יהודית רביץ

יהודית רביץ
יהודית רביץ בהופעה
מידע כללי
תאריך לידה	29 בדצמבר 1956
מקום לידה	באר שבע, ישראל
שנות פעילות	1976— היום
סוגה	רוק, פופ, ג'אז, זמר עברי
חברת תקליטים	הליקון

יהודית רביץ (נולדה ב-29 בדצמבר 1956) היא זמרת, מלחינה, מעבדת ומפיקה מוזיקלית ישראלית. רביץ היא אחת מהיוצרות הבולטות והמצליחות ביותר במוזיקה הישראלית.

ביוגרפיה

תחילת הדרך

רביץ נולדה וגדלה בבאר שבע לאם ממוצא מצרי ואב ממוצא פולני. בוגרת בית הספר מקיף א' בעיר. היא נבחנה והתקבלה למספר להקות צבאיות על ידי אהוד מנור, ובחרה לשרת בצוות הווי של חיל הנדסה קרבית. בזמן שירותה הצבאי השתתפה בתוכנית כשרונות צעירים בגלי צה"ל יחד עם נורית גלרון, שסימנה את תחילת דרכה במוזיקה הישראלית. בעקבות שידור התוכנית הזמין אריק איינשטיין אותה ואת קורין אלאל לשיר באלבומו "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ב'". כעבור שנה ביצעה עם אלאל קולות רקע לשירו של איינשטיין "עטור מצחך זהב שחור", שנכלל באלבומו "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג'".

שנות השבעים

בשנת 1977 חברה רביץ להרכב "ששת" כסולנית, ותרמה ללהקה את אחד השירים הראשונים שהלחינה, "סמבה ברגל שמאל". הלחן, שניחן בסגנון סמבה, נכלל מאוחר יותר במופע "ארץ טרופית יפה". ההרכב "ששת" היווה בסיס לשיתוף פעולה עתידי בין רביץ לבין חבר ההרכב עדי רנרט, הן בתחום העיבודים המוזיקליים וההפקות והן על הבמות. רנרט הפיק ועיבד כמה מהופעותיה של רביץ, וממשיך לקחת חלק בהופעותיה עד היום.

בפסטיבל הזמר והפזמון של שנת 1977 ביצעה רביץ בהצעתו של שייקה לוי מהגשש החיוור את השיר "סליחות" של לאה גולדברג, בהלחנת עודד לרר. הופעתה זו תרמה לחשיפתה לקהל הרחב כזמרת צעירה וחדשה בנוף המוזיקלי, ומנגד תרם, לדבריה, להתפוררות ההרכב ששת^{[דרוש מקור]}. על אף שהשיר הגיע למקום השביעי בלבד בפסטיבל, הוא זכה להצלחה רבה, ונבחר כ"שיר השנה" במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג'. לאחר מכן הצטרפה רביץ למופעו של דני ליטני "בראש אחד", ובאלבומו בשם זה הקליטה איתו בדואט את השירים "לא טוב היות האדם לבדו" ו"בראש אחד". לאחר מכן השתתפה רביץ במופע משותף עם יוני רכטר בשם "באופן קבוע וחד פעמי", שבו הם הגישו חומרים שאותם חיברו בנפרד בעיבודים משותפים.

בשנת 1977 השתתפה רביץ במופע "ארץ טרופית יפה". מופע ראשון מסוגו בארץ, וייחודו בזכות סגנון לחניו הברזילאים כסמבה ובוסה נובה, בעיבודים של מתי כספי ובתרגומים של אהוד מנור. המופע זכה להצלחה רבה, והביא לגל של התעניינות במוזיקה ברזילאית בישראל.

