יהושע שפירא
 | |
| הרב יהושע שפירא בישיבת רמת גן | |
| לידה |
12 באוגוסט 1963 (בן 60) כ"ב באב ה'תשכ"ג |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| השכלה |
ישיבת ירושלים לצעירים |
| מקום פעילות | רמת גן |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תחומי עיסוק | חסידות, תנועת התשובה |
| רבותיו |
הרב אברהם שפירא, הרב יצחק גינזבורג, הרב צבי טאו, הרב יעקב אריאל, אביו הרב משה שפירא |
| תלמידיו | רן שריד, צבי איל |
| אב |
משה שפירא |
  | |
הרב יהושע נריה כהנא שפירא (נולד בכ"ב באב ה'תשכ"ג, 12 באוגוסט 1963), הוא ראש ישיבת ההסדר ברמת גן והוגה דעות בולט בציבור הדתי לאומי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בכפר פינס לרב משה שפירא ולרבנית רבקה שפירא[1], וגדל גם בירושלים. כשהיה בן 12 עברו הוריו ליישוב עפרה, שם עמדו בראש מדרשת שובה. עד אמצע כיתה י"א למד בישיבת ירושלים לצעירים, ולאחר מכן בישיבת קדומים. בעקבות נישואיו, בהיותו כבן 18, עבר ללמוד בישיבת מרכז הרב[2]. בשנת תשמ"ד עבר אל ישיבת עוד יוסף חי בשכם, שבה למד ולימד כעשר שנים. באותה תקופה התגורר ביישוב מעלה לבונה. במקביל לעיסוקו התורני עסק במכירת בתים ביהודה ושומרון.
ב-29 במאי 1989 הגיע עם תלמידים נוספים מישיבת "עוד יוסף חי" לביקור בקבר יהושע בן נון בכפר כיפל חארת'[3]. הקבוצה הותקפה והגיבה בירי, שממנו נהרגה נערה בכפר[4]. נגד הרב שפירא ותלמידים נוספים הוגש כתב אישום. הם טענו להגנה עצמית ובעסקת טיעון נגזרו עליהם 8 חודשי מאסר בפועל[5][6].
עם השנים התגבשה בו ההכרה כי עליו לעבור אל גוש דן, שבו היה באותן שנים מחסור בישיבות ומוסדות תורניים. תחילה סבר להקים ישיבה בעיר תל אביב, אולם לאחר התייעצות עם הרב יעקב אריאל החליט להקים את המוסד ברמת גן. בחודש אלול תשנ"ד הקים את ישיבת ההסדר ברמת גן - ישיבת ההסדר הראשונה בגוש דן, שבראשה הוא עומד עד היום. בשנת תשע"ח העמיד לצדו בראשות הישיבה את הרב בן ציון אלגזי.
הרב שפירא פעיל בקרב תנועות התשובה הציוניות ובהדרכתו קמו מדרשת אוריה וארגון נהורא.
פעל להקמת אינטרנט רימון - ספקית אינטרנט המספקת אינטרנט ללא פורנוגרפיה ואלימות. הוא תומך בשיטת 12 הצעדים. הוא שותף בדיוני "פורום תקנה" העוסק במניעת הטרדה מינית במקומות עבודה בציבור הדתי.
הרב שפירא מרצה באוניברסיטת בר-אילן ובמקומות נוספים. הוא חבר ההנהגה הרבנית של "חותם"[7].
בשנת תשע"א יזם את כנס "בכל לבבך", שבו משתתפים אלפים מדי שנה.
מעביר הרצאות בנושאי אישות יחד עם רעייתו, הרבנית נעמי שפירא, במסגרת "אבקשך - מרכז רוחני לעבודת ה'"[8].
מדעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגותו משלבת את תורת הרב קוק עם יסודות חסידיים, בעיקר בהשפעת כתבי חב"ד וברסלב.
בשנת 2009 התפרסם הרב שפירא בקריאתו להיזהר מ"שוליים בציונות הדתית המנסים למשוך אותה לכיוונים נאו-רפורמים"[9].
בכינוס "נשים למען המקדש" שנערך בשנת תשס"ג התבטא ביחס לתנועה הפמיניסטית: "הגברים הם הזוכים האמתיים מעצם היכולת של האישה לעמוד כיום בעמדה שווה מולם, כיוון שהם לומדים מכך כיצד לעמוד מול הקב"ה, שבמערכת היחסים עמו הם הצד הנשי"[10].
