יהודית נסיהו

יהודית נסיהו
	יהודית נסיהו בצילום מסך מסרט המשפחה באירוע "חיים שכאלה" בשנת 1992, במלאת 70 לשלמה יחזקאלי, איש ה"מוסד", מייסדה ומפקדה הראשון של "המסגרת" לעלייה ב' ממרוקו בשנת 1954, אז קיבל תחת פיקודו את נסיהו.
לידה	21 בספטמבר 1925; הולנד
פטירה	15 באוגוסט 2003 (בגיל 77); ישראל
מדינה	ישראל
מקום קבורה	בית העלמין ירקון
פעילות בולטת	סוכנת המוסד
ידועה בשל	השתתפה בלכידת אדולף אייכמן; ובמבצע לאיתור הילד יוסל'ה שוחמכר.
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
מעסיק	המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים

יהודית נסיהו (21 בספטמבר 1925 - 15 באוגוסט 2003) הייתה סוכנת "המוסד", השתתפה בהבאתו של אדולף אייכמן למשפט בישראל ובמבצע לאיתור הילד יוסל'ה שוחמכר.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודית נסיהו נולדה בהולנד בשנת 1925, בת לחיים וחנה פרידמן. בהיותה בת שלוש עברה עם משפחתה לבלגיה, שם עסק אביה בחלוקת סרטיפיקטים לעלייה לארץ ישראל וברכישת נשק ל"הגנה" שם שימש גם כנשיא ההסתדרות הציונית^[1]^[2]. בשנת 1940 עלתה עם משפחתה לארץ ישראל והמשפחה התגוררה בתל אביב. אף על פי שמשפחתה הייתה חילונית, הצטרפה יהודית לבני עקיבא.

למדה פילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. במלחמת העצמאות שירתה בצה"ל ואחר כך חזרה ללימודיה. בשנת 1956 הצטרפה ליחידה של הסוכנות היהודית בשם "המסגרת" שעסקה בהעלאת יהודי מרוקו. היא פעלה במשך כשנתיים בקזבלנקה, במסווה של הולנדית עשירה מאינדונזיה^[3]. שמה המחתרתי היה ז'ולייט. בסוף שנות החמישים עברה פעילות זו מהסוכנות היהודית ל"מוסד", וכך הפכה נסיהו לעובדת "המוסד" והשתתפה במבצעים רבים ברחבי תבל.

בשנת 1960 השתתפה במבצע הבאתו של אדולף אייכמן למשפט בישראל^[4]. היא הגיעה לארגנטינה מיד לאחר שאייכמן נלכד שם והוחזק בדירת מסתור. נסיהו טיפלה בתחזוקת הדירות ששימשו את חוטפיו של אייכמן בארגנטינה, במשך עשרת הימים ששהו שם. ראש "המוסד", איסר הראל, תיאר את פעילותה תוך שהוא מכנה אותה "דינה רון":

היא נבחרה כבת זוג אפשרית, מתוך הנחה שתוכל לדאוג לניהול משק הבית בימים שבין לכידת אייכמן והטסתו לארץ. היא הייתה חדשה בעבודה, אך כבר היה סיפק בידה להשתתף בכמה מבצעים מסובכים. היא שלטה בכמה לשונות, לבשה על נקלה זהויות שונות, והסתגלה ללא קושי לכל התנאים שאליהם נקלעה.

— איסר הראל, הבית ברחוב גריבלדי, ספריית מעריב, 1975

כשומרת מצוות עמדה נסיהו בפני אתגר מיוחד בעת שהייתה בפעילות מבצעית, ובפרט כשפעלה תחת מסווה. דוגמה לכך מופיעה בתיאורו של איסר הראל:

בהיותה שומרת מסורת, היו לדינה קשיים גדולים בענייני האוכל. היא עצמה לא טעמה מן המאכלים שבישלה, ורוב הזמן ניזונה מביצים קשות ולחם יבש, ושתתה קוקה קולה. כאשר העיר מישהו לקנת שאם לא יביא לה מזון כשר, היא תגווע ברעב, הלך והביא לה בשר מעושן כשר. ואולם מאמצו לא הועיל הרבה, שכן הכלים לא היו כשרים.

— איסר הראל, הבית ברחוב גריבלדי, ספריית מעריב, 1975, עמ' 175

בשנת 1962 השתתפה במבצע לאיתורו של הילד יוסל'ה שוחמכר, שנלקח מהוריו על ידי סבו, שרצה להעניק לילד חינוך חרדי.

בשנות השבעים הייתה ראש מחלקת כוח אדם ב"מוסד", ובתפקיד זה טיפלה בעצורי "פרשת לילהאמר" בנורווגיה. בשנת 1976 פרשה מ"המוסד".

לאחר פרישתה למדה משפטים וראיית חשבון, והתמחתה במשרדו של עו"ד ארווין שימרון, שאותו הכירה בעת שהשתתף בצוות הפרקליטים שטיפלו בעצורי לילהאמר. היא מונתה למנכ"לית אגודת הסופרים. יחד עם אחיה, אפרים בן חיים, נמנתה עם מייסדי מפלגת "התחיה".

בשנת 1962 נישאה למרדכי נסיהו, מראשי בית ברל ומהאידאולוגים של מפא"י ומפלגת העבודה, שאותו הכירה בעת לימודיה באוניברסיטה. בשנת 1964 נולד בנם היחיד, חיים. בגיל 30, לאחר שסיים לימודים לתואר דוקטור למתמטיקה, נפטר חיים נסיהו בעת טיול בנפאל. על שמו ניתן פרס חיים נסיהו במתמטיקה לעבודת דוקטורט מצטיינת במתמטיקה, שנכתבה ואושרה בישראל. לאחר מות בנם החל המצב להידרדר כאשר בעלה מרדכי חלה ונפטר ב-1997 היא עצמה חלתה בהמשך בסרטן בגרונה ולאחר מאבק נפטרה ב-2003