הערבי הונסו מיהודיה, מעריב, 6 במאי 1948
  11. ^ סיכום שלוש יממות, דבר, 14 ביוני 1948
    סוכלה מזימת האויב בגזרת לוד-רמלה, דבר, 14 ביוני 1948
  12. ^ אחת הלוחמות-מרים אהרוני הייתה בעמדת תצפית בצריח המסגד. מפקדתה, רות מוריץ, סירבה להיתפנות בטרם תציל את חברתה. מאז הן לא נראו בחיים. מחקירות שבויים מסתבר ששתיהן קפצו אל מותן כדי לא ליפול חיים בידי כוחות הליגיון. עצמותיהן נמצאו רק כעבור ארבע שנים והן הובאו לקבורה בבית הקברות בקרית שאול בתל אביב ב-6 במאי 1952.
  13. ^ צבא ישראל פתח בהסתערות אדירה בחזית המרכז, דבר, 11 ביולי 1948
  14. ^ מירון רפופורט, מה שטוב ללוגאנו טוב ליהוד, באתר הארץ, 30.6.2006