יוג'ין ויגנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוג'ין ויגנר
Wigner Jenő
1902 –‏ 1995
EugeneWignerAlvinWeinberg.jpg

יוג'ין ויגנר (משמאל) ואלווין וינברג
תרומות עיקריות
מחקרים בפיזיקה גרעינית,תרומתו לתאוריה של גרעין האטום והחלקיקים הבסיסיים ובייחוד התגלית והיישום של עקרונות הסימטריה הבסיסיים.

יוג'ין פול ויגנרהונגרית: Wigner Pál Jenő, במקור: ינה פאל ויגנר; 17 בנובמבר 1902 - 1 בינואר 1995) היה פיזיקאי ומתמטיקאי לותרני (נולד יהודי אך המיר דתו) אמריקאי יליד הונגריה, אחד מאבות הפיזיקה הגרעינית וממשתתפי פרויקט מנהטן. זכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1963.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות ולימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויגנר נולד בבודפשט. אביו היה מנהל מפעל לעיבוד עורות. מגיל חמש למד בעזרת מורים פרטיים. בגיל אחת עשרה אובחן כחולה בשחפת ונשלח להחלים בהרי האלפים האוסטריים. לאחר שישה שבועות התברר כי האבחנה הייתה שגויה אך את השבועות שעברו בינתיים העביר בפתרון בעיות מתמטיות.

לאחר שסיים בהצטיינות את בית הספר התיכון הלותרני בבודפשט (בו למד גם ג'ון פון נוימן, שנה אחת מתחתיו) נשלח ללמוד באוניברסיטה הטכנית של ברלין שם פגש, במסגרת החברה הגרמנית לפיזיקה, מדענים כמקס פלאנק, ורנר הייזנברג ואלברט איינשטיין.

קריירה בגרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בברלין החל ויגנר לעבוד במכון הקיסר וילהלם (לימים מכון מקס פלאנק) תחת מורו מיכאל פולני.

בשנות העשרים המאוחרות עסק בתחום החדש של מכניקת הקוונטים. הוא עבד באוניברסיטת גטינגן כעוזרו של המתמטיקאי דויד הילברט אך הקדיש את זמנו לפיזיקה. הוא הניח את יסודות התאוריה של מכניקת הקוונטים הסימטרית ועשה שם לעצמו בעולם המדעי. בשנות השלושים חקר גם את גרעין האטום.

קריירה בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1930 גויס, יחד עם פון נוימן על ידי אוניברסיטת פרינסטון אך שניהם המשיכו לשהות באירופה כמחצית מזמנם. עם עלייתו לשלטון של היטלר מצאו מקלט בארצות הברית. בפרינסטון פגש שוב את איינשטיין ואף את פול דיראק, שגם נשא לאישה את הצעירה משתי אחיותיו.

משבוששה האוניברסיטה לחדש את חוזהו ב-1936, נדד למדיסון, בירת ויסקונסין ולימד באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון המקומית. הוא נשא לאישה סטודנטית לפיזיקה בשם אמליה פרנק אך זו נפטרה ב-1937. ויגנר התאזרח בארצות הברית וב-1938 חזר והצטרף לאוניברסיטת פרינסטון.

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה היה ויגנר אחד הפעילים למען הקמת פרויקט מנהטן. לאחר שהוקם, השתתף בו כחוקר באוניברסיטת שיקגו בין השנים 1942 ל-1945.

ב-1941 נישא בשנית, למרי אנט וילר.

לאחר שנה כמנהל המחקר במעבדות קלינטון שבטנסי שב ללמד בפרינסטון ב-1947. מאז כיהן כפרופסור לפיזיקה מתמטית בפרינסטון עד פרישתו ב-1971.

בין השנים 1952 ו-1957, ולאחר מכן בין 1959 ל-1964, היה חבר בוועדה המייעצת לסוכנות האמריקאית לאנרגיה אטומית.

ב-1963 זכה בפרס נובל על "תרומתו לתאוריה של גרעין האטום והחלקיקים הבסיסיים ובייחוד התגלית והיישום של עקרונות הסימטריה הבסיסיים".

ב-1992 פרסם את זכרונותיו, ושלוש שנים לאחר מכן נפטר בפרינסטון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]