יואל כהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יואל כהן (2009).

הרב יואל כַּהַן (מכונה: ר' (רֶבּ) יואל ; נולד ב-14 בפברואר 1930, ט"ז בשבט ה'תר"ץ) הוא אחד מגדולי הרבנים והמשפיעים בחסידות חב"ד ונחשב לסמכות בכירה בהבנת סוגיות במשנתה של חסידות זו. הרב כהן היה ה"חוזר" העיקרי של "הרבי מליובאוויטש", רבי מנחם מנדל שניאורסון, כלומר ראש קבוצה שתפקידה היה לזכור את כל מהלך התוועדויותיו של הרבי מליובאוויטש (שפעמים רבות נערכו בשבתות ובחגי ישראל ונמשכו שעות ארוכות, ללא אפשרות תיעוד), לחזור עליהן לאחר מכן כדי לשחזרן ולבסוף אף להכינן לדפוס.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן נולד בברית המועצות, לרפאל נחמן כהן, שלמד בישיבת תומכי תמימים בלובביץ'. בגיל צעיר עלה עם משפחתו לארץ ישראל, ולמד בישיבת "אחי תמימים" בתל אביב, אצל המשפיע הרב חיים שאול ברוק. ראש הישיבה אז היה הרב דוד פוברסקי, לימים ראש ישיבת פוניבז'. בישיבה התגלו בו כשרונות נדירים, ובהם זיכרון פנומנלי והבנה מעמיקה. למד אז בחברותא עם הרב מרדכי שלמה ברמן (לימים אחד מראשי ישיבת פוניבז'). הרב דוד פוברסקי התבטא פעם‏[1] (באוזני בנו, הרב ברוך דב פוברסקי), שהיו לו שני תלמידים מוכשרים במיוחד: שלמה ברמן ויואל כהן, ויואל כהן הוא המוכשר יותר.

בשנת 1950 - ה'תש"י נסע ללמוד בישיבת חב"ד בניו יורק, בחצר האדמו"ר השישי בחב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ). כשהגיע כהן לניו יורק נודע לו כי האדמו"ר נפטר. הוא נשאר בניו יורק ודבק בחתנו של האדמו"ר, הרב מנחם מנדל שניאורסון, שנתמנה בהמשך למחליפו של הריי"צ.

הרב כהן החל לערוך את דברי הרבי, שנאמרו עד כה בצורה בלתי פורמלית בין חסידים במסגרת התוועדויות וסעודות שבת.

כאשר נתגלתה יכולתו לשחזר במדויק את שיחותיו ומאמרי החסידות שאמר האדמו"ר, נתמנה על ידו ל"חוזר" הראשי שלו. בהמשך עמד בראש צוות העריכה של ליקוטי שיחות. כמו כן, ערך את מאמרי החסידות שאמר הרבי, לקראת הדפסתם.

בשנת 1954 - ה'תשי"ד התחתן הרב כהן עם לאה לבית משפחת בוטמן ומסדר הקידושין היה הרבי מליובאוויטש . לאחר מכן מונה למשפיע באחד מסניפי ישיבת חב"ד בשכונת קראון הייטס, ובהמשך מונה למשפיע ראשי בישיבת חב"ד המרכזית במרכז חב"ד העולמי - 770. בתפקידו זה התפרסם כבעל יכולת הסברה והבנה מעמיקה בתורת החסידות.

קודם פטירת הרבי בג' בתמוז ה'תשנ"ד, היה הרב כהן ממובילי ההתעוררות המשיחית בחב"ד‏[2]. לאחר הפטירה הצהיר הרב כהן שטעה‏[3] והתייצב בחריפות נגד הזרם המשיחיסטי שנוצר בחב"ד בטענה שזרם זה מסלף את תורתו של הרבי‏[4].

