יודאו-קומוניזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איורים לטקסט של החוברת "The Jewish Bolshevism" שהוצאה לאור בלונדון, ב-1922

יודאו-קומוניזם או יודאו-בולשביזם (קומוניזם יהודי, בולשביזם יהודי; בפולנית: Żydokomuna) הוא מושג שהומצא לאחר מהפכת אוקטובר על ידי חוגים אנטישמיים שניסו לטעון שהקומוניזם נוצר על ידי היהדות, כדי שישרת את האינטרסים שלה.

הדיכוי הדתי והכלכלי של יהודי אירופה במהלך הדורות, אפלייתם במדינות הלאום שהתפתחו בעת החדשה והאנטישמיות הדתית והעממית שרווחו גם בחוגי השלטון הובילו יהודים רבים לאהדה ותמיכה בתנועות מהפכניות שונות, ובמיוחד תנועות שהבטיחו שוויון לכל (גם ליהודים) ובהן התנועה הקומוניסטית. הצטרפות לתנועה הקומוניסטית כללה התכחשות לדת וללאום היהודיים, בהתאם לדוגמה הקומוניסטית האתאיסטית הקוסמופוליטית. החוגים האנטישמיים התעלמו מההתכחשות הזאת, והפיצו תעמולת כזב על כך שהקומוניזם הוא המצאה יהודית (בהתבסס בין היתר על מוצאו היהודי של קרל מרקס) שנועדה לשרת אותם בהשתלטותם על העולם.

המושג "יודאו-קומוניזם" נוצר על רקע נוכחותם הבולטת של אישים ממוצא יהודי בצמרות המפלגות הקומוניסטיות בראשית דרכן. בצמרת המפלגה הבולשביקית בברית המועצות היו אישים דוגמת לאון טרוצקי, גריגורי זינובייב, לזר קגנוביץ', לב קמנייב ועוד. כדי להגביר את הרושם שהיהודים הם רוב הצמרת הקומוניסטית, נהגו החוגים האנטישמיים לצרף לרשימת האישים ממוצא יהודי גם את מי שהיה לו רק סב נוצרי ממוצא יהודי (לנין) או שהתחתן עם אישה ממוצא יהודי. על פי ההיסטוריון ארנו לוסטיז'ה (בן דודו של ז'אן-מארי לוסטיז'ה), בין 23,600 המשתתפים במהפכת אוקטובר היו רק 964 יהודים, שבהמשך הצטרפו אליהם 2,182 יהודים נוספים. במפלגה הקומוניסטית הפולנית, מתוך 15 חברים בהנהלה המרכזית ב-1936, שמונה היו יהודים, ובהליכים המשפטיים שננקטו שם נגד הקומוניסטים היו 90% מהנאשמים יהודים. גם בהנהגה של המפלגה הקומוניסטית הרומנית עמדו אישים ממוצא יהודי, דוגמת אנה פאוקר ובעלה, מרצ'ל פאוקר, יוסיף קישינבסקי ועוד. במפלגה הקומוניסטית ההונגרית התבלטו בלה קון, מתיאש ראקושי ויאנוש קאדאר.

בשנים 19201922 פרסם הנרי פורד 4 כרכים של ספרו האנטישמי, "היהודי הבינלאומי", ובו האשים את היהודים, בין היתר, בהפצת הקומוניזם בצפון אמריקה. אותו הנרי פורד דאג לתרגום והפצת הפרוטוקולים של זקני ציון בשפות רבות והגביר בכך את התעמולה המאשימה את היהודים בקשר עולמי להשתלטות על העולם.

בלונדון, בשנים 1922–1923, פורסמה חוברת בת 32 עמודים בשם "The Jewish Bolshevism", שזכתה להקדמה מאת אלפרד רוזנברג, וקידמה את הפצת המושג בחוגים רחבים. המושג "יודאו-בולשביזם" הצטרף לכינויים "יודאו-דמוקרטיה" (כינוי גנאי שהצמידו הפשיסטים האנטישמיים למשטרים הדמוקרטיים של אירופה) ו"יודאו-מסונים" (חיבור אנטישמי חסר יסוד בין היהודים ובין הבונים החופשיים, בלועזית "מסונים").

קרל פופר טען כי מושג היודאו-בולשביזם, כחלק מתאוריית קשר על השתלטות היהודים על העולם, היא חלק מהשקפת עולם דמונית, שבאופן שיטתי מייחסת את ההתרחשויות לקנוניות של יחידים או חברות ובכל הקשור ליהודים זהו חילון של ההשקפות הדמוניות הנוצריות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]