יהושע צימבליסט

ר' יהושע מהורודנה (הורודנר)

לידה	31 במאי 1865 ו' בסיוון תרכ"ה
פטירה	21 בספטמבר 1947 (בגיל 82) ז' בתשרי תש"ח
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
תקופת הפעילות	? – 21 בספטמבר 1947

הרב יהושע צימבליסט (נודע כר' יהושע מהורודנה (הורודנר); ו' בסיוון תרכ"ה 31 במאי 1865~ - ז' בתשרי תש"ח, 21 בספטמבר 1947) היה רב וראש ישיבה במינסק. לאחר עלותו ארצה היה נשיא כבוד של הנהלת "התאחדות הרבנים פליטי רוסיא ושאר ארצות" בירושלים.

ביוגרפיה

נולד בדוברובה שליד גרודנה למשה אהרן ופרידה אסתר. למד בעיר גרודנה, שם התגוררו רבים מבני משפחתו, ומאז כונה על שם עיר זו "רבי יהושע הורודנר" (או "רבי יהושע גרודנר"; וכן: "רבי יהושע מהורודנא"), וכמעט שלא הוזכר בשם משפחתו. אף הוא עצמו לא היה חותם בשמו המלא אלא "יהושע מהוראדנא".

בהיותו כבן עשרים נישא לזלוטה אסתר. לאחר נישואיו נאלץ לשנות את שם משפחתו ולעזוב את גרודנה למינסק. למד במוסד לאברכים "תומכי תורה", שהשתלמו לתפקיד מורי הוראה, והיה מקורב לרב המקומי הרב אליעזר רבינוביץ. הוא בלט באישיותו ולמרות גילו הצעיר הצטרף לישיבות פרנסי העיר שהתקיימו בבית הרב רבינוביץ, ולדעתו היה משקל רב בהחלטות שהתקבלו בישיבה. לאחר השלמת לימודיו עסק לפרנסתו במשך תקופה בייצור יין.

מו"ץ וראש ישיבה

כעבור זמן התמנה למו"ץ ולראש ישיבה בישיבה המקומית, ששכנה באחד מבתי המדרש בעיר. משם עבר לבית המדרש "שואבי מים" שבעיר, והועמד בראשות הישיבה שפעלה בו, בראשה עמדו בעבר כמה רבנים בולטים ובהם רב העיר הרב רבינוביץ. הרב צימבליסט התגורר עם משפחתו בדירה קטנה בחצר בית המדרש. ביתו שימש כבית הכנסת אורחים מרכזי בעיר.

שימש פעמים רבות כבורר בין בעלי דין בעירו ומחוצה לה, והדיונים היו מתקיימים בביתו. בין בעלי הדין היו סוחרים ובעלי מפעלים גדולים. היה ממונה ונאמן מטעם מספר מוסדות צדקה וחסד במינסק. בערבי חגים היה הולך להתרים את עשירי העיר יחד עם קרוב משפחתו הרב ישראל "המגיד מגרודנה", ולאחר מכן עם הרב בנימין הכהן שקוביצקי, "המגיד ממינסק". עסק רבות בשחרור תלמידי חכמים מן הצבא או ממאסר, ובעת הצורך היה חותם על ערבות לשחרורם.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה התמלאה מינסק בפליטים רבים, בהם ראשי ישיבות ורבנים ידועים. כמן כן השתכנה בעיר ישיבת סלובודקה, על רבניה ותלמידיה. הרב צימבליסט שימש כתובת מרכזית בסיוע ועזרה לפליטים ולתושבי העיר, וכן סייע באחזקת הישיבה. בכמה מקרים החביא בביתו תלמידי ישיבות שהשתמטו מהצבא הרוסי.

החפץ חיים התאכסן במינסק והתגורר מול בית המדרש "שואבי מים". בתקופה זו היו השניים בקשר הדוק. כששב לראדין נהג החפץ חיים להזכיר בשיחותיו בפני תלמידיו בישיבה את "ר' יהושע הורודנר" כדוגמה ל"עובד ה'".