בשנת 1978 חזרה רביץ אל בימת פסטיבל הזמר והפזמון וביצעה את השיר "מישהו" שכתב אהוד מנור והלחין מתי כספי. בשנה זו חברה רביץ אל יוני רכטר, גידי גוב, דויד ברוזה ויהונתן גפן בהקלטת האלבום "הכבש השישה עשר". האלבום החל כשיתוף פעולה בין גפן לרכטר, כאשר רכטר הלחין רבים משירי הילדים שפרסם גפן בספר "הכבש השישה עשר". האלבום, שבו נכללו גם לחנים של יוצרים נוספים בעיבודו של רכטר, הפך עם השנים לקלאסיקה לילדים, ולאחד הנמכרים ביותר בישראל. בין היתר ביצעה רביץ באלבום ביצוע סולו ל"הילדה הכי יפה בגן", אחד השירים המזוהים ביותר עמה.

בשנת 1979 הוציאה רביץ את אלבומה הראשון, "יהודית רביץ", שהכיל שירים שקטים ומלודיים שהקליטה בעבר, כ"סליחות", "מישהו" ו"הילדה הכי יפה בגן", לצד שירים חדשים שהוקלטו עבור האלבום, כ"לקחת את ידי בידך" (יעקב רוטבליט/מתי כספי), "אהבה יומיומית" (תרצה אתר/רביץ) ו"ליד הדלת" (יעקב גלעד/רביץ) עבור פסקול הסרט "דיזנגוף 99". באותה שנה יצא אלבום משותף לרביץ וליוני רכטר, שתיעד את המופע המשותף שהעלו השניים בקיץ 1978", "באופן קבוע וחד פעמי". אחרי המופע יצאה רביץ להופעות בקיבוצים, לבד עם הגיטרה שלה. בהופעה הראשונה נגמרו כל השירים תוך חצי שעה, הופעה קצרה יחסית בשביל לפחות כעשרה או יותר שירים. בשל כך, סירבו אנשי הקיבוץ לשלם לה, ורק אחרי שהתנסתה בדיבור לקהל, זכתה לתשלומים בהופעותיה הבאות.

שנות השמונים

בשנת 1980 הוציאה רביץ את אלבומה "גלוי ונעלם", שבו הלחינה את רוב השירים, והחלה, בהפקתו של יעקב גלעד, לשיר בסגנון רוקיסטי. גלעד כתב לאלבום את השירים "ארבע לפנות בוקר" ו"עכשיו הכול בסדר". כמו כן הכיל האלבום את "שיר ללא שם" ("כי שירי הוא בת קול ברוח"), שכתב שלום חנוך לזכר בן אחיו שנהרג.

לאלבומו של אריק סיני "סיבה טובה", שיצא ב-1981, הלחינה רביץ את השיר "שובי לפרדס", למילים של מאיר ויזלטיר. השיר הולחן כיומיים לפני צאת האלבום.^{[דרוש מקור]}

ב-1982 יצא האלבום "מילה טובה ואוסף שירים", שהכיל אוסף משיריה של רביץ, חלקם בגרסאות חדשות. האלבום נפתח בשיר "מילה טובה" (יעקב גלעד/רביץ), שהוקלט במיוחד עבור האוסף והיה גם שמו של מופע היחיד הראשון שלה שרץ ביולי של שנת 1981. לאלבומה של נורית גלרון "אני ראיתי יופי" שיצא באותה שנה הלחינה את השיר "ילדות נשכחת" למילותיו של גלעד. השיר הפך לאחד מלהיטיה הגדולים ביותר של גלרון.

כעבור שנה, בעקבות הופעתה עם הזמר הברזילאי ז'ורז' בן ז'ור, הוציאה רביץ אלבום משיריו בשם "בוא לריו", שכלל את הלהיטים הברזילאים "בוא לריו" ו"פני מלאך" בתרגומו של יעקב גלעד.

אלבומה "דרך המשי" מ-1984 החל את דרכה של רביץ ללב הקונצנזוס. שיר הנושא, שיר נשי אישי ומלודי שכתבה צרויה להב, הפך ללהיט, אך היו באלבום גם שירי רוק כמו "עד קצה המסלול", שכתבה אסתר שמיר. ההופעה שנלוותה לאלבום הצליחה מאוד.

