יהושע רוקח
 | |||||
| ציור של רבי יהושע | |||||
| לידה |
1825 ה'תקפ"ה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
30 בינואר 1894 (בגיל 69 בערך) כ"ג בשבט ה'תרנ"ד | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות בבלז | ||||
| מקום מגורים | בלז | ||||
| תקופת הפעילות |
? – 3 בפברואר 1894  | ||||
| בת זוג | בזיווג ראשון רבקה מרים, בזיווג שני שרה מירל | ||||
| אב | רבי שלום רוקח | ||||
| אם | מלכה | ||||
| צאצאים |
בניו: רבי שמואל מסקאהל, ממלא מקומו האדמו"ר רבי ישכר דב, רבי נפתלי מנאווריא, רבי אריה לייבוש ממגרוב, רבי שמעון יצחק מאיר מרדחוב ורעדים – מזיווג ראשון. בנותיו: חוה, פיידא, מירל – מזיווג ראשון. רייזל – מזיווג שני. | ||||
| |||||
רבי יהושע (יהושע'לע) רוֹקֵחַ (ה'תקפ"ה - כ"ג בשבט ה'תרנ"ד, 1825–30 בינואר 1894) האדמו"ר השני בשושלת בעלז שמקורה בגליציה המזרחית (כיום באוקראינה). מכונה בחסידות בעלז "דער מיטעלער רב" ("האדמו"ר האמצעי").
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צעיר בניהם של רבי שלום רוקח "השר שלום", מייסד שושלת בעלזא, והרבנית מלכה רוקח.
נישא לרבנית רבקה מרים בת רבי שמואל אשכנזי חתן רבי יצחק מאיר מזינקוב בן רבי אברהם יהושע השיל מאפטא (ה"אוהב ישראל" מאפטא). לאחר פטירת אשתו נישא בשנית לאחייניתה שרה מירל, בת הרב אברהם יהושע העשיל אשכנזי.
עם פטירת אביו בכ"ז באלול ה'תרט"ו (1855), למרות היותו צעיר הבנים, הוכתר כרב העיירה בעלזא וכרבם ומנהיגם של רבבות חסידי בעלזא ברחבי אירופה והעולם כולו. כיהן באדמו"רות קרוב לארבעים שנים, עד לפטירתו.
היה פעיל ביותר בענייני הכלל ונחשב לאחד מגדולי המנהיגים החסידיים באירופה בדורו. בסוף ימיו הפכה חסידות בעלזא לחסידות הגדולה בגליציה.
לאחר פטירת רבי חיים מצאנז היה רבי יהושע למנהיג היהודי הגדול ביותר בגליציה. הוא נחשב לתלמיד חכם גדול, אדם חריף ושנון, כריזמטי ובעל כושר מנהיגות, ואנשים הוקסמו מאישיותו המיוחדת במינה. שמו יצא לו גם כפועל ישועות בקרב הארץ, ואלפים נהרו אליו להתברך מפיו ולהיוושע בכוחות על טבעיים שעל פי אמונת החסידים ניחן בהם רבי יהושע. אנשים גם האמינו שהוא צופה ברוח הקודש ויודע דברים עתידיים ודברים שהתרחשו במרחק רב ממנו מבחינת הזמן והמרחב.
הרב רוקח ניהל מלחמה אידאולוגית חסרת פשרות ברפורמים ובתנועות ההשכלה היהודיות, לשם כך הקים בכ"ג בשבט ה'תרל"א (1871) את תנועת "מחזיקי הדת", תנועה פוליטית חרדית ראשונה בהיסטוריה, ויסד את העיתון החרדי הראשון "קול מחזיקי הדת". התנועה ליכדה את שורות החרדים בגליציה וחלקים מהונגריה והסביבה ונציגים מטעמה התמודדו ונבחרו לפרלמנט האוסטרי.
למרות התנגדותו לרפורמות ביהדות במישור הרעיוני והכללי נחשב לאוהב ישראל אמיתי במישור הפרטי וקירב כל יהודי באשר הוא, בטענה כי "כשם שאנו עמלים לתרץ רמב"ם מוקשה, כך מצווה לתרץ יהודי מוקשה".
בחורף שנת ה'תרנ"ד (1894) עבר ניתוח מסובך בווינה, אוסטריה, שבעקבותיו נחלש מאוד. ימים ספורים לאחר הניתוח ביקש לחזור לבעלז. עקב חולשתו שכרו החסידים קרון מיוחד ברכבת ורופא מיוחד ללוותו, בדרך חזרה נפטר ברכבת ביום כ"ג בשבט. בתחנות השונות נודע דבר פטירתו להמוני חסידים שהמתינו לקבל פניו בערים ועיירות.
בעיתונות התקופה פורסם כי פטירת האדמו"ר אירעה בווינה, ובעקבות חשש מקשיי העברת הנפטר לקבורה מחוץ למדינה, הערימו חסידיו על השלטונות ושמרו את דבר הפטירה בסוד, פרסמו שהוא מועבר בחוליו לעיירתו בעלזא, והעבירו את הנפטר ברכבת לבלז.
הלוייתו התקיימה בעיר מגוריו שם הגיעו אלפים מהסביבה לחלוק לו כבוד אחרון. בעיתונות נאמד ציבור המלווים בכעשרים אלף איש. נקבר בבית העלמין בעיירה ליד קבר אביו רבי שלום.
אחרי פטירתו התפרסמו למעלה מעשרים הספדים שנשאו עליו גדולי הרבנים בדורו. חלקם בספרים בפני עצמם, וחלקם בתוך ספרים אחרים.
צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאשתו הראשונה רבקה מרים:
- רבי שמואל מסקאהל חתן רבי מנחם מנדל מוויז'ניץ
- בנו ממלא מקומו רבי ישכר דב מבעלז
- רבי נפתלי מנאווריא
- רבי אריה לייבוש ממגרוב, חתן רבי מנחם נחום מלויעב.
- רבי שמעון יצחק מאיר מרדחוב ורעדים
- חוה אשת רבי משה מרדכי טברסקי ממקארוב
- פריידא אשת רבי שמחה ישכר בער הלברשטאם מצישינוב מקום קבורתה בעיר סולנוק הונגריה
- מירל אשת בן דודו רבי יחיאל העשיל מקרילוביץ' (בנו של רבי משולם זוסיא השיל מזינקוב)
מאשתו השנייה (אחייניתה של אשתו הראשונה)
- רייזל, אשת רבי זאב טברסקי מזלטיפולי
תורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלקים מדברי תורתו התפרסמו בספרים:
- מהר"י, על ידי ישראל קלפהולץ, בהוצאת "מישור" בני ברק
- לקט אמרי קודש 6 כרכים, על ידי אהרן רינגל
- ביאורי החסידות, על ידי מכון "אור הגנוז", קריית בעלזא, ירושלים
- הבינה והברכה, על ידי מכון "מעשה רוקח", קריית בעלזא, ירושלים
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי יהושע רוקח מבעלזא באתר אהלי צדיקים לשימור העבר היהודי ברחבי העולם
| תקופת חייו של הרב יהושע רוקח על ציר הזמן |
|---|
 |
| שושלת אדמו"רי בעלז | |
|---|---|
|