לאחר עליית השלטון הבולשביקי, שאסר על פעילות דתית, התפזרו מהעיר רוב רובם של הרבנים ותלמידי הישיבות. הרב צימבליסט המשיך לקיים את ישיבתו בבית המדרש "שואבי מים" בתנאי מחתרת. בתקופה זו היה זה המקום היחיד בעיר שהייתה בו פעילות דתית ותורנית. הוא ריכז בישיבה כשבע מאות תלמידים בגילאים שונים וניהל מערכת ענפה של ר"מים ומשגיחים. הוא אסף כסף בין יהודי העיר לצורך אחזקת הישיבה ורבניה. נהג לשבת כשומר בפתח בית המדרש, וכשהיה רואה שוטר מתקרב מיהר להזהיר את יושבי בית המדרש. תלמידים שנעצרו על ידי השלטונות שוחררו הודות למאמציו. בתקופת פעילותו המחתרתית במינסק סייעו לו בנו מרדכי סנדר וחתנו הרב אשר קרשטיין (לימים הרב של עפולה). בתקופת מגוריו במינסק חלתה אשתו ונפטרה.

בשנת 1928 היה בין 31 הרבנים שחתמו על הצהרה שבברית המועצות יש חופש דת, תחת כפייה של הג.פ.או..

בארץ ישראל

לאחר שחיי הדת ברוסיה נעשו בלתי אפשריים החליט לעלות לארץ ישראל. בשנת תרפ"ד (1924) סודרה לו אשרת עלייה, אך החפץ חיים הניא אותו מלעזוב את מינסק, וכתב לו: "אסור לגנרל לעזוב את החזית באמצע המערכה". גם מחלת ופטירת רעייתו עיכבו את עלייתו. רק כעבור כעשור, בשלהי שנת תרצ"ג (1933), מימש את אשרת העלייה שסידר לו בנו, שלמה, שהתגורר בארץ. הוא עלה בסיועו של הראי"ה קוק, ועם בואו ארצה נפגש עמו בבית הרב. בנו שלמה כתב: "בבואו לארץ בשנת תרצ"ג יצאתי לקבל את פניו ביפו, וכמעט שלא הכרתיו. כשראיתיו מרחוק, נראה ישיש שחוח ורצוץ מעמל חייו ברוסיה. לבי התכווץ בראותי אותו. אך כשבאנו לירושלים... התחיל מיד להתאושש".

הרב צימבליסט התיישב בשכונת זיכרון משה בירושלים. התפלל בבית הכנסת השכונתי ומסר בו בקביעות שיעורי תורה בסדר קדשים. הוא נישא בשנית לזלאטה הינדה.

עם עלותו החל בפעילות ענפה של עזרה וסיוע לנזקקים. ביתו שימש מרכז לרבנים פליטים מרוסיה ומארצות אחרות. כעבור זמן החל לפעול במסגרת "התאחדות הרבנים פליטי רוסיא ושאר ארצות" ושימש נשיא הכבוד של הארגון. כל פעילותו הייתה בהתנדבות ולמחייתו קיבל סיוע כספי משני אחיו שהתגוררו בארצות הברית – הרב יחזקאל מושקוביץ, רב בית הכנסת עדת בני ישראל בברוקלין, ומאיר סילברמן מפנסילבניה. הרב צימבליסט השתמש בחלק מועט מכספי התמיכה ששלחו אחיו ואת רובם חילק לצדקה לתלמידי חכמים נצרכים.

לאחר עליית הנאצים לשלטון והחרפת המצב ברוסיה הבולשביקית התגבר גל העולים לארץ ישראל. בעקבות זאת הגביר את פעילותו ב"התאחדות הרבנים פליטי רוסיא". למרות חוליו וגילו המבוגר, פעל רבות להשגת תרומות מישראל ומחוצה לה וחלוקתן לרבנים, לתלמידי חכמים ולאלמנות רבנים.

