יואן סלאביץ'
 | |
| לידה |
18 בינואר 1848 שיריה (וילאגוש), מחוז ארד, פרטיום, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
17 באוגוסט 1925 (בגיל 77) קרוצ'ה דה ז'וס, פאנצ'ו, מחוז פוטנה (כיום וראנצ'ה), ממלכת רומניה |
| מדינה |
האימפריה האוסטרית, האימפריה האוסטרו-הונגרית, ממלכת רומניה |
| מקום לימודים |
התיכון הפיאריסטי בטימישוארה, Moise Nicoară National College |
| שפות היצירה |
רומנית |
  | |
.jpg)
יואן סְלָאביץ' (ברומנית: Ioan Slavici), 18 בינואר 1848 - 17 באוגוסט 1925) היה סופר, עיתונאי ומחזאי רומני, יליד טרנסילבניה, עורך דין בהכשרתו, ידוע בתרומתו להתפתחות הפרוזה הרומנית המודרנית. היה בעל דעות אנטישמיות קיצוניות. בשנת 1882 נבחר לחבר בהתכתבות של האקדמיה הרומנית.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
יואן סלאביץ' נולד בכפר שיריה (Şiria) שבמחוז ארד, באותו זמן חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית כבנם של סאבה סלאביץ' ואלנה, לבית בורליה. למד בבית הספר המקומי והמשיך בבתי ספר תיכוניים בארד ובטימישוארה ועמד בבחינות הבגרות בסאטו מארה. בסתיו 1868 התחיל ללמוד באוניברסיטת בודפשט, אך בחורף חלה ושב לכפר הולדתו. באפריל 1869 התחיל ללמוד באוניברסיטת וינה, אך באוגוסט כבר עבד כמזכיר של נוטריון בקומלאוש. בסתיו שב ללימודים באוניברסיטת וינה, שם למד משפטים וגם שירת בצבא.
בווינה פגש לראשונה את מיכאי אמינסקו, והשניים קשרו ידידות לכל חייהם. בהשפעת אמינסקו החליט סלאביץ' לכתוב ברומנית, שפת עמו, אף ששלט היטב בגם בהונגרית ובגרמנית. הוא פרסם בשיחות ספרותיות את הקומדיה Fata de birău ("בת המוכתר") ואגדות ילדים.
הוא נסע ליאשי, שם הקריא בז'ונימיה את הנובלה Popa Tanda ("הכומר טאנדה"), שפורסמה לאחר מכן, ב-1875, ב"Convorbiri literare". ב-1874 נסע לבוקרשט והשתקע בה וגם התחתן עם אקטרינה סֶקֶה מאגיארושי (Ecaterina Szöke Magyarosy). הוא נסע לווינה ולבודפשט, ובשובו, בסתיו 1875, מונה על ידי טיטו מאיורסקו להיות מורה בבית ספר תיכון בבוקרשט.
ב-1877 הצטרף למערכת העיתון Timpul ("הזמן") והמשיך לפרסם יצירות ספרותיות, כשהשיא כישוריו בא לידי ביטוי ביצירה "Moara cu noroc" ("הטחנה עם מזל"), ב-1881. ב-1884 הקים בסיביו את כתב העת Tribuna ("הבמה"), שבו, מאוחר יותר, כתב וערך גם ג'ורג'ה קושבוק. בגלל מאבקו למען זכויות הרומנים בטרנסילבניה, שהייתה תחת שלטון אוסטרו-הונגרי, נכלא ב-1885, אך שוחרר על ידי חבר המושבעים. הוא התגרש מאשתו והתחתן עם אלאונורה טנססקו (Eleonora Tanasescu), ובסתיו נולד בנו הבכור. ב-1886 נידון ל-3 ימי כליאה, וב-1888 נידון לשנת מאסר, שאותה ריצה בבית סוהר הונגרי בוואץ. לאחר שחרורו וסגירת עיתונו הוא עבר עם משפחתו לבוקרשט, שם שב ללמד.
ב-1894, יחד עם קושבוק ועם יון לוקה קאראג'אלה ייסד את כתב העת Vatra ("ואטרה" - "הקמין" או "המכורה"). ב-1902 פורסם הרומן Din batrâni ("מהזקנים"), שזכה לפרס האקדמיה הרומנית. מ-1914 הנהיג את היומון Ziua ("זיוואה" - "היום"), שהביע עמדות אוהדות לגרמנים וקרא לנייטרליות של רומניה. הוא נעצר ונכלא – מקום כליאתו הועבר בהמשך לבית מלון – ובתקופת הכיבוש הגרמני שב לכתוב מאמרים אוהדים לגרמנים. לאחר חתימת השלום וחזרת השלטון הרומני נעצר מחדש, נשפט לחמש שנות מאסר ונכלא בכלא וקרשט, אך שוחרר במהלך אותה שנה.
יואן סלאביץ' מת בשנת 1925 בייושב קרוצ'ה דה ז'וס-פאנצ'ו במחוז וראנצ'ה.
סלאביץ' היה עוין מאוד כלפי יהודי רומניה, נאבק נגד מתן אזרחות ליהודים ופרסם מאמרי שטנה רבים. באחד ממאמריו ("Soll și Haben—Chestiunea Ovreilor din România") כינה את היהודים "מחלה" וקרא להשליך אותם לתוך הדנובה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי יואן סלאביץ' בפרויקט גוטנברג (באנגלית)