יוג'ין סרנן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוג'ין סרנן
יוג'ין סרנן
אסטרונאוט בשירות נאס"א
לאום Flag of the United States.svg אמריקאי
לידה 14 במרץ 1934 (בן 80)
שיקגו, אילינוי
עיסוקים נוספים טייס קרב
בחירה לטייס חלל 1963
פרישה 1976
דרגה קפטן בצי ארצות הברית
זמן בחלל 23 יום, 14 שעות ו-15 דקות
מס'  EVA 4 (3 מהם על הירח)
זמן כולל ב- EVA הליכת חלל: שעתיים ו-7 דקות
הליכת ירח: כ-22 שעות
משימות
ג'מיני 9, אפולו 10, אפולו 17
ג'מיני 9אפולו 10אפולו 17
עיטורים
סיכת האסטרונאוט של צי ארצות הברית
מדליית השירות המצטיין של נאס"אמדליית נאס"א לשירות יוצא מן הכלל

יוג'ין אנדרו "ג'ין" סרנן (אנגלית: Eugene Andrew Cernan; נולד ב-14 במרץ 1934), נולד בשיקגו, אילינוי. היה אסטרונאוט בג'מיני 9, אפולו 10 ואפולו 17. האדם האחרון עד כה שהלך על פני הירח.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוגר במדעים בהנדסת חשמל מאוניברסיטת פרדו ב-1956 ומוסמך במדעים בהנדסה אווירונאוטית מבית הספר של הצי האמריקאי במונטריי, קליפורניה. השלים סמינר בכלכלת נפט וניהולו באוניברסיטת נורת'ווסטרן, 1978.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל"מ (קפטן) בצי האמריקאי. בשנת 1956 החל את שירותו בצי על סיפון ה-USS Saipan. לאחר סיום לימודיו באוניברסיטת פרדו, נכנס לבית הספר לטיסה של הצי באוקטובר 1956. בתום הכשרתו, בדצמבר 1957, הוצב בטייסות התקיפה 26 ו-112 בתחנת האוויר הימית במיראמר, קליפורניה, ולאחר מכן למד בבית הספר לבוגרים של הצי.

שירות בנאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוג'ין סרנן ליד רכב הירח במשימת אפולו 17

היה בין 15 האסטרונאוטים שנבחרו באוקטובר 1963. היה טייס במשימת ג'מיני 9. במהלך משימה זו שהה שעתיים ועשר דקות בפעילות חוץ רכבית, והיה לאמריקאי השני שהלך בחלל.

לאחר מכן היה טייס הגיבוי של ג'מיני 12, וטייס הגיבוי של מודול הירח של אפולו 7.

בטיסתו השנייה לחלל, היה טייס מודול הירח של אפולו 10. אחריה, היה מפקד גיבוי של אפולו 14.

בטיסתו השלישית לחלל, היה מפקד החללית של אפולו 17, האחרונה במשימות אפולו ששוגרה, ב-6 בדצמבר 1972. הוא האדם האחרון עד כה שהטביע את טביעת רגלו על אדמת הירח. בעודו מתכונן לטפס על הסולם של מודול הירח, בפעם האחרונה בה נמצא אדם על הירח, אמר:

"כאשר אנו עוזבים את הירח ואת טאורוס-ליטרו, אנו עוזבים כפי שבאנו, ואם ירצה האל, אנו נחזור, בשלום ותקווה לכל המין האנושי. בעודי מבצע צעדים אחרונים אלה מפני השטח למשך זמן מה, הייתי רוצה רק לציין שהאתגר של אמריקה היום עיצב את יעודו של האדם מחר. יהיה האל עם צוותה של אפולו 17."

בהזדמנות אחרת אמר: "כן, אני האדם האחרון שצעד על הירח, וזה כבוד מפוקפק ומאכזב מאוד. עבר זמן רב מדי".

הוא צייר על אדמת הירח את ראשי התיבות של שמה של בתו, TDC.

בספטמבר 1973 מונה לעוזר מיוחד למנהל תוכנית חללית אפולו במרכז החלל ע"ש ג'ונסון. במסגרת תפקיד זה עזר בתכנון ופיתוח תוכנית אפולו-סויוז המשותפת עם הסובייטים והיה ראש צוות המשא ומתן מול הסובייטים.

ב-1 ביולי 1976 סיים סרנן את שירותו בצי ובנאס"א.

לאחר נאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שירותו בנאס"א הצטרף לחברת קורל פטרוליום כסגן נשיא בינלאומי. תפקידו היה לשפר את תוכניות האנרגיה של קורל בשוק הבינלאומי.

בספטמבר 1981 הקים חברה משלו, "תאגיד סרנן", שסיפקה ייעוץ בתחום האנרגיה והתעופה. במקביל, היה שדרן ברשת ABC בשידורי שיגור המעבורת ושידורים העוסקים בחקר החלל.

ברכישה שבוצעה לאחרונה, הפך ליו"ר מועצת המנהלים של תאגיד ג'ונסון אנג'ינירינג, המספק לנאס"א פיתוח מערכות צוות טיסה, ופועל בתוך מרכז ג'ונסון ומחוצה לו. בנוסף לתכנון של סביבות חיים על המעבורת, סקיילאב, הירח ומאדים, מפעילה החברה גם שני מתקני אימונים לאסטרונאוטים בתוך מרכז ג'ונסון.

בשנת 1999 פרסם את האוטוביוגרפיה שלו, "האדם האחרון על הירח".

תארים ועיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוקטור למשפטים לשם כבוד מהמכללה למשפטים של אוניברסיטת המדינה "ווסטרן", 1969
  • דוקטור להנדסה לשם כבוד מאוניברסיטת פורדו, 1970
  • קיבל פעמיים את מדליית השירות המוערך של נאס"א
  • מדליית השירות יוצא הדופן של נאס"א
  • כנפי האסטרונאוט של הצי
  • פרס האקדמיה לאומנויות ומדעי הטלוויזיה (פרס אמי), 1969

ועוד אותות ועיטורים אחרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]