יוהאן פרידריך מסקסוניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יוהאן פרידריך הראשון מסקסוניה (1503 - 1554) היה נסיך בוחר של סקסוניה (החל מ-1532), עמד בראש ברית שמלקלדן ונלחם בקיסר קרל החמישי במלחמה השמלקלדית.

יוהאן פרידריך מסקסוניה

הולדתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוהאן פרידריך נולד ב-1503 לאביו יוהאן הראשון, שהיה נסיך בוחר של סקסוניה החל מ-1523, לאחר מות אחיו פרידריך החכם מסקסוניה. התחנך באוניברסיטת ויטנברג, שאותה הקים דודו, פרידריך החכם, ושם למד אצל ההומניסט הנודע גיאורג ספלאטין, שהיה מתומכיו הראשיים של מרטין לותר ושל תנועתו. מאוחר יותר היו יוהאן פרידריך ולותר ידידים אישיים, ולותר שכן דרך קבע בחצרו של יוהאן פרידריך, וזה השפיע עליו להקים באופן מעשי כח שיניע את גלגלי הנצרות הפרוטסטנטית.

ברית שמלקלדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת דרכו כנסיך, ב-1529, ייסד יוהאן פרידריך את ברית טורגאו, שנכרתה בארמונו בטורגאו, כדי לתמוך בלותר. אך לברית זו לא היו "שיניים", מאחר שהיא לא כללה כח שיגן עליה. לאחר אסיפת הממלכה בשפיירא (1529) ובאוגסבורג (1530), בהן ניסה הקיסר קרל לייצב את סכסוכי הדת בגרמניה, ללא הצלחה, בשלו עוד כמה נסיכים פרוטסטנטים להכרה שאין ברירה אלא להקים כח צבאי, שיגן על הלותרנים. יוהאן פרידריך, יחד עם הרוזן פיליפ הראשון מהסה, כרתו את ברית שמלקלדן, שנקראה על שם העיר בה נחתמה (בתורינגיה), תוך שיתוף צבא הברית השוואבית, והבטחה כי כוח של 10,000 חיילים יעמוד להגנת כל מקום אשר יאוים על ידי הקיסר בשל נטייתו ללותר.

סוף ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאוחר יותר, (1546-1547) הסתבכה הברית במלחמה עם הקיסר (ראה: המלחמה השמלקלדית) ובתבוסתה בקרב מילברג נשבה הנסיך יוהאן פרידריך. הוא נשפט למוות, אך כותבי העתים מספרים שהוא התנהג כאציל אמיתי, ללא חת, והצליח להרשים אפילו את אויבו הגדול, קרל. קרל איים שיהרוג גם את אשתו ובנו, ויוהאן החליט לוותר על מעמד הנסיך הבוחר לטובת אחיינו שעמד לצד הקיסר, מוריץ מסקסוניה. מיד לאחר מכן שוחרר (1552), אך זמן קצר לאחר מכן חלה ומת.

יחסו ליהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה, לא היה ליוהאן פרידריך דבר נגד היהודים, אם כי גם לא ידוע שהתייחס אליהם באהדה. אך לאחר שהתחיל לותר להסית כנגד היהודים (1538) ואף פרסם נגדם כתב שטנה (1543), הוסת אף יוהאן פרידריך. הוא הסכים אמנם לשמוע את דברי הסנגוריה של רבי יוסף בן גרשון מרוסהיים על היהודים, בוויכוח פומבי שנערך בפרנקפורט דמיין בשנת 1539, בהשפעת ידידו יואכים השני מברנדנבורג. דבריו של יוסף בן גרשון היו משכנעים, ושני הנסיכים הבטיחו לו שלא יגרשו את היהודים ואף יגנו עליהם. אך יוהאן לא עמד בדיבורו, וגירש את היהודים מסקסוניה, לשם חזרו רק לאחר כ-150 שנה, בזמן אוגוסט השני.