יואן גאורגה קאראג'ה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Ioan Gheorghe Caragea
Ioan Gheorghe Caragea

יואן גאורגה קאראג'הרומנית:Ioan Gheorghe Caragea1754, ביוונית Ιωάννης Καρατζάς - יואניס קאראדזאס ‏, איסטנבול - 1844) היה שליט ולאכיה בין השנים 1812 - 1818, מנציגי הפנריוטים.

על פי דיווחי השגריר הצרפתי בקונסטנטינופול יואן גאורגה קאראג'ה קנה מהשער הנשגב את השלטון בוולאכיה תמורת 8,000 צרורות של מטבעות זהב (כ-4 מיליון לאי זהב). עם בואו לבוקרשט, בלילה הראשון לשהותו בארמון המלכותי פרצה שריפה חזקה שכילתה את הארמון. לאחר זמן לא רב, בשנת 1813, אחד מבני לוויתו חלה בדבר והמחלה התפשטה והייתה למגפה שבגללה מתו בוולאכיה 70,000 בני אדם, 40,000 מביניהם בבוקרשט. קאראג'ה עצמו שהה בתקופת המגפה במנזר קוטרוצ'ן, אך המגפה נקראה על שמו - "הדבר של קאראג'ה". קאראג'ה התפרסם גם בקובץ החוקים שפרסם בשנת 1818, תקנון הקרוי על שמו. על פי תקנון זה הוטלו מיסים פאודליים על האיכרים והנשים נודו מהחיים הפוליטיים.

ביום 26 במרץ 1814 קאראג'ה העניק במתנה לבנו קוסטאקה את העיר פלוישט, מעשה שגרר שביתת מסחר בעיר. קאראג'ה הגיב בתקיפות וכלא את ראשי המרידה, אך שינה את החלטתו לאחר שנודע לו שאחד מהם היה נתין רוסי.

בשנת 1816 נקשר קשר להפלתו, קשר שמנהיגיו נתפסו והוצאו להורג, כולל שני נתינים אוסטרים. כמה בויארים כולל הלוגופט הגדול גריגורה גיקה והוורניק קונסטנטין בלצ'אנו הוגלו לאחוזותיהם. קאראג'ה התעשר מאוד מהכנסות שהפיק בגביית מיסים, הענקת זיכיונות לגביית מכס ובמכירת 4,762 תוארי בויאר שרק עבורם קיבל כ-20 מיליון מטבעות טורקיים (פיאסטר).

בשנת 1818, בחששו מכך שהרוסים בתמיכת הבויארים עומדים להפילו, ברח מוולאכיה בחסותם של 300 שכירי חרב אלבנים. לפני בריחתו העביר סכומי כסף עצומים לשווייץ ובריטניה הגדולה. הוא קבע את מושבו בפיזה, איטליה וחי שם בעושר גדול. הוא תרם סכומי כסף לארגון היווני פיליקי אטריה.