יהושע שטיינברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יהושע שטיינברג
1839 –‏ 1908
אין תמונה חופשית
תרומות עיקריות
חקר לשון־המקרא

יהושע שטיינברגכתיב יידי: שטיינבערג; ברוסית: Осий (Иошуа) Штейнбергъ, בכתיב הנהוג כיום: Штейнберг;‏ 1839, וילנה, האימפריה הרוסית – מרץ 1908) היה בלשן עברי, מילונאי ומדקדק נודע, סופר ומתרגם, מחנך, מפקח בסמינר למורים יהודיים בווילנה ופעיל בהקמת בתי ספר ממשלתיים יהודיים, רב מטעם הממשלה בביאליסטוק ובווילנה, וצנזור עברי מטעם שלטונות רוסיה. מחבר המילון הרוסי-עברי הראשון.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עסק, בין היתר בחקר הלשון העברית ובמיוחד בחקר לשון המקרא. חיבורו החשוב בתחום זה היה המילון המקראי: "משפטי האורים".

בנוסף, חיבר מילון עברי-רוסי-גרמני גדול, וכן מילון כיס שזכה למהדורות רבות. למד באוניברסיטת וילנה בלשנות וספרות סלאבית. מאמריו ומחקריו על הספרות הסלאבית העתיקה ועל הפולקלור הרוסי נדפסו בירחונים הרוסים כמו [[רוסקויא בוגאטסטוו, ויאסטניק יאברופי ועוד. מילונו העברי-ארמי-רוסי זכה לפרס מטעם הסינוד הקדוש כפי שהוא מספר בהקדמתו למשפט האורים.

ספרו על דקדוק הלשון העברית, "מערכי לשון עבר" (1884), עשה רושם ניכר בקרב היהודים, בשל סגנונו הבהיר ודרכי הסברתו הפשוטים וההגיוניים. בספרו סתר שטיינברג בין היתר את הדעה המקובלת מימות יהודה חיוג' על השורש התלת־עיצורי; כמו כן, טען כי המבטא האשכנזי, ולא המבטא הספרדי, הוא הנכון.

שטיינברג שלח ידו בתרגום, והוציא לאור תרגומים לרוסית של חמשת חומשי התורה, ספר יהושע, ספר שופטים, ספר שמואל ספר ישעיהו. בנוסף, הוציא תחת ידו ספר משלים ממקורות היהדות, משלי יהושע".

בשנת 1863 נתמנה על ידי ממשלת האימפריה הרוסית לצנזור על כל הפרסומים היהודיים – משרה שבה החזיק עד קרוב למותו.

שטיינברג נפטר בוילנה בחודש מרץ 1908. הותיר אישה (בתו של המשורר הנודע אד"ם הכהן ואחות המשורר מיכ"ל) ושלושה בנים.‏[1]

מכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אור לישרים: כולל משלי חכמה ומוסר ממיטב דברי חכמי הקדם וחכמי זמננו [משלי יהושע] / חברו בלשון כתבי הקדש עם הערות מאת יהושע שטיינבערג, וילנה: דפוס פין וראזענקראנץ, תרכ"ו-1865.
  • מערכי לשון עבר / ערוכה בשטה חדשה מאת יהושע שטיינבערג, וילנה: האלמנה והאחים ראם, תרמ"ה.
  • משפט האורים / מילון התנ"ך עברית וארמית עם תרגום לרוסית וגרמנית, תרנ"ה.

שלשת הספרים נדפסו בהמשך במספר רב של מהדורות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המשקיף (=יוסף קלוזנר), השלח יח (תרס"ח), 384.
  • על שטיינברג, בתוך: יהושע שטיינברג, מלון התנ"ך עברית וארמית (משפט האורים), מהדורה ד, תל אביב: יזרעאל, תשכ"ד.
  • אברהם בר יוסף, מבוא לתולדות הלשון העברית, תשמ"ב 1981.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אל הקהל העברי, הזמן, 1 במאי 1908.
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.