בזכות כשרונותיו ומעמדו המיוחד היו גורמים מחוץ לחסידות שסימנו אותו כיורש‏‏ אפשרי של הרבי‏[5]. עם זאת, האפשרות שימונה כיורש לא עלתה כלל בתוך התנועה ואף עוררה גיחוך, וגם הרב כהן עצמו הגיב שמי שמציע זאת אין לו שמץ של מושג מהו רבי‏[6].

הרב כהן הוא מרצה מבוקש לענייני חסידות ברחבי העולם. לשיעוריו ולהתוועדויותיו נוהרים רבים ובהם גם מי שאינם נמנים עם חסידות חב"ד. הוא פרסם מאות מאמרים בנושאי חסידות בשבועון כפר חב"ד, וכיום מתפרסמים מאמריו ברבעונים "היכל הבעש"ט" ו"מעיינותיך".

הרב כהן נחשב לידען בניגוני חב"ד והוא מקפיד על דיוק בנגינתם.

ספר הערכים חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספר הערכים

הרבי מליובאוויטש הטיל על הרב כהן לערוך אנציקלופדיה מקיפה לתורת חסידות חב"ד. הרב כהן עומד בראש המערכת.

שמה של האנציקלופדיה הוא ספר הערכים - חב"ד. היא מקיפה את תורת חסידות חב"ד, שאמרו או כתבו שבעת אדמו"ריה, ומרכזת את כל החומר המצוי במאות ספרי החסידות. ערכיה כתובים בצורה יסודית ומורחבת, בשפה המשלבת את הסגנון שבתורת הקבלה ואת של תורת חסידות חב"ד. היא מיועדת לבקיאים בתורת חב"ד המבקשים להעמיק את הבנתם, ולא להיכרות ראשונית עם המושגים. הערכים כוללים גם מושגים פחות מרכזיים בתורת חסידות חב"ד.

הספר הראשון יצא לאור בשנת תשל"א ובחודש כסלו תש"ע הופיע הכרך השמיני, המסתיים בערך "אחד". על פי הערכות יסתכם המפעל השלם בכארבעים כרכים.

שני כרכים מהסדרה מיוחדים לביאור כל אות מאותיות האלף בית העברי על פי תורת חסידות חב"ד. כרך נוסף אמור להשלים בעתיד חלק זה. תוכנם של חלקים אלו מורכב במידה רבה מהביאורים הקבליים שבכתבי רבי לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי האחרון) העוסקים במאפייני האותיות על פי החסידות והקבלה.

המערכת נמנעת מלהכניס את הערותיה לגוף הספר, והחומר המובא בו מבוסס על המקורות בלבד. בסוף כל כרך מופיע חלק המילואים שבו מובאות הערות הרב כהן.

שאר ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחשבת החסידות, שני כרכים
  • שיעורים בתורת חב"ד, שני כרכים
  • מהותם של ישראל - לאור תורת החסידות
  • מאי חנוכה - נס חנוכה על פי שיחות הרבי מליובאוויטש
  • גדרן של מצוות - סוגי המצוות השונים, עדות, חוקים ומשפטים, ע"פ שיחות הרבי מליובאוויטש
  • שיעורי חסידות - גאולה - שיכתוב שיעוריו בנושאי גאולה, משיח ובית המקדש השלישי, בעריכת שמואל חיים בלומינג, תשנ"ב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏‏עיתון שעה טובה, חנוכה תש"ע‏
  2. ^ ראיון עם הרב כהן בשבועון כפר חב"ד גיליון 558, שבט תשנ"ג קטעים מהראיון באתר חב"ד אינפו; הכיסא הריק, באתר ynet
  3. ^ מאמר בשבועון כפר חב"ד
  4. ^ באתר שטורעם
  5. ^ ‏‏תחת הכותרת "היורש" פורסם ‏ראיון עמו בעיתון "חדשות" מ-10.4.92. ‏
  6. ^ בהשקפת חסידות חב"ד, הרבי המנהיג את התנועה, הוא אדם שנבחר לכך משמים ויש לו נשמה מיוחדת