יוהני אהו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוהני אהו

יוּהָני אָהוֹפינית:Juhani Aho, בשמו האמיתי יוהנס ברופלט -Johannes Brofeldt, ‏ (11 בספטמבר 1861 לפינלהטי - 8 באוגוסט 1921 הלסינקי) היה סופר ועיתונאי פיני. על ידי הרומנים והסיפורים שכתב יוהני אהו נחשב לאחד מחשובי הסופרים הריאליסטים של ארצו. הושפע גם מזרמים חדשים מן הספרות הצרפתית, כמו הנטורליזם ולקראת סוף חייו גילה נטייה לפנות אחורה לכיוון הרומנטיזם[1]. הפרוזה של אהו מצטיינת בחדות ההסתכלות ובהבעה נוקבת. ברבים מסיפוריו משתקפים הקונפליקטים בין הטבע ובין התרבות. כסופר וכעיתונאי היה מעורב בדיונים סביב הנושאים הפוליטיים והחברתיים שהעסיקו את החברה בת זמנו. היה ממייסדי העיתון ,Päivälehti שהפך מאוחר יותר ל Helsingin Sanomat.

ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוהני אהו נולד תחת השם יוהנס ברופלט בשנת 1861 בלאפיסלהטי במזרח-מרכזה אל פינלנד, במחוז צפון-סבוניה. הוא היה בנם הבכור מבין עשרת הילדים של הפסטור הלותרני הנריק גוסטף תאודור ברופלט ושל קרולינה פרדריקה אמלי לבית סנלמן. אמו הייתה בת למשפחה פייטיסטי. האב נחשב למטיף בחסד אך נודע בצניעותו וברתיעתו מכבוד ומעמדות שליטה גם במישור הכנסייתי וגם בזירה הציבורית. בשנת 1884 המשפחה עברה לגור בויירמה, שם התמנה האב לפסטור של היישוב איסאלמי.‏[2]

בילדותו כתב יוהנס שירים בשבדית בהשפעת רונברג, אך מאוחר יותר עבר לכתוב בפינית. בשנים 1872-1880 למד בבית הספר התיכון של קואופיו, עיר שנהגו לכנותה "מבצר התרבות הפינית", מפני שהשפעת התרבות השבדית הייתה בה פחותה בהרבה מאשר באזורים אחרים של ארץ. כבר באותה תקופה נהג לכתוב תחת שם העט "יוהני אהו", כש"אהו" היא מילה שמובנה בשפה הפינית - מעין "אחו", ייתכן לקוחה מה"קלוואלה או ה"קנטלטאר", אוסף שירת העם של אליאס לנרוט, בעל הניחוח הרומנטי.

לאחר מכן הוא למד בשנים 1880-1884 שפות קלאסיות, היסטוריה וספרות באוניברסיטת הלסינקי. כתלמיד הצטרף יוהני אהו לחוג הספרותי של ארוויד יירנפלט. הוא התאהב באשתו של יירנפלט, אליזבט, שהייתה 22 שנה מבוגרת ממנו‏[3] והתכתבה איתה. היא עודדה אותו להמשיך בכתיבה יצירתית ולפתח את כישוריו. כבר ספוריו המוקדמים הצטיינו בשפתם העשירה ובשליטה מצוינת על הגוונים השונים של השפה המדוברת.

פעילותו הספרותית והעיתונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהולנ, ביתו של יוהני אהו ביירוונפה

אהו הפסיק בסופו של דבר את לימודיו ללא תואר, כדי להקדיש את עצמו לכתיבה. כתב בעיתונים פיניים שונים. בשנת 1886 הוציא לאור יחד עם אחיו פקה ברופלט את העיתון "קסקי סואומי", בשנים 1889-1887 כתב בעיתון "סאבו" בקואופיו ובשנת 1889 הצטרף למייסדי העיתון "פייוולהטי" (Päivälehti), שופר הקבוצה הליברלית "פינלדנד הצעירה" (Nuori Suomi). התנגד לשמרנות החוגים הדתיים וכאחד החברים החשובים בקבוצה ב"פינלנד הצעירה" לקח חלק במאבקים הפוליטיים והחברתיים בני זמנו, תוך התנגדות לכיבוש הרוסי וחתירה לקידום השפה הפינית.

