יוהאן גאורג גמלין
.jpg) | |
| לידה |
10 באוגוסט 1709 טיבינגן, דוכסות וירטמברג, האימפריה הרומית הקדושה  |
|---|---|
| פטירה |
20 במאי 1755 (בגיל 45) טיבינגן, דוכסות וירטמברג, האימפריה הרומית הקדושה |
| ענף מדעי | בוטניקה, פיזיקה, גאוגרפיה (חלקי) |
| מקום מגורים | גרמניה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת טיבינגן |
| מוסדות |
אוניברסיטת טיבינגן |
| תלמידי דוקטורט |
סטפן קרשניניקוב, סמואל גוטליב גמלין |
| פרסים והוקרה | אוניברסיטת טובינגן |
| צאצאים |
Eberhard Gmelin, Christian von Gmelin |
  | |
יוהאן גאורג גמלין (בגרמנית: Johann Georg Gmelin; 10 באוגוסט 1709 - 20 במאי 1755) היה חוקר טבע גרמני, בוטנאי גאוגרף, רופא, מנהל הגן הבוטני של אוניברסיטת טיבינגן, וחבר האקדמיה המלכותית השוודית למדעים.
במאה ה-18 סייר יוהאן גאורג גמלין בסיביר. בשנים 1733-1743 הוא לקח חלק במשלחת הצפונית הגדולה. הוא היה הראשון אשר מדד וגילה כי פני המים בים הכספי נמוכים מאלה של הים התיכון. הוא גם פרסם שתי עובדות מרכזיות במסעותיו בסיביר ויותר מ -500 מינים ידועים קודם לכן.
ילדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
גמלין נולד בטובינגן לבנו של פרופסור מאוניברסיטת טובינגן. הוא היה ילד מחונן והחל להשתתף בהרצאות באוניברסיטה זו בגיל 14. בהיותו בן 18, בשנת 1727, הוא סיים לימודי רפואה. לאחר מכן הוא נסע לסנקט פטרבורג ובשנת 1728 קיבל מלגת לימודים באקדמיה הרוסית למדעים. בשנת 1730 הוא החל להרצות באוניברסיטה, והתמנה בהמשך לפרופסור לכימיה וידיעת הטבע.
משלחת קמצ'טקה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גמלין נבחר, מבין שלושה פרופסורים, להצטרף למשלחתו השנייה של ויטוס ברינג לקמצ'טקה (1733-1743). בחלקו הראשון של המסע - לאחר שיצאו מסנקט פטרבורג באוגוסט - התלווה אליהם הסטודנט הצעיר סטפן קרשניניקוב. יחד הם נסעו דרך הרי אורל ומערב סיביר ליניסייסק. גמלין תיאר את תוואי נהר היניסיי כגבול בין אירופה לאסיה, וביניסייסק השתתף במדידת הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנרשמה עד לאותה עת. הוא היה גם הראשון שגילה כי פני הים הכספי נמוכים יותר מאלה של הים התיכון. בספטמבר 1736 הוא הגיע למטהו של ברינג ביקוטסק. לרוע מזלו, בית מגוריו של גמלין נשרף ב-8 בנובמבר, ועימו נשרף אף אוסף הצמחים והרישומים שערך וכן חלקים מספרייתו. בקיץ שלאחר מכן הוא ניסה לאסוף מחדש דגימות רבות ככל האפשר כדי להחליף את אלה שאבדו. בין השנים 1747–1769 פרסם בארבעה כרכים את ספרו "הצומח בסיביר" (Flora Sibirica). הספר מכיל תיאורים של 1178 מיני צמחים, 294 מתוכם מאוירים. אחיינו שמואל גוטליב גמלין סייע לו לערוך את שני הכרכים האחרונים.
