יהושע בועז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיבוריו של הרב יהושע בועז מודפסים על דף הגמרא, מימין מסורת הש"ס משמאל למעלה "עין משפט נר מצווה" בין פירוש רש"י לגמרא "תורה אור"

הרב יהושע בועז ממשפחת ברוך (המאה השש עשרה), הוא מגדולי הפוסקים האחרונים, בעל הפירוש הנודע "שלטי הגיבורים" על הרי"ף, וציוני "מסורת הש"ס", "תורה אור" ו"עין משפט נר מצווה" על תלמוד בבלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יהושע בועז (ברוך) בן שמעון בן אברהם נולד באיטליה לרבי שמעון לבית ברוך, משפחתו גלתה לאיטליה בגירוש ספרד‏[1]. שנת לידתו אינה ידועה, יש שהעריכו שנולד בשנת רע"ח-רע"ט (1518) לערך‏[2], יש שכתבו שנולד בשנת רל"ב‏[3], ויש מהחוקרים האחרונים שהסיקו כי נולד בסביבות שנת ר"ס‏[4]. מגיל 23 עד גיל 36 חיבר את חיבוריו "מסורת הש"ס", "תורה אור" ו"עין משפט", בנוסף הוא זה שציין בתוס' את כל הפניות הדפים. חיבורים אלו מלמדים על בקיאותו העצומה בתורה. הוא נפטר בשנת שט"ו-1555. חיבוריו של ר' יהושע בועז על הש"ס הוכנסו להדפסת התלמוד משנים ש"ו-שי"א[דרוש מקור], 1546-‏1551, על ידי המדפיס הנוצרי מארקו אנטוניו יושטיניאן כדי להוסיף "תועלת" למהדורתו השנייה של ש"ס ונציה של דניאל בומברג.

הוא חי בתקופת ראשוני האחרונים, בזמנם של רבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך, והרמ"א. רבי יוסף קארו לא ראה את ספר שלטי הגיבורים‏[5], שנדפס בתקופה חופפת להדפסת השולחן ערוך, אך הרמ"א הרבה להביא פסקים מספר זה, ומכנהו "הגהות אלפסי".

פסיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין פסיקותיו הידועות בהלכה הוא ההיתר לנשים לחבוש פאה. הוא טען ששיער שאינו מחובר לראש, גם אם זה שערה שלה עצמה, אינו נקרא "ערוה", ומהווה כיסוי ראש הולם לנשים, כמו כיסוי בד:

"פאה נכרית... משמע להדיא שמותרות בנות ישראל להתקשט בהן, דשיער באשה ערוה דקאמר לא הוי אלא בשיער הדבוק לבשרה ממש ונראה גם בשרה עם השיער, אבל שיער המכסה שערה אין כאן משום שיער באשה ערוה וגם לא משום פרועת ראש. ונראה דלא שנא שערות דידה לא שנא שערות של חברתה, כל עוד דעבידי לכיסוי השיער והן תלושות, אף על פי דקישוט הוא לה כדי שתראה בעלת שיער, אין בכך כלום ושפיר דמי"‏[6].

פסיקתו זו שנויה במחלוקת, אך בזמנו הצטרפו אליה הרמ"א והמג"א, ועם הזמן הצטרפו אליה פוסקים רבים מכל העדות‏[7].

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד:

  • מסורת הש"ס - הפניות למקבילות ממסכתות אחרות בתלמוד הבבלי, כולל הגהות והערות קצרות על המסכת.
  • תורה אור - מקורות פסוקי התנ"ך המופיעים במסכת.
  • עין משפט - נר מצווה - הפניות במסכת למקומות בהם דיברו הרמב"ם והסמ"ג על ההלכה המוזכרת במסכת. לאחר מכן נוספו גם ציונים להלכות המובאות בשלחן ערוך, וארבעה טורים לר' יעקב בן הרא"ש. דבר זה הוא כלי עזר חשוב ביותר ללומדי הגמרא "אליבא דהלכתא".

הלכה:

  • שלטי הגיבורים (נדפס לראשונה בסביוניטה בשנת ה'שי"ד) הוא פירוש הלכתי על הרי"ף המובא גם על פירוש המרדכי. הספר מהווה תמצות פסקי ההלכה הנובעים מדברי הרי"ף וההתייחסות אליהם בספרי ראשונים אחרים ובעיקר מספר ריא"ז. הוא מודפס בדפי הרי"ף בצד החיצוני של הדף.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ את שמו הוא חתם בראש הקדמתו לפירושו למסכת ברכות: "אמר צעיר התלמידים יהושע בועז... למשפחת ברוך מגירוש קטלוניא (=ספרד)
  2. ^ ראה מאמר בקובץ "ישורון" תשס"ח, עמ' עה, הרב שלמה גאטעסמאן
  3. ^ ספר לקט שכחת הפאה, בהסתמך על אנציקלופדיה לגדולי ישראל עמ' 701
  4. ^ ראו מכתבו של אחד החוקרים בקובץ אליבא דהלכתא ס"ג
  5. ^ ספר "שם הגדולים" להחיד"א, חלק ספרים מערכת ש' אות ע"ז
  6. ^ שלטי הגיבורים על הרי"ף, שבת דף כ"ט מדפי הרי"ף
  7. ^ מבין הפוסקים הספרדיים: הרב בן ציון אבא שאול, הרב שלום משאש, הרב עובדיה הדאיה, הרב חיים כסאר והרב יוסף קאפח
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.