ב-1986 השתתפה רביץ במופע "קולות שלובים", לצדם של גידי גוב, אריאל זילבר, שלמה גרוניך, יצחק קלפטר, שם טוב לוי ואלון אולארצ'יק. המופע התפרסם בזכות גרסת הכיסוי שהוקלטה לשירו של חיים נחמן ביאליק "שיר העבודה והמלאכה", בלחן של נחום נרדי.

בשנת 1987 יצא האלבום "באה מאהבה", שנחשב למצליח ביותר מאלבומיה מבחינת מכירות^{[דרוש מקור]}. האלבום נחשב לאחד מהאלבומים הטובים ביותר במוזיקה הישראלית, בין היתר בסדרה "האלבומים הגדולים" בערוץ 24, שהקדישה לו את הפרק הראשון בסדרה. רביץ הלחינה את רוב השירים באלבום לפני התאמתם הסופית לכתיבה פואטית ופזמונים.^{[דרוש מקור]} הפזמונאי יעקב רוטבליט כתב את רוב הפזמונים באלבום בהתאמה ללחניה של רביץ. רוב השירים באלבום ניחנו בסגנונם הרוקיסטי. אלבום זה תרם לביסוס מעמדה של רביץ כזמרת ומלחינת רוק בולטת, ובין הבודדות דאז שלקחו חלק בהוויית הרוק במוזיקה הישראלית. בעקבות הצלחת האלבום הגיע המופע "באה מאהבה" בהפקתה של טמירה ירדני, שליוותה את רביץ כמפיקה כבר בהופעות קודמות. המופע זכה להצלחה גדולה ברחבי ישראל. שיר הנושא, "באה מאהבה", הפך ללהיט ענק, וזכה בתואר "שיר השנה" ברשת ג'. להיטים נוספים באלבום היו "שבתות וחגים", "רחבת הריקודים" ו"סוף לסיפור".

לאחר הופעותיה המצליחות עם "באה מאהבה", הופיעה רביץ בהופעות משותפות עם נורית גלרון, שם חידשו השתיים את השיר "כשאת בוכה את לא יפה", ולאחר מכן עם שלום חנוך.

ב-1989 הפיקה רביץ את האלבום "אנטארקטיקה" של קורין אלאל, ועיבדה את שיריו. האלבום נחשב כאלבום המצליח ביותר של אלאל^{[דרוש מקור]}. באותה שנה עזרה לזמרת עדנה לב כאשר נכחה באולפן בחודשים הראשונים של הקלטת אלבומה "הדרך אלי", שלא זכה להצלחה מיוחדת על אף להיטים גדולים כ"יותר", "אהובת המטדור", "אל תשכח", "כל הדרך אלי" ו"תדליק אותי".

שנות התשעים

בשנת 1990 הקליטה רביץ את האלבום "שֵׁם", שלא הצליח מסחרית, אך זכה להערכה רבה. גם באלבום זה הלחינה רביץ את השירים, ואת מילותיהם כתבה שמרית אור. בין להיטי האלבום היו "אפריקה", "רעידת אדמה", "משנה לשנה" ושיר הנושא בעל האמירה הפוליטית הנוקבת על יחסי יהודים וערבים: "שֵׁם, שנינו בני שֵׁם". האלבום גם נחשב למעין "המשך" לאלבומה הקודם "באה מאהבה".

ב-1992 הפיקה רביץ את אלבומו של אהוד בנאי "השלישי", ועיבדה את שיריו יחד עם בנאי. עוד באותה שנה הפיקה את האלבום "זן נדיר" של קורין אלאל.

רביץ חזרה להצליח עם האלבום "ומאוד לא פשוט לחכות" מ-1993. באלבום זה הלחינה רביץ בסגנון רוקיסטי שירי משוררים של דליה רביקוביץ ("תמונה"), יהודה עמיחי ("באהבתנו") ולאה גולדברג ("הגננים היום עצובים", "אני משם" ו"למחרת", הידוע יותר בשורה "ומאוד לא פשוט לחכות" כשם האלבום). באלבום נכלל גם שיר שהולחן למילותיה של הזמרת חוה אלברשטיין ("נוסע סמוי"), שגדעון כפן הלחין אותו קודם. בעקבות האלבום חזרה רביץ להופעות גדולות באיצטדיונים.