בשנותיו האחרונות החל לפעול לחיזוק שמירת השבת במקומות הציבוריים בירושלים. מדי יום שישי היה מסתובב בשכונות גאולה וכרם אברהם ומבקש מן החנוונים להזדרז ולסגור את חנויותיהם לפני שבת. פרסם מאמרים על מעלת שמירת השבת בעיתון "קול ישראל", ושלחם לפרסום בכתב העת "הפרדס" בארצות הברית.

בערוב ימיו נחלש מאוד. בז' בתשרי תש"ח עוד הספיק לפקוד את משרד "התאחדות הרבנים פליטי רוסיא" כדי לטפל במקרה של אלמנת אחד הרבנים. מיד לאחר מכן חש ברע ונפטר. נקבר בבית הקברות בהר הזיתים בלוויה רבת משתתפים.

בשנת תש"ט (1949) הוציאו בני משפחתו קובץ לזכרו בשם "רבי יהושע מהוראדנא" ובו תולדותיו, דברי תורה שלו וכן מאמרי הערכה עליו ועל פועלו. ראש ישיבת חברון, הרב יחזקאל סרנא, קרוב משפחתו, כתב עליו שהיה "מאנשי הסגולה המעטים". הרב יהושע זליג דיסקין, שביקר במינסק וראה מקרוב את פועלו של הרב צימבליסט, כינה אותו "רבי חייא של יהדות רוסיה, שעשה שלא תשתכח תורה מישראל".

בניו הם הרב שלמה צימבליסט שעמד בראש ישיבת תפארת צבי, מרדכי סנדר (אביו של הדיין הרב חיים גדליה צימבליסט), ומשה שנפצע בפרעות תרפ"ט. בנותיו הן שרה שנישאה לרב יצחק ויינשטיין מנהל ישיבת וולוז'ין ורב העיירות הורודושיץ ווישנובה (בתם היחידה, עטיל, הייתה אשת הרב יוסף דב סולובייצ'יק מירושלים), פרומה שנישאה לרב אשר קרשטיין רבה של עפולה, ושיינה אשר נספתה בשואה בגטו ווילנה, עם בעלה הרב יעקב לוין ושני ילדיהם.

מתלמידיו

• הרב יונה קרפילוב
• הרב דוד סלומון
• הרב משה צבי נריה
• הרב שאול ישראלי
• הסופר והמשורר בן ציון גרשוני
• הרב ד"ר אלתר הילביץ
• הרב מרדכי אליהו סלושץ
• הרב שלמה גאבורין - ר"מ בישיבת תחכמוני בוורשה

לקריאה נוספת

• הרב ניסן טלושקין, 'צדיק אבד!' - במלאת שלושים יום לפטירת הרב צימבליסט, הפרדס [כב,ב], חשון תש"ח, עמ' 10
• 'הרב ר' יהושע צימבליסט (הורדונר)', בתוך: מינסק עיר ואם, כרך א, הקיבוץ המאוחד תשל"ה, עמ' 661–662 (ובמקומות רבים לאורך שני כרכי הספר)
• 'לדמותו של רבי יהושע הורדונר (צימבליסט) זצ"ל', מוסף שבת קודש של העיתון יתד נאמן, 51, פרשת וילך תשנ"ד, עמ' 10–12
• ישראל שורין, מורי האומה, כרך ו, ישראל תשנ"ה, עמ' 88–93

קישורים חיצוניים

• הרב ר' יהושע צימבליסט, הצופה, 22 בספטמבר 1947
• הרב אלימלך בר שאול (עורך), רבי יהושע מהוראדנא: קובץ לזכרו - בהוצאת בני משפחתו, ירושלים תש"ט (באתר היברובוקס)
• כרטיס הקבר של יהושע צימבליסט, באתר הר הזיתים