יהודית דויטש-הספל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יהודית דויטש-הספל
פינת הנצחה ליהודית דויטש-הספל במוזיאון מכבי ברמת גן

יהודית דויטש-הספל (18 באוגוסט 1918 - 19 בנובמבר 2004), שחיינית אוסטרית-ישראלית.

יהודית דויטש נולדה בווינה למשפחה ציונית. אביה, תיאודור דויטש היה ממקימי מועדון הספורט "הכח וינה". אמה, רחל דויטש הייתה ד"ר לתולדות האמנות ומהיהודיות הראשונות בווינה שזכו לתואר אקדמי שלישי.

כילדה יהודייה, לא הורשתה דויטש להצטרף למרבית מועדוני האתלטיקה באוסטריה, והיא הצטרפה למועדון האתלטיקה היהודי הכח וינה, שם זכתה בתארים רבים וקבעה שיאי אוסטריה חדשים בשחייה חופשית למרחקים בינוניים וארוכים. בשנת 1935 זכתה דויטש בפרס ספורטאית מצטיינת, שניתן על ידי רשות הספורט האוסטרית.

בשנת 1935 ייצגה דויטש את אוסטריה במשחקי המכביה השנייה.

בשנת 1936 קיבלה דויטש את עיטור הכבוד האוסטרי כאחת משלוש האתלטיות הטובות ביותר במדינה ונבחרה לייצג את אוסטריה באולימפיאדת ברלין, אולם היא סירבה להשתתף באולימפיאדה, יחד עם השחייניות רות לנגר ולוסי גולדנר, במחאה על מדיניותו של אדולף היטלר, באומרה "אני מסרבת להתחרות על אדמה שמוציאה להורג בצורה מבישה את עמי". בעקבות כך נאסר עליה להתחרות במסגרות רשמיות. לאחר עזיבתה את אוסטריה, שללו ממנה רשויות הספורט את תאריה ומחקו את שמה מספרי השיאים. בשנת 1995 התנצל הפרלמנט האוסטרי רשמית בפני דויטש והחזיר את שיאיה לספרים.

בשנת 1938 עלתה יהודית דויטש ארצה עם הוריה ואחותה והתיישבה בהרצליה. בארץ שחתה דויטש במסגרת "ברית מכבים עתיד". בשנת 1938 קבעה שיא א"י במאה מטר חופשי, שיא שהחזיק מעמד 14 שנה. בנוסף זכתה דויטש, מיד עם עלייתה באליפות א"י בשחיה לנשים.

היא נישאה לד"ר ברנרד הספל אותו הכירה ב"הכח וינה" כשוער קבוצת ההוקי שדה.

דויטש סיפרה את סיפורה בסרט התיעודי "הכח לשחות" שיצא לאקרנים בשנת 2004. הסרט מספר את סיפורן של שחייניות הכח וינה.

בגיל 86 נפטרה דויטש בהרצליה, ישראל.

על שמה נקרא "מעלה יהודית" בהרצליה ב'.

במוזיאון מכבי בכפר המכביה ברמת גן, יש פינת הנצחה ליהודית דויטש-הספל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]