באמצע שנות התשעים עברה רביץ מהופעות גדולות באיצטדיונים לאולמות קטנים יותר.

האלבום "עד לאן שהלב לוקח", שיצא ב-1994, הורכב ברובו מחומר ישן של רביץ, שזכה לעיבודים חדשים במספר הופעות שקיימה באותה תקופה. מהמופע המשותף בערד שקיימה עם גידי גוב בעיבודיו של רמי קלינשטיין יצאה גרסה חדשה לשיר "באה מאהבה". השירים "ברחובות שלנו" (במקור של להקת משינה), "שקט" (במקור של להקת בלאגן) ו"לילה" (במקור של שלום חנוך), הופקו ועובדו למופע חד פעמי שנקרא "סטנדרט מקומי" שהתקיים בפסטיבל ג'אז בסינמטק תל אביב. כל שאר השירים עובדו למופע של רביץ שבא בעקבות אלבומה הקודם, "ומאוד לא פשוט לחכות".

באותה שנה הופיעה רביץ בפסטיבל "ג'אז סרטים ווידאוטייפ", בהפקתו של עדי רנרט. ההופעה צוינה כמיוחדת בזכות עיבודיה המחודשים, שניחנו בסגנון ג'אז עשיר לשירים ישראלים וביניהם שירו של מאיר אריאל "נשל הנחש"^{[דרוש מקור]}.

ב-1995 העלתה רביץ מופע משותף עם אסתר עופרים במסגרת פסטיבל ערד. לכבוד המופע הלחינה רביץ שיר חדש למילים של אהוד מנור בשם "ים של געגוע". בשנת 1996 ביצעה רביץ את הדואטים "החופש בבית הבראה" ו"קרה זה רק הפעם" לצדו של אריק איינשטיין באלבומו "קצת לקחת חזרה".

בשנת 1997 הוציאה רביץ את האלבום "איזו מין ילדה", בעיבודים משותפים לרביץ ולעדי רנרט. למרות הצלחת שיר הנושא ושאר השירים, נכשל האלבום מסחרית. באלבום זה החלה רביץ לראשונה לכתוב חלק ממילות שיריה בעצמה.

העשור הראשון של המאה ה-21

באלבומה "געגוע" שיצא בשנת 2000 החלה רביץ לשתף פעולה עם יוצרים צעירים בעיבודים, כתיבה והפקת השירים, ובהם דן תורן ויובל שפריר. בין שירי האלבום היו הבלדה "בך לא נוגע", שכתב והלחין תורן, ושיר הפופ "געגוע", שכתבה והלחינה רביץ. באותה שנה גם יצאה מהדורה מחודשת של האלבום כאשר נוסף לו דיסק בונוס, עם 5 שירים, רובם דואטים.

בעקבות אימוץ בתה באותה השנה העלתה רביץ ב-2004 מופע אינטימי בשם "ילדות". במופע זה היא ביצעה שירי ילדים אהובים עליה, כמו "פרש" ("רוץ בן סוסי") של חיים נחמן ביאליק, בעיבודים מיוחדים שלה. רביץ שילבה במופע מספר שירי ילדים מקוריים שכתבה. ממופע זה יצא כסינגל השיר "את עושה אותי אמא", שהלחינה רביץ למילים של עינת רז. באותה שנה הלחינה רביץ את שירי הצגת הילדים "בנצי", שנכתבו על ידי רונן פלד ועובדו על ידי עמית פוזזנסקי.

