יהודי האיגבו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יהודי האִיגְבּוֹ (Igbo Jews) או בשמם האחר "אִיבּוֹ בני-ישראל", הם קהילה דתית בתוך הקבוצה האתנית של בני האיגבו בניגריה, אשר חבריה פועלים על פי הדת היהודית ומאמינים כי אבות-אבותיהם הינם יהודים אשר היגרו מארץ ישראל למערב אפריקה לפני כ-1,500 שנה.

יהודי האיגבו אינם היחידים אשר טוענים לזיקה ליהדות ולהיותם צאצאים ליהודים בניגריה, קיימות קהילות נוספות במדינה זו המנהלות פולחן ואורך חיים יהודי. בין קהילות אלו ניתן למצוא את הקהילה היהודית ביורובאלאנד(אנ'), יהודי בית ישראל מגאנה, וכן קבוצות של יהודים משיחיים הטוענים שהם יהודיים לכל דבר אך מאמינים בישו ולכן לא מוכרים על ידי רוב הזרמים ביהדות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר מקורות טוענים שנוכחות יהודית הייתה קיימת בניגריה עוד משנת 638 לפנה"ס[דרוש מקור]. ההשערה היא שיהודים גלו לאפריקה לאחר חורבן שני בתי המקדש בירושלים והקימו קהילות בכל רחבי אפריקה. האוכלוסייה היהודית המשיכה להתפרס דרומה לאפריקה, הדרומית לסהרה, ומערבה לרוחבה של צפון היבשת, ככל הנראה בעקבות הכיבושים הערביים. אחת ההשערות היא, כי מקורם של יהודי האיגבו הוא מיהודים שנדדו אל דג'רבה שבתוניסיה לאחר חורבן בתי המקדש ומשם לשאר צפון אפריקה.

כיום קיימת ביקורת בתוך חברת האיגבו הלא-יהודית על יהודי האיגבו, חוקרים מסוימים בני האיגבו טוענים שעל האיגבו להיות גאים במוצאם הניגרי המקומי ולא לייחס לעצמם מוצא זר מכיוון שמוצאם הוא משבטים שחיו בניגריה לפני כ-5000 שנה ולא מגולי ישראל ויהודה. לדבריהם הקשר הראשוני בין בני האיגבו לסיפורי המקרא ולעם ישראל נוצר עם הגעת המיסיון הנוצרי שהמיר את דת המקומיים לנצרות, וש"כיום רבים רוצים לטעון לקשר לעם ישראל בגלל שהתנ"ך הוא ב"אופנה".‏[1]

בני האיגבו מייחסים את עצמם לשלושה מתוך שנים עשר שבטי ישראל והם: שבט גד, שבט זבולון, ושבט מנשה. ההיסטוריה שבעל פה של בני השבט מדברת על לוחם אגדי בשם עֵרִי שהגיע מארץ ישראל. יהודי אגיבו מייחסים זאת לעתים לערי, בנו של גד ונכדו של יעקב, כפי שכתוב בספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק ט"ז[2]. חלק מהאיגבו טוענים שישנן משפחות בקרב יהודי האיגבו שהן צאצאים של משפחות הכהנים והלווים.

זיקה ליהדות - אמונות ומנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנהגים הדתיים של יהודי האיגבו כוללים:

  • ברית מילה שמונה ימים לאחר הולדתו של בן זכר.
  • שמירה על כשרות של מזון.
  • פרידה בין הגבר לאישה בעת נידה.
  • לבוש טלית וחבישת כיפה.
  • חגיגת חגים המצוינים בתורה. לדוגמה - ראש השנה, יום כיפור ועוד.
  • לאחרונה אימצו הקהילות היהודיות בניגריה גם חגים שאין מצוינים בתורה, ביניהם את חנוכה ופורים, חגים אשר מוסדו בדת רק לאחר ששבטי ישראל הוגלו.

האיגבו היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום ישנם 26 בתי כנסת ברחבי ניגריה ויהודי האיגבו מונים כ- 40,000 איש מתוך כ-140 מיליון אזרחי המדינה. ריכוזי היהודים הגדולים במדינה נמצאים במרכז גיחון באבוג'ה, ובדרום המדינה - בעיקר בפורט הרקורט(אנ'). המנהיג המוביל את יהודי האיגבו הוא רבי הווארד גורין הקונסרבטיבי, בוגר הסמינר היהודי לתאולוגיה בשנת 1976[3].

קשר עם ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקשר הראשון של יהדות ניגריה עם שאר העולם היהודי קיבל מעמד רשמי בין השנים 1995 ל- 1997, לאחר שראש ממשלת ישראל, יצחק רבין שלח צוות חוקרים לניגריה בחיפוש אחר עשרת השבטים האבודים[4]. אף על פי כן, מדינת ישראל, טרם הכירה באיגבו כצאצאי השבטים האבודים.

קשר עם התפוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבנים ומחנכים מארצות הברית ביקרו לעתים את הקהילה וקהילות יהודיות רבות תומכות ביהדות ניגריה על ידי שליחת ספרים, מחשבים ומאמרים יהודיים[5][6]. יהודי האיגבו פועלים לחיזוק קשרים עם הקהילה היהודית בבוסטון ונהנים מתמיכתה בהם[2].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Nigeria's Igbo Jews: 'Lost tribe' of Israel? כתבה בנושא באתר CNN.
  2. ^ 2.0 2.1 האם נמצא שבט יהודי אבוד בניגריה אריאל שמידברג, NFC, 17.5.2007 .
  3. ^ Joanne Palmer, "How a Nice Jewish Boy Became a Chief Rabbi in Nigeria", United Synagogue of Conservative Judaism, 2006.
  4. ^ Adeze Ajukwu "Interview with Sir Nat Okafor-Ogbaji" Kwenu June 8 2004.
  5. ^ "Rabbi Returns to Nigeria for 3-Week Mission.." Tikvat Israel February 13 2006
  6. ^ "Tikvat Israel ships scripture to Nigeria" Tikvat Israel January 11 2006.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]