יוהאן יואכים בכר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוהאן יואכים בכר
Johann Joachim Becher
1635 –‏ 1682
Jjbecher.jpg
יוהאן יואכים בכר
תרומות עיקריות
ממבשרי הכימיה, פיתוח תאוריית הפלוגיסטון

יוהאן יואכים בכר (6 במאי 1635 - אוקטובר 1682; גרמנית: Johann Joachim Becher) היה רופא ואלכימאי גרמני, ממבשרי הכימיה, מלומד והרפתקן. בכר ידוע במיוחד בזכות פיתוח תאוריית הפלוגיסטון.

בכר נולד בעיר שפייר. אביו, כומר לותרני, נפטר כאשר יוהאן היה ילד, והותיר אחריו אלמנה ושלושה ילדים. כאשר היה בן 13 מצא עצמו בכר אחראי לפרנסתו שלו, ולפרנסת אימו ואחיו. הוא למד ועסק במספר מלאכות יד, הקדיש את לילותיו ללימודים מגוונים, והרוויח מעט בהוראה. בשנת 1654, בגיל תשע-עשרה, פרסם בשם הבדוי סולינוס זלצתל ספר בשם De potentissima philosophorum medicina universali, lapis philosophorum trismegistus dicta, ספר רפואה המבוסס על האלכימיה, שעסק באבן החכמים ככלי לריפוי כל מחלה.

ב-1660 פרסם את ספרו Metallurgia; ושנה לאחר מכן את החיבור Character pro notitia linguarum universali, בו כלל 10,000 מילים לשימוש כשפה מתוכננת אוניברסלית. המילון כולל ערכים בלטינית, שלכל אחד מוצמד מספר. בשפה המתוכננת הייתה כל מילה אמורה להיות מיוצגת על ידי שלישיית מספרים: מספרה במילון, וכן שני מספרים נוספים לציון תפקידה במשפט. ניתן לראות בעבודה זו, לצד עבודות נוספות מאותה תקופה (למשל מילונו של ג'ון וילקינס) כמבשרות מוקדמות של המחקר בתרגום מכונה. המילון של בכר מומש בתוכנת מחשב שנכתבה ב-1962.‏[1]

ב-1663 פרסם את ספרו Oedipum Chemicum, וספר על חיות, צמחים ומינרלים, Thier- Kräuter- und Bergbuch.

הסופר ביל ברייסון כתב בנושא:

"מקובל לומר כי ראשיתה של הכימיה כמדע רציני ומכובד הייתה ב-1663, כאשר רוברט בויל מאוקספורד פרסם את The Sceptical Chymist - העבודה הראשונה שהבחינה בין כימאים לאלכימאים - אך היה זה מעבר איטי ולעתים קרובות לא-יציב. עד למאה ה-18 מלומדים, באופן מוזר, חשו בנוח בשני המחנות - כמו הגרמני יוהאן בכר, שהפיק עבודה מפוכחת וללא-דופי במינרולוגיה, בשם Physica Subterranea, אך גם היה בטוח שבהינתן החומרים המתאימים, יוכל להפוך עצמו לבלתי נראה."‏[2]

חוקר נודד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1660 קיבל תואר דוקטור לרפואה מאוניברסיטת מיינץ. ב-1666 מונה לפרופסור לרפואה באוניברסיטת מיינץ ורופא לארכיבישוף-נסיך בוחר. באותה שנה התמנה גם לתפקיד חבר-מועצה למסחר בווינה, שם קיבל את התמיכה החשובה של הרוזן זינצנדורף, ראש ממשלה וחצרן הקיסר ליאופולד הראשון. בכר נשלח למשימה מטעם הקיסר להולנד, שם כתב בעשרה ימים את Methodus Didactica, ולאחר מכן את Regeln der Christlichen Bundesgenossenschaft ו-Politischer Discurs von den eigentlichen Ursachen des Auf- und Abnehmens der Städte, Länder und Republiken. ב-1669 פרסם את ספרו Physica subterranea, ובאותה שנה עסק עם הרוזן של הנאו (Hanau) בתוכנית ליישוב חלקת אדמה גדולה בין נהרות האורינוקו והאמזונאס.

באותה עת התמנה גם לרופא של הנסיך הבוחר של בוואריה; אך ב-1670 היה שוב בווינה, שם ייעץ להקמת מפעל משי והציג תוכניות להקמת חברה גדולה לסחר עם ארצות השפלה, ולכריית תעלה לחבר בין הריין והדנובה. בשנת 1678 נסע לאנגליה, ובחן מכרות בסקוטלנד וקורנוול. הוא נפטר באנגליה, באוקטובר 1682.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Pamela H. Smith. The Business of Alchemy: science and culture in the Holy Roman Empire. Princeton: Princeton University Press, 1994. 

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ John Hutchins, Two precursors of machine translation: Artsrouni and Trojanskij, p1‏, PDF
  2. ^ Bill Bryson, A Short History of Nearly Everything, London: Black Swan, 2003 edition. ISBN 0552997048; p. 130.