בשנת 2007 הוציאה רביץ את אלבומה "עיר קטנה", שבו השתתפו בכתיבה יהלי סובול, רונה קינן וסיון שביט. רביץ עיבדה את כל שירי האלבום יחד עם אמיר צורף. שלושה חודשים לאחר צאתו הגיע האלבום למעמד אלבום זהב. מהאלבום יצאו כסינגלים השירים "עיר קטנה" שכתב והלחין סובול, "כשתבוא אהבה" שכתבה שביט, "ציפייה לאושר" שכתבה אסתר שמיר, שגם ביצעה אותו במקור בלחן משלה, "שוב מתחלפת העונה" שהלחינה רביץ למילים של איתמר רוטשילד, "הפנים שבפנים" שכתבה רונה קינן ו"בשעה שאחרי הלילה", למילים של נתן זך, שגם קורא את הבית האחרון בשיר. גם האלבום הזה יצא במהדורה מחודשת עם דיסק בונוס.

בשנת 2008 הקליטה רביץ גרסת כיסוי לשירה של להקת אתניX "ציפור מדבר", עבור הפרויקט "עבודה עברית". ב־3 ביולי 2008 הופיעה רביץ לראשונה מזה עשור בקיסריה, וזכתה להצלחה מסחרית ולביקורות טובות.‏ כרטיסים להופעות נוספות לאחר מכן נמכרו במהרה ואזלו. ההופעה תועדה על גבי האלבום הכפול "באה מאהבה – קיסריה 2008", שצילומו הופץ גם על DVD.‏

העשור השני של המאה ה-21

בשנת 2010 הוציאה רביץ את האלבום "יהודית ויעקב, שירים מהבית", במשותף עם אחיה הגיטריסט יעקב רביץ. האלבום הורכב כולו מגרסאות כיסוי של השניים לשירים עבריים ישנים. תוך חודש הגיע האלבום למעמד אלבום זהב, על מכירות של למעלה מ-20 אלף עותקים^{[דרוש מקור]}. באותה שנה הפיקה רביץ את אלבומה של קרן פלס "בין העיר לכפר", ועיבדה את כל שיריו.

בפברואר 2011 התארחה רביץ בתכנית הקומדיה המוזיקלית Red Band.

תרומתה למוזיקה הישראלית

רביץ תרמה רבות לקריירה של אמנים צעירים וותיקים כאחד, לרבות משוררים, פזמונאים, מלחינים, מפיקים מוזיקלים וזמרים, הן בזכות הפקות, עיבודים ולחנים מקוריים שהפכו למזוהים עם אותם אמנים והן בזכות הכללתם במהלך עבודתה, מראשית דרכה ועד היום.^{[דרוש מקור]}

בעקבות שיתוף הפעולה של רביץ עם אסתר עופרים, לאחר שהאחרונה ביססה 18 שנות קריירה מוזיקלית מחוץ לישראל, חזרה עופרים לתודעת הציבור הישראלי. שתי הפקותיה של רביץ לקורין אלאל, "אנטארטיקה" (1989) ו"זן נדיר" (1992), החזירו את אלאל לתודעת הציבור בישראל.

רביץ היא בין המוזיקאיות הבודדות שפרצו מחסום תרבותי אפלייתי בתחום הרוק בישראל. רביץ ציינה בסדרה "סוף עונת התפוזים", כי אינה מאמינה בביטוי "רוק נשי", וכמו כן כי במהלך שנות עבודתה מעולם לא חשה באפליה על רקע מיני.

רביץ חלשה על מספר סגנונות מוזיקליים, בהם ג'אז, רוק, סמבה ומוזיקה קלאסית, ובד בבד התאימה לחנים ארץ ישראלים ישנים ללחנים ב"רוח התקופה".

בין האמנים שאיתם עבדה והופיעה נמנים: אהובה עוזרי, אלון אולארצ'יק, אריק איינשטיין, אריק סיני, גידי גוב, דני ליטני מתי כספי, נורית גלרון, נינט טייב^{[דרוש מקור]} סיון שביט, עפרה חזה, קרן פלס, רונה קינן, רמי פורטיס, שלומי שבן^{[דרוש מקור]}, שמוליק בודגוב, שרית חדד. בין המפיקים המוזיקליים שאיתם עבדה והופיעה נמנים יוני רכטר, עדי רנרט ושם טוב לוי. בין המשוררים שאת שיריהם הלחינה נמנים יהודה עמיחי, לאה גולדברג, יונה וולך, דליה רביקוביץ וצרויה להב.