בשנת 1884 פרסם את "הרכבת",יצירה הומוריסטית שהתבררה כאחת מהטובות שכתב. הסופרת מינה קאנט שקראה את כתב היד התלהבה כל כך שהשווה את אהו עם גוגול ואמיל זולא[4]. בספרים "בת הכומר" (1885) ו"אשת הכומר" פיתח אהו פילוסופיה אישית של החופש תוך ביוטיים של מרד נגד מגבלות המחויבויות של חיי היום יום‏[5].

צילום משנת 1912 שבו נראה הסופר עסוק בדיג בהואופננקוסקי, ויטסארי

באותה שנה, 1885, כתב הסופר את המאמר "כמה רישומים על הספרות הריאליסטית",(Realistisesta kirjallisuudesta sananen) שבו קרא לאובייקטיביות בתאורים של המציאות. לדבריו, ספרות ריאליסטית צריכה לשקף את יתרונות המציאות ואת חסורונותיה במידה שווה ועליה להתבסס על "התנאים הריאליים" תוך הימנעות מצביעתם בוורוד. בשם הספרות הריאליסטית קם אהו נגד הספרות האידאליסטית. ‏[6].

ברומן שלו משנת 1889, "Helsinkiin " תיאר יוהני אהו את ימיו של סטודנט שעבר מעיירה קטנה לכרך הגדול ואת היסחפותו אחרי חיי התענוגות החדשים והמחלוקות הלשוניות שהסעירו את החוגים האינטלקטואליים. שהות בפריז בשנים 1889 ו-1890 וככתב בתערוכה העולמית העמיקה את היכרותו עם הספרות הצרפתית, במיוחד עם הזרם הריאליסטי והנטורליסטי. הפרוזה שלו הושפעה על ידי ביירנסטרנה ביירנסון, הנריק איבסן, לב טולסטוי ואמיל זולא ובקובצי הסיפורים הקצרים שלו - "לסטויה" ("שבבים") מזהים את השפעתו של אלפונס דודה ב"מכתבים מהטחנה" (1869)‏[7]. ספורים אלו נסבו סביב נושאים מגוונים - מאלגוריות פוליטיות ועד קטעים מחיי היום יום. ראשון הסיפורים הקצרים והכי ידוע היה "כאשר אבא הביא הביתה מנורה" (Siihen aikaan kun isa lampun osti), שתיאר את ההד שעורר ההמצאה על אנשי הכפר. בימינו הפכה כותרת הסיפור הזה לאמרה שמשתמשים בה כשמכניסים טכנולוגיה חדשה כלשהי.

בפריז כתב יוהני אהו ב-1890 את הסיפור "Yksin" (לבד), רומן מפתח שהיכה בהלם את קהל הקוראים הפינים. המחבר סיפר בו על לילה שבילה עם זונה. בנוסף, הסיפור הרס את חג המולד של המלחין סיבליוס שזיהה באשה שבה התאהב נואשות המספר, את ארוסתו שלו, אַיינו יירנפלט.‏[8]. אולם סיבליוס שכח מהר את הכעס ואת הקנאה שהתעוררו בו בעקבות קריאת הרומן ומאוחר יותר, הוא ואהו היו ידידים טובים ושכנים בירוונפה, בה בנה המלחין וילה בשם "איינולה" (ממלכתה של איינו).