בראיון שנערך עמו בשנת תשע"ז אמר: "השוביניזם שלט בעולמנו, ובעינֵי התורה הוא היה קללה". עם זאת קבע: "התורה סוברת שיש הבדלים בין גברים לנשים לפני חטא אדם ראשון. קשה לנו היום להבין מה התוצר של קללה ששלטה במשך חמשת-אלפים שנה, ומהו המבנה הבסיסי של השוני". בהקשר זה הוסיף: "בעיניי זה פלא של ממש, שהשיבה של עם ישראל לארצו מהגלות, מסיימת איתה גם את קללות הבריאה"[11].
לפני ביצוע תוכנית ההתנתקות הביע תמיכה בדעתו של הרב אברהם שפירא שיש לסרב פקודה לבצע פינוי יישובים[12].
בשיח שהתקיים במרץ 2023 בין רבנים לטייסים בעקבות המחאות נגד הרפורמה המשפטית, אמר: "אני רוצה דמוקרטיה, אני רוצה איזון בין רשויות, אבל אני חי 30 שנה בדיקטטורה. לא של הרוב, של מיעוט קטן שבעיניי לא עבר את אחוז החסימה. והוא הדיקטטור פה 30 שנה. הבת שלי, בת 14, שמה את הרגל על הכביש בזמן הגירוש מגוש קטיף וזרקו אותה לחדר מלא חולדות, קטן וחשוך. אנשים ישבו אז עד תום ההליכים בכלא. אתם תלמדו אותנו מה זו דמוקרטיה?"[13].
בתקופת משבר הקורונה הדגיש את החשיבות בהקשבה להוראות משרד הבריאות, קרא לתלמידיו להתפלל באוויר הפתוח ועודד התחסנות.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב שפירא מתגורר בשכונת רמת עמידר שברמת גן. אחד מאחיו הוא הרב יצחק שפירא, ראש ישיבת עוד יוסף חי ביצהר.
הוא נשוי לנעמי (אחותו של יהושע גרינברג), העומדת בראש מדרשת אבקשך לנשים ומרצה במדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן. לבני הזוג אחד עשר ילדים. בנו השני הרב שלום , הוא ר"מ בישיבת רמת גן וחתנו של הרב עמיאל שטרנברג. בתו הסופרת מעיין הנדלר נשואה לבנו של הרב אריה הנדלר.
משפחתו התפרסמה בהקשר של תרומת כליה: רעייתו, בנו וחתנו תרמו כליה. סיפורם הופיע בפרסומי עמותת מתנת חיים[14].
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מציץ מן החרכים - אסופת מאמרים בנושאי אמונה
- אשיב ממצולות (לבנים) ותשוב תחייני (לבנות) - ספרים העוסקים בנושאי צניעות ומיועדים לבני נוער
- בקרבך קדוש - שיחות על פרשיות השבוע (2 כרכים)
- חלקי ה' אמרה נפשי - ביאור על שני מאמרים של רבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד, ה'תשע"ג. מהדורה מורחבת עם חמישה מאמרים הופיעה בתשע"ח.
- בקשו פני - שיחות לימי הרחמים, התשובה והאהבה
- לצאת מהדעת - על זוגיות, בעריכת תלמידו צבי איל ומלווה באיורים של אלחנן בן אורי
- יודעי תרועה - על הכוונות בתקיעת שופר, ה'תשפ"א.