חייה האישים

ב-23 בדצמבר 2009 חשפה רביץ את חייה האישים ואת מערכת היחסים הזוגית שלה עם נעמי קניוק, בתו של הסופר יורם קניוק, בדף הראשי של עיתון ידיעות אחרונות. הכתבה באה בעקבות סרט טלוויזיוני חדש על חייה במסגרת הסדרה "גיבורי תרבות" המשודרת בערוץ 8.‏‏ הזוג מגדל יחד את בתה של רביץ ואת בנה של קניוק.‏

דיסקוגרפיה

אלבומי סולו "יהודית רביץ" (1979) "גלוי ונעלם" (1980) "בוא לריו" (1983) "דרך המשי" (1984) "באה מאהבה" (1987) "שֵׁם" (1990) "ומאוד לא פשוט לחכות" (1993) "עד לאן שהלב לוקח" (1994) "איזו מין ילדה" (1997) "געגוע" (2000) "עיר קטנה" (2007) אוספים "מילה טובה ואוסף שירים" (1982) "מיטב השירים" (1994) "מיטב השירים 2" (2002) "אוסף להיטים" (2004) "מיטב השירים 1 + 2" (2007) (מארז של שני אלבומי "מיטב השירים")

שיתופי פעולה "ששת" (1977) (כסולנית להקת "ששת") "ארץ טרופית יפה" (1977) (עם מתי כספי, קורין אלאל, יוריק בן דוד, צילה דגן וצמד הפרברים). "הכבש השישה עשר" (1978) (עם יוני רכטר, דיוויד ברוזה, יהונתן גפן וגידי גוב) "באופן קבוע וחד פעמי" (1979) (עם יוני רכטר) "הדרך אלי" (1989) (באלבום זה של עדנה לב, רביץ עזרה בחודשים הראשונים להקלטותו עד שהיא פרשה) "חברים שרים קורין" (1998) (מופע של זמרים שונים לשירי קורין אלאל). "לו באת - נשים שרות שם טוב לוי" (2006) (עם קורין אלאל, לאה שבת, דיקלה ושם טוב לוי) "בללי, רביץ, רביקוביץ" (2009) (עם אבי בללי) "יהודית ויעקב, שירים מהבית" (2010) (עם אחיה הגיטריסט יעקב רביץ) הופעות וסרטי DVD "יהודית רביץ והפילהרמונית" (2001) "ילדות" (ילדים) (2004) "גם אני רוצה חיבוק" (ילדים) (2006) "באה מאהבה - קיסריה 2008" (2008) (אלבום כפול מההופעה שיצא אח"כ גם על גבי DVD וכלל כבונוס סרט דוקומנטרי על האלבום "באה מאהבה" באדיבות ערוץ 24) "גם אני רוצה חיבוק" (2008) (מהדורה מחודשת הכוללת כתוספת דיסק שירים (CD) מה-DVD)

קישורים חיצוניים

• אור ברנע, פרויקט של יהודית רביץ לחידוש שיריה של דליה רביקוביץ', ynet
• יהודית רביץ, באתר MOOMA
• מילים לשירים של יהודית רביץ באתר שירונט
• אקורדים לשירים של יהודית רביץ, באתר tab4u
• בן שלו, יהודית רביץ נמצאת בכל מקום, עכבר העיר, 27 בפברואר 2009
• ירין כץ, באים מאהבה: על האלבום של יהודית ויעקב רביץ, nrg, ‏, 31 באוגוסט 2010
• מתן אברמוביץ', ראיון עם יהודית רביץ, עכבר העיר, 24 בספטמבר 2010
• האלבומים הגדולים, 13 נובמבר 2007