בספרים מאוחרים יותר כמו הרומנים Kevät ja takatalvi, Panu'' וJuha ניכרת מגמה נאו-רומנטית. עלילת הרומן ההיסטורי "פאנו" (1897) מתרחשת בקרליה הרוסית שם ביקר הסופר יחד עם אשתו בשנת 1892. גיבור הספר הוא השמאן פאנו, יחסיד אחרון של הפגאניות בקרליה של המאה ה-17. נגדו נאבק הכומר המקומי שדתו המונותאיסטית אינה חפה מצלילים מושחתים.‏[9]. הרומן "יוהה" על משולש אהבה נחשב לפגסה של כתיבתו ועובד מאוחר יותר לארבעה סרטים. בשנים 1903-1893 היה אהו חבר במערכת העיתון Uusi Kuvalehti. בשנת 1897 בני הזוג אהו וסולדן-ברופלט התיישבו בירוונפה, וייסדו שם מושבת האמנים "טוסולה" אליה הצטרפו אחדים מחשובי תור הזהב של תרבות הפינית, כמו פקה הלונן ויאן סיבליוס, י.ה. ארקו וארו ירנפלט. שם נהנה אהו מטיולים בחיק טבע, טיפוסים על ההרים, סקי, ציד ובמיוחד דיג. בשנת 1907 הסופר שינה רשמית את שמו ל"יוהני אהו". אחרי מלחמת האזרחים הפינית (1918-1917) שמר אהו על עמדה צנטריסטית ליברלית שהתנגדה לבולשביזם ואולם גם לשמרנות ה"לבנים" שניצחו במלחמה.

אהו היה נשוי לציירת ונדלה אירנה סולדן-ברופלט (1945-1863), הקרויה וני, המנהל הראשון של המטבעה של פינלנד, ולזוג נולדו שני ילדים: הייקי טאווטי (1961-1895) ואנטי יוהני אהו (1900-1960). יחד עם אשתו כתב אהו בשנת 1894 את "הספר הפיני המאוייר לילדים ולנוער". מקשר עם אחותה של אשתו, מטילדה, נולד לסופר עוד בן בשם נילס ביירן סולדן (1953-1902).

יוהני אהו נפטר בהלסינקי בגיל 59.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשך של Papin tytär

  • 1894Maailman murjoma ("המנודה") ספור קצר
  • 1897Panu, רומן היסטורי
  • 1901Aatteiden mies (של ריעונות)
  • 1906 - Kevät ja takatalvi (אביב וימי הכפור המאוחר)
  • Juha, 1911 (יוהה)

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בול של הדואר הפיני עם תמונתו של יוהני אהו, במלאת מאה שנה להולדתו ב-1961
  • 1961 הונפק על ידי הדואר הפיני בול עם דיוקנו במלאת מאה שנה להולדתו
  • 2011 - המטבעה הלאומית של פינלנד הנפיקה מטבע לרגל מלאת 150 שנה להולדתו של הסופר

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומן שלו "יוּהָה
" תורגם לעברית בידי רמי סערי, ויוצא לאור בסדרת "צפון" של הוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 2012.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ilmari Havu: Juhani Aho. Otava, Helsinki 1929.
  • Kaarlo Nieminen: Juhani Ahon sanataide. University Press, Helsingfors 1934.
  • Panu Rajala: Naisten mies ja aatteiden. Juhani Ahon elämäntaide

(Helsinki: WSOY, 2011. (איש של נשים ושל רעיונות. אמנות החיים של יוהני אהו)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אנציקלופדיה בריטניקה ברשת. גישה ב-15 באפריל 2012
  2. ^ Petri Liukkonen
  3. ^ Petri Liukkonen
  4. ^ Petri Liukkonen שם
  5. ^ Petri Liukkonen שם
  6. ^ ריקה רוסי -נטורליזם בפינלנד. הקשרים בין הנטורליזם הצרפתי והפיני. סמינר 24-25 במאי 2002 "סצנות מתחלפות" - על נטורליזם, דקדנטיות, מורניות"
  7. ^ Petri Liukkonen שם
  8. ^ Petri Liukkonen שם
  9. ^ Petri Liukkonen שם