יוהאן וולפגנג דובריינר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוהאן וולפגנג דובריינר
Johann Wolfgang Döbereiner
1780 –‏ 1849
Johann Wolfgang Döbereiner.jpg
תרומות עיקריות
השלישיות של דובריינר שתרמו לטבלה המחזורית, בידוד פורפורל, אחד הראשונים להשתמש בפלטינה כזרז, אחד המצתים הראשונים הידוע בשם מנורת דובריינר

יוֹהַאן ווֹלפְגַנג דוֹבֵּרֶיינֶרגרמנית: Johann Wolfgang Döbereiner; ‏13 בדצמבר 1780 - 24 במרץ 1849) היה כימאי גרמני המפורסם בגילוי מחזוריות מספר יסודות כימיים.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר הוף שבדוכסות ביירייט לאב שעבד כעגלון. הוא לא למד באופן מסודר, היה עוזרו של רוקח במינכברג - תפקיד שאיפשר לו לקרוא ולבקר בהרצאות מדעיות. בהמשך על מנת לקבל רישיון לניהול בית מרקחת מ1800 - 1803 הוא למד מדעי טבע בשטרסבורג אז בצרפת. בחזרתו הוא לא הצליח לפתוח עסק אך בעקבות הכרת מקצוענים בפרסומיו על שיפור תהליכי קבלת תרכובות שונות ב1810 בעזרת גתה הוא הוזמן לעבוד כפרופסור באוניברסיטת יינה.

פועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצית דובריינר

ב1821 הוא הצליח לבודד חומצה אצטית על ידי חמצון כוהל בנוכחות פלטינה וב1823 דיווח על התלקחות של מימן בנוכחות פלטינה ספוגית בעקבותיה המציא את אחד המצתים הראשונים הידוע בעקבותיו כמנורת דובריינר. שתי העבודות הללו יחד עם עבודותיו של האמפרי דייווי התחילו ענף כימיית קאטליזות. במחקרו שהתחיל ב1829 גילה מחזוריות ועקביות בתכונותיהם של קבוצות יסודות. כך הוא מצא שהמשקל האטומי של ליתיום ואשלגן קרוב מאוד לזה של נתרן וכך גם לעוד יסודות כאשר צפיפותם של אותם היסודות גם כן מסתדרת באופן זהה. השלישיות הללו נקראו בהמשך "טריאדות (שלישיות) דובריינר".

בנוסף עשה ניסויים על מנת לבודד אֵקַאבּוֹרוֹן אותו החשיב כריפוי למחלת הכלבת. הצליח לבודד פורפורל, היה אחד הראשונים להשתמש בפלטינה כזרז לתגובות כימיות, עסק בתהליכי צביעת בדים, חקר תהליכי תסיסה.

הסופר גתה, שהיה חברו, גם ביקר בהרצאותיו כל שבוע והשתמש בתאוריות אפיניות כבסיס לנובלה "Die Wahlverwandtschaften" ("אפיניות הבחירה") מ1809. נפטר ביינה שהשתייכה אז לדוכסות סקסה-ויימאר-איינזך.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]