יוהאן שטאמיץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Johann Stamitz.jpg

יוהאן ונצל אנטון שטאמיץצ'כית: Jan Václav Stamic;‏ 30 ביוני 1717 (הוטבל) - 27 במרץ 1757) היה מלחין וכנר.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטאמיץ נולד בנמצקי ברוד (כיום האבליצקוב ברוד, צ'כיה). את שיעורי המוזיקה הראשונים שלו קיבל מאביו, נגן עוגב. בשנים הבאות למד בגימנזיום ואחר באוניברסיטת קארל בפראג. בשנת 1741 נסע למנהיים, שם נעשה תחילה לכנר הראשון בתזמורת החצר, בשנת 1743 ובהמשך, בשנת 1745, למנצח התזמורת. הוא העלה את רמת התזמורת עד להיותה אחת המכובדות ביותר באירופה.‏[1] בשנים 1754 - 1755 שהה בפריז, שם התקבלה המוזיקה שלו ברצון. שנתיים אחר כך מת במנהיים. משרתו כמנהל מוזיקלי עברה לכריסטיאן קאנאביך.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטאמיץ, שמקובל לראותו כמייסד אסכולת מנהיים וכמלחין החשוב ביותר בין חבריה, כתב מספר רב של קונצרטים (בעיקר לכינור או חליל), הרבה מוזיקה קאמרית ומיסה (1755). יצירותיו החשובות ביותר, מכל מקום, הן הסימפוניות שלו, למעלה מחמישים במספר. הוא היה המלחין הראשון שכתב בקביעות סימפוניות במתכונת של ארבעה פרקים, בצירוף מינואט וטריו לשאר שלושת הפרקים הסטנדרטיים. גם הכנסת קבוצה שנייה של חומר תמאטי נוגד לפרקי הפתיחה שלו תרמה רבות לפיתוח מה שיהיה מוכר בהמשך כצורת סונאטה.

כמו שאר המלחינים באסכולת מנהיים, נודע שטאמיץ במתן תפקיד בולט יותר לכלי הנשיפה ובשימוש נועז יותר בדינמיקה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוהאן היה אביהם של קרל שטאמיץ ואנטון שטאמיץ, גם הם מלחינים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלפרד איינשטיין, "מוצרט", עמ' 227