- נפשי בשאלתי - 1000 שאלות ותשובות בעבודת ה', הוצאת "קרוב אליך", תשפ"ב.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת המאמרים של יהושע שפירא, באתר רמבי"ש
- שיעורי הרב יהושע שפירא באתר ישיבת רמת גן
- שיעורי הרב יהושע שפירא באתר "מכון מאיר"
- שיעוריו ומאמריו באתר בני ציון - בונים קומה בתנ"ך
- שיעורי הרב יהושע שפירא, באתר "ישיבה"
- שיעורי הרב יהושע שפירא באתר "מורשת"
- נטעאל בנדל, דברים שלא ידעתם על הרב יהושע שפירא, באתר כיפה
- עונה ומשיב, ריאיון ל"מעייני הישועה" בעניין הביטוי "ניצנים של ניאו רפורמה"
- חיים אקשטיין, רק מתוך אהבה - ריאיון עם הרב שפירא, באתר ערוץ 7, ט' באדר תשע"ו
- חדשות סרוגים, הרב יהושע שפירא: "מוטרד מאוד ממה שעובר עלינו בציונות הדתית", באתר "סרוגים", ה' בשבט ה'תשע"ח, 21 בינואר 2018
- רב ישיבת ההסדר ברמת גן: תופעת הלהט"ב היא חולי שהולך ומשתלט על המדינה, באתר הארץ, 7 במרץ 2018
- הרב שפירא: "מישהו מנסה להלך עליי אימים, לסתום את פי", באתר כיפה, 08 במרץ, 2018
- עמנואל שילה וחגית רוזנבאום, תורה בלי פוליטיקלי קורקט, מוסף אתנחתא של בשבע, א' בתמוז תשע"ח, 14 ביוני 2018
- שיעורי הרב יהושע שפירא באתר אשובה
- דביר עמר, "גולת הכותרת: לעודד תלמידי חכמים לצמוח בתורה", באתר ערוץ 7 - ראיון עימו (ועם הרבנים יעקב שפירא ומשה ליכטנשטיין) על עולם התורה הדתי לאומי, האברכים וגדולי דור העתיד, סביב פועלה של קרן אחד לאחד בתחום.
יהושע בן משה שפירא (1963-), דף שער בספרייה הלאומית- כל הכתבות על הרב יהושע שפירא, באתר ערוץ 7
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עולש גולדברג, הרב משה שפירא: איש השלום של המהפכה, בעיתון מקור ראשון, 28 במרץ 2019
- ^ מו"ר הרב יהושע שפירא שליט"א, באתר ישיבת רמת גן
- ^ פסק דין בתביעת הנזיקין, 1 ביולי 2003
- ^ איתן לוין, זעזוע במערכת הביטחון: "מתנחלים ירו כמו מטורפים והרגו נערה", מעריב, 30 במאי 1989, עמ' 1 ו-2 (חלק 1, חלק 2); אבינועם בר-יוסף, המתנחלים: "הותקפו באבנים וסלעים, היינו נתונים בסכנת נפשות", שם, 31 במאי 1989, עמ' 3; הירי בכפל-חארס - מכוון ולא הגנתי, שם, 1 ביוני 1989, עמ' 1 ו-2 (חלק 1, חלק 2); אהוד רבינוביץ, המשטרה: חקירת אירועי כפל חארס בקשיים - בגלל שתיקת כל הצדדים, שם, 14 ביוני 1989, עמ' 11.
- ^ דו"ח בצלם על אכיפת החוק על אזרחים ישראלים בשטחים, מרץ 1994, עמוד 16
- ^ ענת אבניאלי, 8 חודשי מאסר למתנחלים שהתפרעו בכפל־חארס, חדשות, 16 בדצמבר 1991
- ^ אודות, באתר "חותם"
- ^ אבקשך מרכז רוחני לעבודת ה
- ^ קובי נחשוני, מתקפה חרד"לית: "צומחת אצלנו תנועה רפורמית", באתר ynet, 5 ביולי 2009
- ^ שרינה חן, במהרה בימינו...: תמורות ביחסו של הציבור הדתי-לאומי להר הבית, הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב 2017, עמ' 141
- ^ טולי פרקש, "השוביניזם מת - וטוב שכך": הזוגיות החדשה של הרב שפירא, באתר ynet, 16 בפברואר 2017
- ^ רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר ערוץ 7, 24 באוקטובר 2004
- ^ יוני קמפינסקי, מפגש הרבנים והטייסים, באתר ערוץ 7, 15.3.23
- ^ גיל קורוטקי, אהבת חינם: כש-4 בני משפחה אחת תורמים כליה לאדם זר, באתר ynet, 22 במרץ 2018
- בוגרי ישיבת ירושלים לצעירים
- בוגרי ישיבת מרכז הרב
- בוגרי ישיבת קדומים
- בוגרי ישיבת עוד יוסף חי
- חסידות חדשה: רבנים
- מורשעים בפגיעות גופניות בישראל
- ראשי ישיבות הסדר
- רבני הציונות הדתית בישראל
- רבני ישיבת רמת גן
- רבנים שקראו לסרב לפקודת פינוי שטחים
- תלמידי הרב אברהם אלקנה שפירא
- תלמידי הרצי"ה קוק
- ישראלים שנולדו ב-1963
- תלמידי הרב יצחק גינזבורג